בשורה למשקיעים וגופים פיננסיים הפעילים בסין- הסרת רגולציה המגבילה פעילות בתחום

ב-10 בנובמבר 2017 הודיעה ממשלת סין כי סין מתעתדת להסיר את המגבלות והחסמים הרגולטוריים בענף הפיננסים ולאפשר לחברות בינלאומיות לפעול ללא הגבלות בתחום.

הרגולטורים הסינים מכינים תקנות וכללים מפורטים, אשר יספקו למשקיעים, לחברות הפיננסיות ולבנקים גישה למגזר השירותים הפיננסיים של סין.

בשל הרגולציה הכבדה על תחום הפיננסים וההשקעות בסין, אין הרבה שחקנים זרים בענף. גודלו של ענף ההשקעות והפיננסים בסין ,הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, הוא עצום ומהווה פיתוי גדול עבור חברות בתחום.

בין היתר דובר על הסרת המגבלות והחסמים הבאים:

  • העלאת האחוזים המותרים להחזקה ע"י משקיע זר ל 51% מ – 49% הקיימים כיום בחברות JV העוסקות בני"ע וקרנות של חוזים עתידיים. (כל ההגבלות יוסרו שלוש שנים לאחר כניסת הכללים החדשים לתוקף)
  • הסרת המגבלות הנוכחיות על החזקת משקיעים הזרים בבנקים מקומיים ובחברות לניהול נכסים פיננסיים. המשקיעים הזרים והמקומיים יקבלו יחס שווה באשר ליכולת להחזיק מניות בבנקים מקומיים סיניים ובחברות לניהול נכסים פיננסיים.
  • העלאת האחוזים המותרים להחזקה ע"י משקיע זר ל 51% מ – 49% הקיימים כיום בחברות JV העוסקות בביטוח חיים.  (כל ההגבלות יוסרו לחלוטין בתוך חמש שנים)

נראה כי המהלך הינו אחד מיני רבים שאנו עדים להם בתקופה האחרונה בפתיחת השוק הסיני בפני חברות זרות מתוך רצון להגדיל את ההשקעות הישירות הזרות בסין ((FDI. לאור הירידה ביתרות המט"ח של סין בשנים האחרונות בין היתר לאור ההאטה בהשקעות זרות בסין, בשנים האחרונות סין מסירה מגבלות וחסמים רבים שעמדו בפני משקיעים זרים בסין.

הרפורמה הינה הזדמנות לחברות ישראליות העוסקות בחוזים עתידיים, בבנקאות ובתחום הביטוח להיכנס לשוק הסיני אשר הפוטנציאל בו עצום בתחומים אלו ללא המגבלות שהיו קיימות עד היום ולאפשר להם הזדמנות שווה בתחומים אלו.

יצוין כי בשלב זה טרם תוקנו התקנות הספציפיות ולוח הזמנים הסופי והמפורט טרם הוגדר.

בנוסף להסרת החסמים נראה כי ישנה כוונה בסין גם לפתוח את שוק ההון. לאחרונה דווח כי סין מתעתדת להמשיך להתקדם ליברליזציה פיננסית ולפתוח את שוק ההון בהמשך למהלכים והרפורמות שסין ביצעה בשנים האחרונות לרבות חיבור בין הבורסות בסין לבורסה בהונג-קונג ושינוי מנגנון הפסקות המסחר שהיה נהוג בסין.

Israel Accelerator Program

Dear colleagues,

We have the pleasure to invite you to participate in the Israel Accelerator Program.
The Program is led by Israel Ministry of Economy and Industry in cooperation with DayDayUp , as an important part of economy and trade exchange between Israel and China. The mission of this program is to help Israeli tech startups to enter, grow and succeed in China market.

The program is designed for the startups who have interest to develop their business in China. The selected startups are expected to set up partnership with local companies or get investment in China.

We would be happy to assist with any legal and/or business related matters you may encounter in China.

