מותו ותחייתו של ה JV – עשרת הדיברות לחברה ישראלית בהקמה וניהול של מיזם משותף- Joint Venture בסין

בשנים האחרונות מגיעות לישראל משלחות רבות מסין. לרוב, במהלך הפגישות עם סטארט אפים וחברות ישראליות מציעים המשקיעים הסינים להשקיע בחברה על ידי הקמת JV בסין. לפיכך, בתקופה האחרונה סייע משרדנו  לחברות ישראליות ובינלאומיות רבות בייעוץ וליווי להקמת (JOINT VENTURE (JV בסין, וההרגשה היא שהJV קם לתחייה.

עד שנת 2017 המדיניות של ממשלת סין הייתה לעודד השקעות כספים מחוץ לסין בתעשיות מעודדות על מנת לרכוש טכנולוגיות מובילות כאשר אז סייענו לחברות סיניות בהשקעות שלהם מחוץ לסין. אולם, המצב כיום הוא שההשקעות מחוץ לסין עדיין מוגבלות ומצד שני הממשל הסיני עדיין מעודד ותומך ברכישת טכנולוגיות מובילות. הדרך כיום להביא טכנולוגיות חדשות ומובילות לסין מבלי להשקיע את הכסף מחוץ לסין היא באמצעות מודל ה- JV. כאשר הצד הסיני משקיע את הכסף, אבל בתוך סין ל JV והצד הזר משקיע טכנולוגיה או ידע וקניין רוחני. מודל זה למעשה משרת מטרה כפולה מצד הסינים, הם מצליחים לרכוש טכנולוגיות חדשות מבלי להוציא כסף מחוץ לסין וכן ה JV עצמו יכול לקבל מענקים וסובסידיות משמעותיות מהממשל המקומי (בעיקר בפרובינציות מרוחקות אשר משוועות לטכנולוגיות חדשות).

בעבר כשסין רק נפתחה לעולם רוב החברות הזרות התאגדו בסין דרך JV מאחר והממשל הסיני לא התיר צורת התאגדות אחרת בתחומי עיסוק רבים. עם השנים צומצמה הקטגוריה המוגבלת בקטלוג להשקעות זרות (הרשימה השלילית) ויותר ויותר תחומים בהם ניתן להקים חברות זרות בבעלות מלאה הפכו להיות מותרים. בהתאם להתפתחות החקיקה התמעטו הJV בסין עד שכמעט ונעלמו ורוב החברות הזרות שנכנסו לסין בחרו להקים WFOE (חברה סינית בבעלות מלאה זרה). הסיבה המרכזית הייתה שרוב הJV שהוקמו בסין נכשלו. לJV באופן כללי יש סיכויים סטטיסטיים מועטים להצליח על אחת כמה וכמה כשמדובר בJV בין תרבותי. המשפט הידוע של הסינים על JV בסין הוא WIN- WIN ויש מי שיגיד WIN-WIN אבל רק לצד הסיני או בהגדרה אחרת שהJV זה מיטה אחת ושני חלומות ולכן קשה מאוד לצלוח אותו.

על מנת לצלוח את התהליך ולהשיג את המטרות שהצבתם, פירטנו להלן בהתאם לניסיוננו הרב את עשרת הדיברות לכל הנושאים שחשוב לדעת ולשים אליהם לב במהלך כניסה ל JV בסין:

  1.  בדיקות מקדימות על השותף הפוטנציאלי: השלב הראשון הוא שחשוב לזכור ש JV זה בעצם שותפות לכל דבר ועניין ותמיד מומלץ לעשות בדיקות מקדימות על השותף הפוטנציאלי, הישויות המשפטיות הקשורות אליו, ההון הרשום של החברה וההון ששולם. כן לנסות לבדוק את החוזק הפיננסי שלו, ההשקעות הקודמות שלו והיכולת שלו לעמוד בהתחייבויותיו ב JV. לא להסתנוור מהסכומים הגדולים שהחברות הסיניות מבטיחות, בסופו של יום בדרך כלל ההיקפים בפועל הרבה יותר קטנים.
  2. מו"מ: בדרך כלל משא ומתן על JV בסין הוא ארוך ומפרך והרבה פעמים הדרך להגיע להסכמות מהירות הם להתכנס פנים מול פנים עם מקבלי ההחלטות. לעיתים, חברות סיניות מעדיפות לבצע את המשא ומתן ללא עורכי דין אבל חשוב שיהיה לכם ייצוג על מנת שתוכלו לקבל מידע מלא ושקוף. חשוב להגיע למשא ומתן מוכנים עם מטרות ברורות ועם הרבה סבלנות לכל השינויים שצפויים בדרך ובדרך כלל יהיו הרבה שינויים גם לאחר שההסכמות הועלו על הכתב. באחד מהמשאים ומתנים שהשתתפתי מנכ"ל החברה הישראלית הודיע לסינים שהוא הגיע עם כרטיס טיסה צד אחד והוא מתכנן להישאר עד שהם יסגרו את כל הנושאים הפתוחים במו"מ, זה נגמר בשבוע שלם של מו"מ במלון באחת הערים היפות בסין כשלבסוף נחתם ההסכם.
  3. חוק הJV : חשוב לדעת כי הJV בסין כפוף לחוק הJV שהוא חוק מאוד מקיף וברובו קובע את התנאים המהותיים להקמת ותפעול הJV, ולא ניתן להתנות עליו בחוזה. הדירקטוריון הוא הסמכות הגבוהה ביותר בJV בהתאם לחוק הJV וכל ההחלטות המהותיות בJV חייבות להתקבל פה אחד על ידי כל הדירקטורים: העלאה והורדה של הון רשום (מקביל להנפקת מניות חדשות בחברה), שינוי התקנון, מיזוג ורכישה ופירוק החברה. כל העברת מניות לצד שלישי נדרשת חתימת כל הדירקטורים. כל ההסכמים הנלווים שתעשו על מנת לעקוף זאת לא יוכלו לעזור במידה ותרצו בפועל לאכוף זאת על החברה בסין מאחר והחברה כפופה לחוק ולסמכות השיפוט בסין.
  4. ליגאל רפ (יו"ר הדירקטוריון) וחותמת החברה: לליגאל רפ (שהוא בד"כ יו"ר הדירקטוריון) יש את הסמכות והכח הגדולים ביותר אבל גם אחריות רבה. למעשה בהתאם לחוק בסין, חותמת החברה עם חתימת הליגאל רפ יכולה לחייב את החברה בכל דבר ועניין. לפיכך, חשוב לחלק את הסמכויות בחברה ובמידה והצד הסיני ימנה את הליגאל רפ על הצד הישראלי לדרוש להחזיק בחותמות החברה.
  5. הסכם רישיון\שירותים: במידת האפשר כדאי שמלבד האחוזים שיגיעו לכם בשל חלקכם בJV החברה הישראלית תחתום גם על הסכם רישיון\שירותים עם הJV שיאפשר להם לקבל סכומים קבועים שאינם תלויים בהכנסות\רווחים של הJV ובמידת האפשר כדאי להוסיף תשלום מקדמה בגין הסכמים אלו.
  6. מינוי בעלי תפקידים: ברוב הפעמים החברה הסינית תדרוש למנות את הליגאל רפ ותציע לחברה הישראלית את תפקיד הסגן שאין לו באמת משמעות, וכן תדרוש למנות את הGM והCFO ותציע לחברה הישראלית את תפקיד המפקח ששוב אין לו באמת משמעות. מצד החברה הישראלית, חשוב מאוד לנסות למנות את תפקידי הGM ששולט בניהול היומיומי של החברה וכן את תפקיד הCFO שמפקח על הכספים.
  7. כספים: חשוב למנות במשותף את משרד רואה החשבון שמלווה את הJV וכן את משרד רוה"ח שיבצע ביקורת. בנוסף, חשוב לבחור את הבנק שבו יפתח חשבון הבנק שלכם (עדיף שזה לא יהיה בנק קטן) ובו זכויות חתימה משותפות וכן אפשרות לגישה מרחוק לחשבון הבנק.
  8. זכויות וטו: בדרך כלל החברה הישראלית תהווה מיעוט בJV כי הסינים ברוב הפעמים דורשים לקבל שליטה. לפיכך, חשוב להגדיל את ההחלטות שבהם יהיה לחברה הישראלית זכות וטו. חוץ מההחלטות הרגילות בסין חשוב לשים לב גם לגבי כל מה ששקשור לעסקאות עם צדדים קשורים שהרבה פעמים מקובלות בסין ופחות במערב. ולאפשר לכם להטיל וטו בכל מקרה של עסקה עם צדדים קשורים.
  9. הון הרשום: איך תורמים את ההון הרשום מבחינת זמנים וסכומים? חשוב שהסעיפים הדנים בכך יהיו ברורים ביותר ותמיד עדיף שההשקעה תתבצע בהתאם לשלבים מפורטים ואבני דרך. לשים לב שאם החברה הישראלית משקיעה הון רשום בידע, קניין רוחני או טכנולוגיה צריך לבדוק שאין התחייבות כלפי מדען ראשי, מוסדות לימוד או חשיפת מס ובמידה ויש לבדוק מהי החשיפה. כמו-כן, במידה וההון הרשום שמועבר הינו קניין רוחני חשוב להבין את משמעות העניין הואיל וזה שונה מהסכם רישיון רגיל ויותר דומה להסכם מכר של הקניין הרוחני לJV.
  10. שונות: חשוב לזכור את ענייני השפה ותמיד לדאוג שיהיה תרגום מתאים, אחרת הרבה דברים עלולים ללכת לאיבוד בתרגום. כמו-כן חשוב להגדיר את השפה הגוברת בחוזים. חשוב להגדיר את הטריטוריה ואת שיתוף הפעולה וכמובן להגביל בנושאים של סודיות, אי תחרות, אי עקיפה ושידול. חשוב להבהיר את התנאים בהם ניתן לסיים את הסכם הJV לפני סיום התקופה כולל התייחסות לDEAD LOCK ומנגנונים מתאימים. בנוסף, חשוב לבחור סמכות שיפוט שתאפשר אכיפה.

לסיכום, ישנם עוד אלמנטים רבים וחשובים במו"מ לכניסה לJV וצריך לזכור שהאתגרים בJV הינם רבים, למעט האתגרים המסחריים הרגילים נוספים גם אתגרים של הבדלי תרבות ושפה. הצד הזר חייב לוודא שהוא מבין את כל ההשלכות בחוזה הJV ושהינו חוזה שנרשם ברשויות ובו יש מענה מלא לסוגיות שנדונו. מניסיוננו מצאתי שכשאשר חברות ישראליות יודעות ומבינות את המשמעות של הJV בסין וכאשר נעשות בדיקות מקדימות על השותפים וחוזה הJV הינו מאוזן ומאפשר לצד הזר שליטה אמיתית בJV, סיכויי ה JV להצליח הינם גדולים משמעותית.

כל מה שחשוב לדעת על עדכוני החקיקה האחרונים בסין חלק ג'

הפחתת שיעור המע"מ

סין הכריזה כי מה-1 למאי שיעור המע"מ יופחת בסקטורים הבאים: ייצור, תחבורה, בנייה, טלקומוניקציה ומגזרים חקלאיים. שירותים וסחורות החייבים במע"מ של 17% ו-11% יופחתו ל-16% ו-10% בהתאמה. המע"מ על סך 6% יישאר ללא שינוי. בין סקטורים החייבים במע"מ של 17% הם ייבוא וייצוא של סחורות, שירותי עיבוד ותיקון, וליסינג של מיטלטלין. תחת מע"מ של 11% נכללים שירותי טלקומוניקציה, מכירה וחכירה של נדל"ן, שירותי בנייה, מוצרי חקלאות ושירותי תחבורה.

שנית, סין הצהירה כי תפשט ותאחד את אופן החלוקה למדרגות המע"מ כך שיחושב לפי המחזור השנתי של החברה ולא לפי הקריטריונים הישנים. חברות אשר בעלות מחזור שנתי נמוך מ-5 מיליון RMB תהיינה זכאיות להיחשב כ"משלם מע"מ נמוך", כלומר ישאו במע"מ בשיעור נמוך של 3%.

שלישית, חברות הייטק ומפעלים הפועלים בייצור מתקדם ושירותים מודרניים כשירותי מו"פ, יקבלו החזר חד פעמי בגין מע"מ אשר טרם נוכה.