Contact us for registration.

ההזדמנויות מחכות בדרך המשי

קרן דרך המשי היא הזדמנות טובה לקרנות ישראליות, שיכולות להקים עמה קרן משותפת להשקעות בחברות ישראליות

יוזמת דרך המשי (One Belt One Road) היא יוזמה שהגה ב–2013 נשיא סין, שי ג'ינפינג, ונועדה לקדם את דרך המשי העתיקה — דרך הסחר הסינית, היבשתית והימית. מטרת היוזמה השאפתנית היא לעודד שיתוף, פיתוח ופתיחות כלכלית ותרבותית בין סין לעולם, ולקדם את הסחר של סין עם אסיה, אירופה ואפריקה, וכן עם ישראל.

כחלק מהיוזמה, הוקמה בדצמבר 2014 קרן דרך המשי, בהיקף של 40 מיליארד דולר. מטרת הקרן היא לממש ולסייע לקידום בעולם של יוזמת דרך המשי על ידי השקעות ומימון פיננסי. הקרן מתמקדת בעיקר בפרויקטים של בנייה, תשתיות, אנרגיה ותיעוש, ובשיתופי פעולה פיננסיים החיוניים לקישור של הכלכלה הסינית עם שאר העולם. במאי הודיע ג'ינפינג כי סין תשקיע 124 מיליארד דולר ביוזמת דרך המשי, מהם 14.5 מיליארד דולר בקרן דרך המשי.

אין קריטריונים חד־משמעיים שבהם צריך לעמוד כדי לקבל השקעה או מימון פיננסי מהקרן, אלא עקרונות כלליים שלפיהם הקרן תבחן כל פרויקט. בין העקרונות ניתן למנות את הקווים המנחים הבאים: הפרויקטים צריכים לענות על הצרכים ההתפתחותיים של המדינות והאזורים שבהם יפעלו; הם חייבים לשרת את האינטרסים ההדדיים ולהביא תועלת מעשית לסין ולמדינות לאורך דרך המשי; הם צריכים להיות משמעותיים עבור פיתוח הכלכלה הריאלית — לדוגמה, שיפור יכולות הייצור, הטכנולוגיה, הניהול, התפעול והחדשנות; ועליהם להיות מעשיים מבחינה מסחרית ולהימצא באיזון סביר בין הסיכון לתשואות.

מאז הושקה, הקרן ביצעה כמה השקעות בפרויקטים ובחברות שונות. בין השקעותיה ניתן למנות השקעה של 2 מיליארד דולר והלוואה של 15 מיליארד דולר בקרן משותפת לקזחסטן ולסין. בין הפרויקטים שבהם משקיעה הקרן יש כאלה בתחום כריית נחושת, אלומיניום ומפעל מלט. השקעה נוספת של הקרן נעשתה בשיתוף עם חברת כמצ'יינה (חברת כימיקלים בבעלות ממשלתית סינית) במפעל הצמיגים האיטלקי פירלי. כמו כן, השקיעה הקרן בפרויקטים של גז טבעי ברוסיה.

קרן דרך המשי מחפשת שיתופי פעולה עם קרנות ממדינות שונות במטרה להקים קרנות משותפות להשקעה בפרויקטים. זו הזדמנות טובה לקרנות ישראליות לחבור לקרן דרך המשי, ולבחון הקמת קרן משותפת להשקעות בחברות טכנולוגיות ישראליות שעשויות להשתלב ביוזמה.