רגולציה לאומית בדבר מבחני כביש של מכוניות אוטונומיות

ב-1 למאי יכנס לתוקף הרגולציה הלאומית על מבחני כביש של מכוניות אוטונומיות. הכללים הלאומיים באים בהמשך לתקנות המקומיות אשר כבר ייושמו במספר ערים כמו שנחאי ובייג'ין. הכללים הלאומיים מחמירים יותר מדרישותיהן של הרשויות המקומיות בנושא, ומטרתן להביא את הנהג הבוחן לתשומת לב מלאה בזמן מבחן הכביש. להלן עיקרי הדרישות.

על מבקש מבחן הכביש להיות ישות משפטית עצמאית רשומה בסין אשר פועלת בתחום ייצור הרכב או הרכיבים, הטכנולוגיה, מו"פ או בחינת רכבים. המבקש צריך להיות בעל יכולת ניטור מרחוק, הקלטה, ניתוח ושחזור של מבחן הכביש.

כלי הרכב צריך להיות מכונית נוסעים או מסחרית, כאשר אופנועים וכלי רכב בעלי במהירות נמוכה לא נכללים תחת ההגדרה. כלי הרכב צריך לאפשר מעבר בין שליטה אוטומטית לשליטה אנושית בזמן ואופן סביר בכדי להתמודד עם מקרי חירום. פונקציית הנהיגה העצמאית של הרכב צריכה להיבדק ע"י צד שלישי מוסמך המוכר על ידי הרשויות.

מבחן הכביש חייב להתבצע בכבישים ייעודיים אשר אושרו ע"י הרשויות המקומיות לתקופת זמן מוגדרת. לפני מבחן הכביש, כלי הרכב צריך לקבל ולהרכיב לוחית רישוי זמנית מטעם הרשויות ולהחזיק בביטוח מתאים עבור הפעילות. בזמן מבחן הכביש, על הבוחן להיות ישוב במושב הנהג כאשר הינו מסוגל לתפוס שליטה בכל רגע נחוץ.

משרד התחבורה והמשרד לביטחון הציבור הצהירו כי חברות זרות רשאיות להגיש בקשה למבחן כביש בסין בתנאי שהן מציבות את נושאי הבטיחות בראש סדר העדיפויות ומוכנות לשאת באחריות מלאה לכל תאונה. לטענת המשרדים, אין אבחנה בין ישויות זרות או מיזמים משותפים בין צד סיני לצד זר, יש יחס שווה.

הזדמנויות חדשות לחברות ביו-טק ישראליות- רפורמה בכללי הרישום בבורסה בהונג קונג

ב-30 באפריל 2018 נכנס לתוקף כללי רישום חדשים המאפשרים לחברות ביו-טק אשר אינן עומדות בדרישות הפיננסיות בהתאם לכללים הנוכחים, להירשם למסחר בבורסה בהונג קונג ("HKEx"). בדומה הכללים יאפשרו לחברות WVR (חברות בעלת מניות מסוגים שונים) חדשניות בעלות שיעור צמיחה גבוהה להירשם למסחר ב-HKEx. חברות משתמשות במבנה WVR מאחר והוא מאפשר למייסד החברה לשמור על שליטה גם לאחר ה-IPO.

הונג קונג הנה שוק ה- IPO הרביעי בגודלו בעולם כאשר מרבית הכספים שגויסו דרך IPO היו מחברות מסורתיות וחברות פיננסיות. בשנה האחרונה נרשמו למסחר 174 חברות חדשות תחת HKEx, שיא רישומים חדש בהונג קונג, כאשר שווים הכולל של החברות ב-HKEx גדל ב-37.9% לעומת 2016. למרות החוזק הכללי של הונג קונג בשוק ה-IPO, ניכרת חולשה תחת הסקטור הטכנולוגי שכן חברות טכנולוגיה ייצגו רק 5.8% מסך הגיוסים דרך IPO בשנה שעברה. מטרת הרפורמה הנה למשוך מגוון רחב יותר של חברות לגייס הון בהונג קונג, ובפרט חברות טכנולוגיה בשל הרצון לגוון את סוג החברות המונפקות ב-HKEx.

חברות ביו-טק נדרשות לעמוד בקריטריונים הבאים על מנת ליהנות מהרפורמה:

  1.  שווי שוק של החברה הינו לפחות 191.1 מיליון דולר נכון למועד הרישום;
  2. החברה בעלת מוצר ליבה, מוצר ביו-טק אשר נבדק ואושר ע"י הרשויות המוסמכות (FDA, CFDA, EMA), אחד לפחות "מעבר לשלב הקונספט". תנאי זה ייבחן לפי עמידה באבני הדרך ההתפתחותיות המפורטות לפי סוג המוצר בהתאם לסעיף 3.3 של ה-"Biotech Guidance Letter"; לדוגמא על מנת שמוצר ליבה שהינה תרופת מולקולה קטנה או מוצר ביולוגי תעמוד בדרישה זו, על החברה להשלים את שלב I בניסויים קליניים ובמקביל הרשות המוסמכת אינה הביעה התנגדות להתחלת השלבים העוקבים;
  3. החברה פעילה בתחום העסקים הנוכחי שלה לפחות שנתיים פיננסיות טרם הרישום, כאשר סיבת הגיוס המרכזית היא גיוס כספים למו"פ על מנת להחדיר את מוצר הליבה לשוק. החברה עוסקת במו"פ של מוצר הליבה מעל ל-6 חודשים טרם מועד הרישום. במידה ומוצר הליבה נרכש או תחת רישוי מצד ג', על החברה להיות מסוגלת להוכיח כי הייתה התקדמות במו"פ מאז הרכישה או הרישוי;
  4. החברה בעלת זכויות הקניין הרוחני על מוצר הליבה, לרבות בקשות לפטנטים ופטנטים רשומים;
  5. החברה קיבלה השקעת צד שלישי "משמעותית" ממשקיע ״מתוחכם״ לפחות 6 חודשים לפני הרישום, כאשר התנאי ״מתוחכם״ ייבחן לפי לסך הנכסים, הניסיון, הידע, ומומחיותו של המשקיע (לדוגמא חברת תרופות/שירותי בריאות גדולה תיחשב כמשקיע "מתוחכם"); והתנאי "משמעותית" תיבחן בהתאם לאופי ההשקעה, סכום ההשקעה, הסיכון והעיתוי של ההשקעה;
  6. החברה עומדת בדרישות ההון החוזר (עם התחשבות בהכנסות ה-IPO) – כיסוי של לפחות 125% מדרישות ההון שלה במשך שנה לאחר ההנפקה;
  7. על החברה לוודא כי הציבור מחזיק במניות בשווי שוק של לפחות כ-47.8 מיליון דולר מהון המניות המונפק שלה במועד הרישום;
  8. חברות הרשומות לפי כללים אלו אינן רשאיות לבצע כל רכישה, פיטור(ים), עסקאות או הסדרים שיגרמו לשינוי מהותי בעיסוק העיקרי ללא הסכמת HKEx מראש. במידה וה- HKEx סבורה כי החברה לא עמדה בהתחייבותה המתמשכת לשמור על פעולות או נכסים, לחברה תינתן תקופה של עד 12 חודשים על מנת לעמוד מחדש בדרישה זו כאשר כישלון יבטל את רישומה.
  9. בנוסף לדרישות לעיל, ה-HKEx תבחן כל שינוי בעלות בחברה ב 12 החודשים שקדמו למועד הרישום.