לקבלת השקעה מקרן דרך המשי או להכרה בכך שפרופיל החברה מתאים לקריטריונים הכלליים של היוזמה, יש חשיבות משמעותית מאוד לחברות ישראליות המעוניינות לפעול בסין או רוצות לקבל השקעה מחברות סיניות. לאחר תקופה ארוכה של עיכובים והשהיות בנתינת אישורים להשקעות של חברות סיניות מחוץ לסין, הוציאה ממשלת סין הודעה מנחה באוגוסט האחרון, שבה הגדיר הממשל הסיני את התחומים שבהם הוא מעודד השקעות סיניות מחוץ לסין. בין התחומים נמנים בנייה, תשתיות, היי־טק, חקלאות, וכן השקעות התואמות את המדיניות של יוזמת דרך המשי. כך למעשה, השקעות בחברות ישראליות העוסקות בתחומים הקשורים ליוזמת דרך המשי יקבלו העדפה מהממשל הסיני להשקעה מחוץ לסין.

תחום משמעותי נוסף הוא הנפקות של חברות ישראליות בבורסה בהונג קונג. המשקיעים בהונג קונג מייחסים משמעות רבה לפעילות של החברה בסין, ובעיקר להשתלבות החברה ביוזמת דרך המשי. במקרה שחברה מצליחה לקבל השקעה או מימון מקרן דרך המשי, יהיה לה קל באופן משמעותי לגייס כספים בהנפקה בהונג קונג. מכאן שחברות ישראליות השוקלות להירשם למסחר בהונג קונג או בסין צריכות לבדוק כיצד באפשרותן להשתלב ביוזמה, או לקבל מימון או השקעה מהקרן.

אם חברות ישראליות ישכילו להכיר את יוזמת דרך המשי ויבדקו אפשרויות מעשיות להשתלב בה, זו תהיה עבורן הזדמנות מצוינת להרחיב את הפעילות העסקית ולגייס כספים בסין.

לחץ כדי לעבור למאמר במרקר

(When China will Rule the World (of investment

China's Outbound & Inbound Investment the Legal Perspective

עו"ד תהילה לוי לאטי, ראש דסק סין ומזרח אסיה במשרד זיסמן, אהרוני, גייר ושות', הציגה בוועידה השנתית ה-5 לעסקים עם סין את ההזדמנויות העסקיות הקיימות היום בסין, ואת ההיבטים והדגשים המרכזיים בכניסה לשוק הסיני.

לחץ כדי לעבור לוידיאו 

בשורה לחברות ישראליות: בורסת הונג קונג מתכננת לפתוח מדד חדש לחברות טכנולוגיה עם דרישות סף נמוכות

הבורסה בהונג קונג מתכנננת לפרסם בקשה לייעוץ בנוגע להשקת מדד חדש לחברות טכנולוגיה, "המדד השלישי", אשר יכול לסייע לחברות טכנולוגיה להירשם למסחר בבורסה בהונג קונג עם דרישות סף נמוכות יותר.  שחקנים רבים בבורסה בהונג קונג תומכים ברצון הבורסה להקים מדד נוסף אשר יותאם לחברות טכנולוגיה הן מסין והן מרחבי העולם. עדיין לא נקבעו הכללים והרגולציה למדד החדש אבל ייתכן והם יעקבו אחר הבורסה בסינגפור אשר מאפשרת רישום מבני דואלי ודרישות סף נמוכות יותר אשר יתאימו לחברות טכנולוגיה.

נראה כי הבורסה בהונג קונג זקוקה להשקת המדד החדש על מנת להעלות את מספר ההנפקות בה ואת מחזור הפעילות. וכן בכדי להתחרות על הנפקות של חברות טכנולוגיה בעולם בעיקר עם הנאסד"ק אשר נחשב הראשון בעולם בהנפקות של חברות טכנולוגיה וכן במדד חברות הטכנולוגיה בשנזן (CHINEXT) אשר גם בו מונפקות חברות טכנולוגיה סיניות רבות.

הבורסה ההונג־קונגית הינה אחת הבורסות הגדולות ביותר באסיה. בשנת 2016 גייסו חברות בהנפקות ראשונות כ – 195 מיליארד דולר הונג קונג  (כ- 24.4 מיליארד דולר אמריקאי). אבל רוב החברות המונפקות בבורסה בהונג קונג עדיין הינם גופים פיננסיים ובנקים ורק מעט מאוד חברות טכנולוגיה וטלקום רשומות למסחר בהונג קונג.

הונג קונג והבורסה שלה משמשות כבר שנים ארוכות בתפקיד שער הכניסה עבור משקיעים לסין ולאסיה כולה. הונג קונג נהפכה במשך השנים למרכז פיננסי בינלאומי, ויש בה נוכחות גבוהה של מוסדות פיננסיים בינלאומיים לצד בתי ההשקעות ובנקים סיניים. הונג קונג מושכת חברות ואנשי עסקים שרוצים להשקיע בצמיחה הסינית תוך שהם נהנים מתרבות עסקית מערבית. הצלחת הבורסה בהונג קונג למשוך משקיעים נובעת ממיקומה הגיאוגרפי, כשער לכלכלות האזור ובעיקר לסין,  וכן בשל מערכת פיננסית חזקה ומערבית.

49254820 - business graph with arrows tending downwards

בחודש מרץ האחרון פירסמה הבורסה בהונג קונג מדריך אזורי לגבי ישראל ובחודש אפריל האחרון הודיעה הבורסה בהונג קונג על החלטה להכיר בישראל כ"תחום שיפוט מקובל". משמעות ההחלטה היא כי חברות שהתאגדו בישראל יוכלו לראשונה להנפיק בה ניירות ערך. החלטה זו התקבלה לאחר לאחר שהוחלט בהונג קונג כי דיני החברות בישראל דומים לדיני החברות בהונג קונג ויש בהם כדי לספק הגנה לציבור המשקיעים.

הנפקות בבורסת הונג קונג תאושרנה רק לחברות פרטיות שהתאגדו בישראל ועדיין לא ביצעו הנפקה ראשונה לציבור, וכן לחברות שהתאגדו בישראל והנפיקו ניירות ערך בבורסות זרות. נכון להיום עדיין לא נבחנה על ידי הבורסה בהונג קונג אפשרות רישום למסחר של חברות שהתאגדו בישראל והנפיקו ניירות ערך בבורסה בת"א

ישראל הינה אחת המדינות עם מספר חברות הסטארט אפ הגדול בעולם והיא מפורסמת בכך שמספר החברות הישראליות הרשומות למסחר בנאסד"ק ובבורסה של ניו יורק הוא הגדול ביותר מקרב כל המדינות למעט ארה"ב וסין. משרדנו (ZAG-SW) מלווה ונותן ייעוץ משפטי לרוב החברות הישראליות המונפקות בנאסד"ק בשנים האחרונות. שוק ההון בארה"ב היווה את המימון הציבורי העיקרי של חברות ישראליות אולם בשנים האחרונות יותר ויותר משקיעים סינים השקיעו בחברות הישראליות. אף על פי כן, לאור המדיניות האחרונה בחודשים האחרונים לגבי הגבלת ההשקעות מחוץ לסין יש פחות השקעות של חברות סיניות בחברות ישראליות.

אנו צופים כי פתיחת ההבורסה בהונג קונג לרישום חברות ישראליות וכן השקת מדד ייחודי לחברות טכנולוגיה עם דרישות סף נמוכות יהוו פוטנציאל כלכלי משמעותי וגדול לחברות ישראליות להירשם למסחר בהונג קונג ולגייס שם כספים.

ZAG-S&W Hosted a Chinese Delegation of Businessmen and Executives

In early April, our firm organized a visit to Israel by businessmen and executives from Chinese companies engaged in the bio-med industry and the food industry, looking for cooperation and investment opportunities in Israeli companies.