חברות WVR נדרשות לעמוד בקריטריונים הבאים על מנת ליהנות מהרפורמה:

  1. שווי שוק של 5.1 מיליארד דולר או שווי שוק של 1.27 מיליארד דולר עם הכנסה של 127.4 מיליון דולר לפחות;
  2. חברה חדשנית עם שיעור צמיחה גבוהה אשר למוטבים שלה חלק פעיל ומהותי בהתפתחות החברה בהתאם לכללי הרישום;
  3. חברה חדשנית עם שיעור צמיחה גבוהה אשר למוטבים שלה חלק פעיל ומהותי בהתפתחות החברה בהתאם לכללי הרישום.

רפורמה זו הנה צעד חשוב לשמירה על התפתחות השוק וצפויה למשוך חברות ומשקיעים רבים, לרבות חברות ביו-טק ישראליות, להירשם למסחר ב- HKEx שכן חברות טכנולוגיות מקבלות שוויי גבוהה בבורסה זו. מלבד גיוס הון מהשוק המקומי, ה-HKEx יכולה לשמש שער כניסה לסין ואסיה כולה, שכן דרכה ניתן להגיע לכספם של המשקיעים האמידים ביותר באסיה.

סיסרם מדיקל (לשעבר אלמה לייזרס) הינה החברה הישראלית הראשונה שחלה להיסחר בבורסת הונג קונג לאחר שהשיגו את האישור הנדרש עבור חברות מישראל. סיסרם מדיקל היא ממובילות שוק האסתטיקה הרפואית בעולם, והנה ממוקמת במקום החמישי בנתח השוק העולמי שלה, ובמקום הראשון בסין. החברה הגישה תשקיף לבורסת הונג-קונג בספטמבר 2017 וגייסה 112 מיליון דולר, מהם 88 מיליון דולר יזרמו אליה.

אנחנו ממליצים לעקוב אחר ההתפתחויות השונות בנושא ורישומם של חברות ביו-טק ו-WVR באמצעות כללים אלו על מנת להבין כיצד הליכי רישום אלו מתנהלים בפועל למשל מסגרת זמן הנדרשת לבורסה לאשר כי החברה אכן עומדת בתנאי לעיל.

מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, הרבה מעבר למכסים…

איך יוזמת "תוצרת סין 2025" והשינוי במבנה ההשקעות של סינים מחוץ לסין השפיעה על מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, והאם ישראל יכולה להרוויח מכך?

בתקופה האחרונה הטילה ארה"ב מכסים על ייבוא מוצרים מסין, והיא מגבשת המלצות על הגבלות של השקעות סיניות בארה"ב ושוקלת לתבוע את סין בארגון הסחר העולמי בגין גניבה של קניין רוחני מחברות אמריקאיות. בתגובה, בתחילה, הטילה סין מכסים נוספים על למעלה ממאה מוצרים אמריקאיים. ולאחר מכן מסרה כי היא מתכננת הורדת מכסים על ייבוא רכבים לסין, הפחתת ההגבלות על השקעות זרות בתחום הפיננסי והגברת האכיפה בקניין רוחני וזאת כחלק ממאמציה לפתיחת הכלכלה הסינית.

יש אכן אי סימטריה משמעותית מבחינת המכסים שסין מטילה על ייבוא מוצרים מארה"ב לבין המכסים שארה"ב מטילה על אותם מוצרים סינים וכן אי סימטריה מבחינת התחומים שבהם הסינים יכולים להשקיע בשווקים זרים, לעומת תחומי הפעילות המוגבלים של חברות זרות בסין.

המכסים שארה"ב מבקשת להטיל על סחורות סיניות כמעט כולם מכוונים לתעשיות הקשורות ל"תוצרת סין 2025", יוזמה המבקשת לשדרג את הבסיס התעשייתי של סין באופן מקיף. סין אישרה ב-2015 את מדיניות "תוצרת סין 2025" אשר נועדה לקדם חדשנות "תוצרת בית" ולמצב את המדינה כמעצמת היי-טק אשר שולטת במרבית התעשיות המודרניות בעולם. כדי להגיע ליעד זה, סין מעוניינת להחליף את מרבית הטכנולוגיה הזרה שהיא מייבאת בטכנולוגיה סינית. על מנת לבצע זאת, הממשלה הסינית משקיעה משאבים רבים, הכוללים סובסידיות, הלוואות ואג"ח, לתמיכה בחברות היי-טק מקומיות ותימרוץ חברות סיניות להרחבת פעילותן מחוץ לסין, במטרה לרכוש חברות זרות בעלות טכנולוגיות חדשניות, על מנת שהן יוכלו להיות בעלי הקניין הרוחני להעביר את הטכנולוגיות לסין, להקים מרכזי מו"פ ולייצר את המוצרים הללו בסין. עשרת הסקטורים המקודמים תחת מדיניות זו הם טכנולוגיית מידע, מכונות מתקדמות ורובוטיקה, חלל, ציוד ימי וספינות, רכבות מתקדמת, כלי רכב המונעים באנרגיה חדשה, אנרגיה חשמלית, מכונות חקלאיות, חומרים חדשים וביו-מד. מסתמן כי רכישות והשקעות סיניות בשנים האחרונות אכן תאמו למדיניות זו. מדיניות "תוצרת סין 2025" נחשבת כסיבה העיקרית למלחמת הסחר בין סין לארה"ב, שכן ארה"ב רואה במדיניות זו כמערערת את עקרונות התחרות ההוגנת ומהווה דרך נוספת לקידום העברה של קניין רוחני מחברות אמריקאיות.

בנוסף, עקב ההגבלות שהוטלו בשנה האחרונה על ההשקעות מחוץ לסין, מבנה ההשקעות של חברות סיניות השתנה. כך שבמקום השקעה ישירה בחברה הבינלאומית, המשקיע הסיני מבקש מהחברה הבינלאומית להקים חברה משותפת בסין (JV) והמשקיע הסיני מזרים את ההשקעה אל תוך החברה הסינית כאשר הצד הבינלאומי מתחייב להעביר קניין רוחני\טכנולוגיות בשווי ההשקעה הכספית בהתאם לאחוזים שהוא מקבל במיזם המשותף. גם במקרים אלו בשל העברת הטכנולוגיה לסין, החברות הסיניות זכאיות לסוביסדיות ומענקים מהממשל המקומי. נראה כי שינוי המבנה של ההשקעות הסיניות אינו עולה בקנה אחד עם המדיניות האמריקאית אשר רוצה שההשקעות יהיו בתחומה ולכן רוצה לתבוע את סין בגין הדרישות של חברות סיניות מחברות אמריקאיות להעביר את הטכנולוגיות לסין תמורת השקעות שהמשקיעים הסינים יבצעו בסין ועל מנת לחדור לשוק הסיני.

בישראל לעומת זאת, יש חברות סטארט אפ וטכנולוגיה רבות אשר משוועות להשקעות. בנוסף בניגוד לחברות אמריקאיות, חברות ישראליות הם בד"כ קטנות ואין להם את החוזק והמשאבים הפיננסיים על מנת לחדור לשוק הסיני לבד ולכן לרוב הן צריכות את המשקיע הסיני על מנת לחדור לשוק הסיני. בהתאם לשינוי במדיניות ההשקעות של סין בשנה האחרונה, אנו סייענו לחברות ישראליות רבות להקים מיזמים משותפים עם חברות סיניות כאשר החברות הסיניות השקיעו את ההון הנדרש והחברה הישראלית השקיעה את הטכנולוגיות. המבנה הזה מאפשר לחברות הישראליות לקבל השקעה בחברה (אם כי בישות הסינית) ודריסת רגל לשוק הסיני דרך הקשרים של החברה הסינית ותוך שימוש בהון שמעניקה החברה הסינית כמו גם סובסידיות של הממשל המקומי. אולם, החברה הישראלית חייבת להגדיר במדוייק את הקניין הרוחני שהיא מעבירה והגבלת הטריטוריה וגם לוודא שיש לה שליטה אמיתית במיזם המשותף על ידי נוכחות בפועל ואמצעים משפטיים שונים.

במצב דברים זה, נראה כי עם מלחמת הסחר אשר עלולה לפרוץ בין ארה"ב לסין, חברות סיניות יתמקדו ביבוא טכנולוגיות ממדינות אחרות אל תוך סין. ישראל, אשר ממילא מהווה יעד אטרקטיבי ליבוא טכנולוגיות עבור החברות הסיניות, תוכל לשפר עוד יותר את עמדתה המסחרית מול סין ועמדתה הכלכלית ככלל. אני צופה כי נמשיך לראות יותר ויותר מיזמים משותפים בין חברות סיניות לחברות ישראליות בתקופה הקרובה.

בשורות ושינויים רגולטוריים בעקבות הקונגרס הלאומי העממי ה-13

הקונגרס העממי הלאומי ה-13 שנערך במרץ האחרון מביא אתו בשורות ושינויים רגולטוריים, כחלק מהמטרה לקדם את צמיחתה הכלכלית של סין, בעלי השלכות על חברות זרות ומשקיעים זרים.

פתיחת השוק  

סין תפתח את סקטור הייצור הכללי במלואו ותרחיב את הגישה עבור משקיעים זרים לסקטורים כמו שירותים פיננסיים, תקשורת, שירותים רפואיים, חינוך, טיפול בקשישים וכלי רכב חדשים. התקרה שנקבעה להון זר בבנקים ובגופים פיננסיים סינים יוסר, ובמקביל הרשויות בסין צפויות להשוות את תקנות הרישום החלות על בנקים זרים לאלו החלות על בנקים מקומיים.

משרד התעשייה והמסחר של סין תרחיב באופן פעיל את הייבוא השנה כדרך נוספת לפתוח את השוק המקומי.

הפרוצדורה להקמת חברה במימון זר יופשט כך שלאחר ה-30 ביוני 2018, חברה במימון זר תוכל להגיש טופס יחיד למשרד אחד, ולא להירשם בנפרד מול רשויות ממשלתיות שונות.

פיתוח בר קיימא וצמיחה ירוקה נותרו כמטרות מרכזיות של סין במקביל לצמיחה הכלכלית. בנוסף לניתוב וניהול עניינים כלכליים ופיתוח עירוני וכפרי, תינתן עדיפות מוגברת לקידום אקולוגי והגנת הסביבה אשר תיתמך ע"י חוקים, רגולציות והטבות.

מיסוי

סין צפויה להפחית השנה את המיסוי על עסקים ויחידים ביותר מ-800 מיליארד יואן (126 מיליארד דולר) הכוללים, בין היתר, הפחתת המע"מ עבור סקטור הייצור והתחבורה; הקלות מס עבור חברות חדשות וסטרטאפים; מדרגות מס ייושמו בהתאם לגודל העסק; עסקים גדולים יהיו זכאים לניכוי מס גבוה יותר על רכישת ציוד חדש; משקיעים זרים יהיו זכאים לדחיית מס עבור השקעה מחדש של רווחים שנוצרו בסין; והפחתת המס בייבוא כלי רכב ומוצרי צריכה יומיים.

ביעור העוני

הקמפיין לביעור העוני בסין לקראת הישורת האחרונה, והקונגרס האחרון מביא עמו רפורמות, משאבים וגישות חדשות התומכות ומקדמות סוגיה זו. סין הצליחה לצמצם את שיעור העוני מ-10.2% ב-2012 ל-3.1% ב-2017, כאשר המדיניות בשנים האחרונות מתמקדת בפיתוח כלכלי ותעשייתי במקום מתן סובסידיות ומענקים חד פעמים. כחלק ממדיניות זו הרשויות בסין יקדמו הזדמנויות אסטרטגיות בהתחדשות כפרית הקשורות לחקלאות, חינוך, טכנולוגיה, תעסוקה, תברואה ושירותי בריאות.

חברות רבות מתעשיות שונות יכולות למנף הזדמנות זו ולקחת חלק בקמפיין. לדוגמא JD.com, ענקית המסחר האלקטרוני, השיקה ביולי האחרון פיילוט של תכנית להקלה בעוני בשיתוף משרד המסחר, הרשות לפיתוח והקלה בעוני ומשרדים ממשלתיים נוספים. מטרת התכנית הנה הנגשת התוצרת המקומית ליותר צרכנים דרך אתרי אינטרנט ואפליקציות. הנתונים מראים כי במהלך הפיילוט, התוכנית של JD.com קיבלה 500 אלף ביקורים מדי יום, והמכירות באחד מהימים הגיעו אף ל-50 מיליון יואן (כ-7.6 מיליון דולר).

 

China's investment restrictions: The pendulum swings back

China’s Go Global Policy was initiated in 1999 by the Chinese government to promote Chinese investment abroad, to increase Chinese FDI, pursue diversification and promote Chinese brands in the world. Since the Go Global Policy launch in 1999, and especially after deregulation in 2014, interest in overseas investment by Chinese companies increased significantly. Growing steadily throughout the Go Global Policy lifespan, by 2012 China had reportedly become the world’s third largest outbound investor. As investment scale further increased through 2016, Chinese investors also moved up the value chain with more sophisticated investment targets, and Chinese FDI in Israel is no exception to this trend.

Israel has been a notable part of Chinese outbound investment as the two countries form an ideal economic partnership, with Israel providing innovation to support and fuel China’s ever-growing economy. From a single investment of USD 2.01 million in 2011, we have reached investments of 1.84 billion in 2016 (Source: MOFCOM).

After Dec 2016 however, the bullish global outbound investment trend slowed considerably as Chinese authorities implemented new measures to tighten transaction approvals under pressure of capital outflow and RMB depreciation. We believe that the restrictions and limitations are not an attempt to stop the Go Global Policy, but to check the authenticity of transactions and to improve the quality of transactions.

It appears that Chinese FDI into Israel for the year 2017 has increased, largely on track for another year-to-year increase despite a general slowdown. Moreover, it is apparent that Israeli companies are some of the most sought after investment and acquisition opportunities for Chinese companies, and similarly there has been a gradual increase in the investments of Chinese companies and funds in Israeli venture capital funds.

In August 2017, Chinese authorities clarified the new restrictions instated in Dec 2016, dividing outbound investment into distinct categories: encouraged, restricted, and prohibited. Encouraged investments include high tech, R&D and agriculture. Restricted outbound investments include real estate, hotels, entertainment and sports clubs. Prohibited investments involve industries that threaten national security and the sex and gambling industries.

Most investment into Israel is considered “encouraged”, since most of them are falling within the high tech and technology sectors. Further, during his last visit to China, the Israeli Prime Minister discussed with Chinese authorities to consider easing the approval procedures for Israel-bound investment. With that in mind we believe that Chinese investment in Israel will continue growing and we will see more and more transactions where Chinese investors essentially change their approach to investing in Israeli companies; for example instead of direct investment into an Israeli company, the Chinese investor and Israeli company would set up a local joint venture entity and the Chinese side would invest in the local entity. We’ve seen this trend gain momentum in 2017. Some of the more sizable deals of 2017 were in the form of joint ventures or acquisitions (Source: China Deals InfoBase).

On 1 March 2018, the amendment of Administrative Measures for Overseas Investment by Enterprises will come into force in China with the object of improving supervision, safeguarding national security and supporting the robust development of overseas investment. The main points of the amendment are as follows: (1) expanding the scope of application so that more organizations and investments will be subject to these guidelines; (2) adding a reporting requirement to the NDRC in addition to the existing approval and submission requirements; (3) a pre-authorization requirement has been removed from the NDRC for acquisitions or proposals on projects exceeding $ 300 million; (4) simplification of formal procedures by launching an online platform, and (5) the tightening of foreign investment controls.

Looking forward, with regard to Chinese investments, it seems that the Israeli economy, which traditionally received investments from western countries, has started to rely more and more on investments from China, which are naturally different forms of transactions. Regarding Chinese investment we will advise first to check if payment can be transferred out of China, and to consider the fact that the time required for authority approvals might be longer than before. In addition, we suggest reducing risk by checking the identity of Chinese investors, their previous transactions, the scope of the transaction and add some mechanism to the transaction like milestones, fees, deposit, etc.

It seems that the Chinese trend for continued purchases and investments outside of China will continue to grow. The “encouraged” investment category is a strong statement that reflects that the Chinese government favors foreign innovation in order to boost local development. Israel falls largely into this category, and despite the different investment structures, we expect continued economic cooperation between the two countries.

This article was prepared in collaboration with Laura Otterpohl, Founder, China Deals InfoBase

כל מה שחשוב לדעת על עדכוני החקיקה האחרונים בסין חלק ב'

אמצעים מנהליים להשקעות חוץ (תיקון)

ב-1 למרץ 2018 ייכנס לתוקף בסין התיקון של ההנחיות בדבר אמצעים מנהליים להשקעות חוץ שמטרתו הוא שיפור הפיקוח, שמירה על הביטחון הלאומי ותמיכה בפיתוח בריא של השקעות סיניות בחו"ל. להלן עיקרי התיקון:

הרחבת היקף התחולה

  • המדדים החדשים יחולו על כלל הארגונים המקומיים וארגונים מסוימים בחו"ל.
  •  הבהרה והרחבה של היקף פעילויות ההשקעה, כך שיותר פעילויות השקעה תהיינה כפופות לתיקון.

ייעול שיטת הפיקוח

  • הוסרה דרישת אישור מראש מהוועדה הלאומית לפיתוח ("NDRC") עבור רכישות או הצעות על פרויקטים העולות על 300 מיליון דולר מצד משקיעים סינים.
  • הפשטה וייעול של הליכים פורמליים ע"י השקה של פלטפורמה מקוונת.
  • החמרת הפיקוח:
    1. משקיעים סיניים נדרשים להגיש דו"ח השלמת פרויקט תוך 20 ימי עבודה לאחר השלמת הפרויקט.
    2. על משקיעים סיניים לדווח ל-NDRC או למקבילה המקומית על כל עניין מהותי במהלך חיי הפרויקט בחו"ל.
    3. ה-NDRC רשאי לבקש מראש ממשקיע להגיש דו"ח בכתב בכל עניין מפורט לפי שיקול דעתו.
    4. ה-NDRC יפרסם ויתחזק "רשימה שחורה" של המשקיעים סיניים אשר נמצאו בהפרה של תיקון זה.

התקן הלאומי של סין בדבר אבטחת מידע אישי

מנהל התקינה הארצי של סין פרסם את התקן הלאומי בדבר מידע אישי אשר ייכנס לתוקף ב-1 למאי 2018. התקן מפרט את ההגדרה של מידע אישי, חובות ונהלים שעל עסקים וארגונים רלוונטיים ליישם בנוגע לאיסוף, שימור, שימוש, העברה, שיתוף וטיפול חוצה גבולות במידע אישי.

למשל, התקן דורש ממנהל הנתונים לבצע בדיקת נאותות על הסובייקט לפני קבלת המידע האישי על מנת לדעת בבירור את מקורות המידע ואת ההיקף המוסכם של אופן עיבוד המידע ושימוש בו.

התקן מציב את עקרון ה"מזעור" לצד ומעל הכללים בתקן. העיקרון מחייב כי סוג המידע האישי שייאסף צריך להיות קשור ישירות לביצוע הפעולה העסקית או השירות הרלוונטי; ותדירות וכמות המידע האישי צריכות להיות מוגבלות לתקן המינימלי הנדרש לביצוע הפעולה העסקית או השירות. הלכה למעשה, עקרון ה"מזעור" ייקבע על בסיס כל מקרה לגופו.

על אף שכיום מדובר במסגרת וולונטרית, אנו ממליצים כי חברות אשר פעילותן נוגעת למידע אישי תעקובנה אחר הנושא מאחר והתקן קובע באופן יעיל את שיטות העבודה המומלצות והמצופות על ידי הגופים הרגולטורים וכללי הגנת הנתונים הקיימים בסין. בנוסף, תקן זה יהווה בסיס חשוב לרגולציה וחקיקה עתידית בתחום ביטחון המידע.

כל מה שחשוב לדעת על עדכוני החקיקה האחרונים בסין חלק א'

עידוד השקעות זרות בגואנדונג

ב-1 בדצמבר 2017 הרשויות בגואנגדונג פרסמו אמצעים חדשים לעידוד השקעות זרות במחוז. היתרונות משתקפים בעיקר בשני היבטים, כמפורט להלן:

מענקים כספיים לפרויקטים במימון זר

  1. בונוסים כספיים בשווי של לפחות שני אחוזים מסכום ההשקעה השנתי בפועל יוענקו לפרויקטים העונים על הדרישות הבאות, כאשר גובה המענק לא יעלה על 100 מיליון RMB (כ-15.1 מיליון דולר):
    • פרויקטים חדשים בשווי של יותר מ -50 מיליון דולר;
    • פרויקטים מתחדשים בשווי של יותר מ -30 מיליון דולר;
    • מטה רב לאומי או אזורי ששוויו לפחות 10 מיליון דולר.
  2.  תמיכה כספית לפי שיקול דעת הרשויות תוענק לחברות העונות על הדרישות הבאות:
    • עבור חברות פורצ'ן 500 וחברות מובילות בעולם עם השקעות בפועל בשווי ייצור שנתי העולה על 100 מיליון דולר.
    • פרויקטים חדשים בתחום IAB (דור חדש של מידע, ציוד אוטומטי, וביו-פרמצבטיקה) ו-NEM (אנרגיה חדשה וחומר חדש) עם השקעות שנתיות בפועל שאינן יורדות מ-30 מיליון דולר.
    • מטה רב-לאומי או אזורי התורם מעל ל-10 מיליון RMB (כ-1.5 מיליון דולר) להכנסות המחוז, יקבל 30% מהתרומה כמענק בתשלום חד פעמי, המענק מוגבל עד ל-10 מיליון RMB (כ-1.5 מיליון דולר).

הרחבת הגישה לשוק

כ-30 אחוז מהמגבלות על משקיעים זרים הוסרו- מדובר במגבלות בדבר אחוזי החזקה והיקף הפעילות, ובמקביל, פתיחת הגישה בתעשיות שהיו אסורות עבור חברות ומשקיעים זרים. תעשיות כמו סוכנויות שירות משאבי אנוש; ייצור כלי רכב מיוחדים או המבוססים על אנרגיה חלופית; חברות הובלה ימיות בינלאומיות; שירותי אינטרנט ומרכזי שיחות; הקמה ותפעול של תחנות דלק; בנקאות, ניירות ערך וחברות ביטוח חיים ועוד.

רגולציה עבור רישום כתובת וירטואלית בחללי עבודה משותפים

לפי דיווחים אחרונים מצד סטרטאפים בבייג'ין, הרשויות בבייג'ינג מפסיקות בהדרגתיות להנפיק רישיונות עסק לעסקים הרושמים את כתובתם ככתובת דיגיטלית בחללי עבודה משותפים, לרבות חממות סטארט-אפ.

חללי עבודה משותפים התרחבו במהירות רבה בצמוד להתחזקות הסטרטאפים ותחום היזמות בסין, ומנגד, הרשויות מפגרות מאחור בכל הנוגע להסדרה בנושא. רישום עסק באופן מסורתי הוא תהליך מייגע בסין. אולם, עסקים העובדים בחלל משותף המציאו מסלול מהיר, המאפשר את רישום החברה כנגד השכרת דסק עבודה בחלל משותף. הרגולציה החדשה בבייג'ינג דורשת מעסקים לספק מיקום פיזי בנוסף לתעודת בעלות על הנכס. מטרתה של סנקציה זו על כתובות וירטואליות היא להסדיר את הרגולציה המתירנית בתעשיית החללים המשותפים, שהובילה לסוגיות מס חדשות ואי-התאמות בכתובת הרשומה לכתובת בפעול של עסקים רבים.

על אף שלא ניתנה שום הודעה רשמית, ההתפתחות הרגולטורית אינה ייחודית לבייג'ינג. במהלך השנה האחרונה, מקורות בתעשייה דיווחו על פיקוח רגולטורי מוגבר על שטחים משותפים בכל רחבי סין.

פתיחת תכניות הסיוע של מינהל סחר חוץ לשנת 2018

אנו שמחים לעדכן אתכם כי השבוע נפתחו תכניות התמיכה של מינהל סחר חוץ לשנת 2018. להלן לעיונכם תקציר התוכניות לסיוע לשיווק בינלאומי.

תוכנית של"ב- שער לשיווק בינלאומי, המסייעת לעסקים המתחילים לשווק לחו"ל
התוכנית מסייעת לעסקים מתחילים, בעלי היקף ייצוא נמוך או לחלופין שאינם ייצאו לחו"ל בעבר, לחדור לשווקים הבינלאומיים. הסיוע יינתן למשך 24 חודשים ויכלול השתתפות במימון של ההוצאות השיווקיות וליווי מקצועי של יועצים. הסיוע ניתן באמצעות השתתפות במימון של ההוצאות השיווקיות של עד 200 אלף ₪.

לחץ לקבלת הפרטים המלאים והורדת הטפסים

תכנית כסף חכם- סיוע בשיווק מוצרים ושירותים לחו"ל
במסגרת התוכנית ניתן סיוע דו שנתי לחברות ישראליות המשווקות לחו"ל במטרה להשיג גידול משמעותי בהיקף המכירות בשווקים הבינלאומיים. הסיוע ניתן באמצעות השתתפות במימון של ההוצאות השיווקיות, עד לחצי מיליון ₪ ולשווקים מועדפים (סין, הודו ויפן) עד למיליון ₪.

לחץ לקבלת הפרטים המלאים והורדת הטפסים

קרן הסיוע בפרויקטים ומכרזים בין-לאומיים
מטרת התכנית לסייע לחברות ישראליות בגישה לפרויקטים בינלאומיים על ידי השתתפות במימון הגשת הצעה למכרז בחו"ל או הוכחת התכנות (פיילוט) לפרויקט. התכנית מיודעת לחברות ישראליות המתמודדות במכרזים ובפרויקטים בזירה הבינלאומית כששווי הפרויקט לפחות חצי מיליון דולר. הסיוע ניתן באמצעות השתתפות במימון של ההוצאות המוכרות, עד לסכום כולל של 500 אלף ₪ עבור הוכחת התכנות ועד לסכום כולל של 400 אלף ₪ עבור הגשת הצעה למכרז.

לחץ לקבלת הפרטים המלאים והורדת הטפסים

תכנית מאגדי תשתית- סיוע בתפעול ושיווק של מתקן הדגמה מסחרי בחו"ל
מטרת התכנית לסייע לחברות ישראליות בהקמה, תפעול ושיווק של מתקן הדגמה מסחרי במדינת יעד שיציג את יכולות החברות במאגד. התכנית מיודעת למאגד בחו"ל המורכב מלפחות 5 חברות ישראליות מתאגדות יחדיו לטובת הקמה תפעול ושיווק של מתקן הדגמה מסחרי בשוק היעד. המקצה הנוכחי מיועד למאגדים חדשים בהודו או להגשות לשנה שנייה או שלישית עבור מאגדים פעילים. הסיוע ניתן באמצעות השתתפות במימון של ההוצאות המוכרות, עד לסכום של 5 מיליון ₪ בשנה הראשונה, 3 מיליון ₪ בשנה השנייה ו-2 מיליון ₪ בשנה השלישית.

לחץ לקבלת הפרטים המלאים והורדת הטפסים

 

בשורה למשקיעים וגופים פיננסיים הפעילים בסין- הסרת רגולציה המגבילה פעילות בתחום

ב-10 בנובמבר 2017 הודיעה ממשלת סין כי סין מתעתדת להסיר את המגבלות והחסמים הרגולטוריים בענף הפיננסים ולאפשר לחברות בינלאומיות לפעול ללא הגבלות בתחום.

הרגולטורים הסינים מכינים תקנות וכללים מפורטים, אשר יספקו למשקיעים, לחברות הפיננסיות ולבנקים גישה למגזר השירותים הפיננסיים של סין.

בשל הרגולציה הכבדה על תחום הפיננסים וההשקעות בסין, אין הרבה שחקנים זרים בענף. גודלו של ענף ההשקעות והפיננסים בסין ,הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, הוא עצום ומהווה פיתוי גדול עבור חברות בתחום.

בין היתר דובר על הסרת המגבלות והחסמים הבאים:

  • העלאת האחוזים המותרים להחזקה ע"י משקיע זר ל 51% מ – 49% הקיימים כיום בחברות JV העוסקות בני"ע וקרנות של חוזים עתידיים. (כל ההגבלות יוסרו שלוש שנים לאחר כניסת הכללים החדשים לתוקף)
  • הסרת המגבלות הנוכחיות על החזקת משקיעים הזרים בבנקים מקומיים ובחברות לניהול נכסים פיננסיים. המשקיעים הזרים והמקומיים יקבלו יחס שווה באשר ליכולת להחזיק מניות בבנקים מקומיים סיניים ובחברות לניהול נכסים פיננסיים.
  • העלאת האחוזים המותרים להחזקה ע"י משקיע זר ל 51% מ – 49% הקיימים כיום בחברות JV העוסקות בביטוח חיים.  (כל ההגבלות יוסרו לחלוטין בתוך חמש שנים)

נראה כי המהלך הינו אחד מיני רבים שאנו עדים להם בתקופה האחרונה בפתיחת השוק הסיני בפני חברות זרות מתוך רצון להגדיל את ההשקעות הישירות הזרות בסין ((FDI. לאור הירידה ביתרות המט"ח של סין בשנים האחרונות בין היתר לאור ההאטה בהשקעות זרות בסין, בשנים האחרונות סין מסירה מגבלות וחסמים רבים שעמדו בפני משקיעים זרים בסין.

הרפורמה הינה הזדמנות לחברות ישראליות העוסקות בחוזים עתידיים, בבנקאות ובתחום הביטוח להיכנס לשוק הסיני אשר הפוטנציאל בו עצום בתחומים אלו ללא המגבלות שהיו קיימות עד היום ולאפשר להם הזדמנות שווה בתחומים אלו.

יצוין כי בשלב זה טרם תוקנו התקנות הספציפיות ולוח הזמנים הסופי והמפורט טרם הוגדר.

בנוסף להסרת החסמים נראה כי ישנה כוונה בסין גם לפתוח את שוק ההון. לאחרונה דווח כי סין מתעתדת להמשיך להתקדם ליברליזציה פיננסית ולפתוח את שוק ההון בהמשך למהלכים והרפורמות שסין ביצעה בשנים האחרונות לרבות חיבור בין הבורסות בסין לבורסה בהונג-קונג ושינוי מנגנון הפסקות המסחר שהיה נהוג בסין.