The delegation was organized thanks to the long-standing presence and extensive activity of our firm throughout China. Over the course of the visit, we introduced our firm’s partners and heads of departments to the members of the delegation. In addition, the delegation enjoyed lectures regarding Israel’s Taxation methods; Litigation; Hi-Tech; and Business, from our firm’s lawyers: Mrs. Tehila Levi, Head of the China affairs Department, Mr. Boaz Feinberg, Head of Tax and Money Laundering Department, Mr. Tomer Raif, Head of Litigation, Dispute Resolution and Tenders Department, Mr. Mor Limanovich, Head of Hi-Tech and Internet Department.

Among the Chinese companies were the following companies: Ankee Food; Putian Wan Bao Automobile Group; Fujian Jinjiang Houson Building Materials; Shenship (Shenzhen) Logistics; Shenzhen Pu Zhong Health; Wan Sheng (Shenzhen) Holding; Fujian Hao Cai Tou Food; and Nelson Medical.

In accordance with the interests of the delegation members, we visited ALL-Trade – the largest electronics recycling company in the Middle East; Gad Dairies – a company with innovative technologies for processing dairy products; The Chamber of Commerce in Tel-Aviv; MIS Implants, the firm's client, which is at the forefront of development and production of advanced products and solutions aimed to simplify implant dentistry and has extensive operation in China.

1

In addition, our office introduced the members of the delegation to the firm's clients and Israeli companies in the field of bio-med, medical devices and food industries, which are looking for investments in China. Following the visit, several Israeli companies are already in advanced negotiations with the Chinese companies regarding investment and cooperation in China.

כל מה שחשוב לישראל לדעת וללמוד מהסכמי הסחר של סין עם מדינות אחרות

בחודש מרץ 2016 נפגשו ראש הממשלה בנימין נתניהו וסגנית ראש ממשלת סין ליו ינדונג, והצדדים החלו לגבש את הסעיפים הראשונים לעבר חתימת הסכם סחר חופשי בין ישראל לסין. בעשרים לחודש מרץ הקרוב מתכנן ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקור בסין לציון 25 שנים ליחסים הדיפלומטיים בין המדינות. כאשר מטרת העל בביקור זה, הינו הגדלה משמעותית של היקף הסחר בין ישראל לסין. אשר אחד האמצעים המשמעותיים לגידול בהיקף הסחר הוא הסכם הסחר החופשי הנידון בין שתי המדינות.

הצפי הוא כי הסכם הסחר החופשי צפוי להכפיל את הסחר בין שתי המדינות, להגדיל את התוצר בשתי המדינות ולהוביל לעלייה בהשקעות ולהטבות כלכליות משמעותיות לסין וישראל. ההסכם צפוי לכלול סחר בסחורות, סחר בשירותים, מכס וכללי מקור, השקעות, נושאי תקינה ורגולציה, קניין רוחני ושיתוף פעולה כלכלי וטכנולוגי. ההסכם גם עתיד לכלול הסרת חסמי סחר- כך שהייצוא הישראלי לסין ייהנה מהקלות בכניסה לסין וכך גם מסין לישראל. הדגשים שישראל מעוניינת לכלול בהסכם הנם העדפות בייצוא ההיי-טק לרבות ציוד רפואי, מוצרי תקשורת ומוצרים אלקטרונים ובנוסף העדפות למוצרי טכנולוגיית המים כטפטפות ומגופים ומוצרי חקלאות, פירות וירקות מיוחדים ותבלינים. במקביל סין מעוניינת לייצא ללא מכס מוצרי צריכה, לרבות מוצרים חשמליים אשר סין מייצאת לישראל בכמויות רבות. הציפייה של ישראל כי ההסכם יצליח להקטין את הסתמכותה של ישראל על האיחוד האירופאי וארה"ב כשווקיה המרכזיים ולהגדיל את הייצוא לסין שהינה שוק גדול ומשמעותי.

30153691 - diplomatic handshake between countries: flags of china and israel overprinted the two hands

עד היום סין חתמה על 14 הסכמי סחר חופשי עם מדינות אחרות ובימים אלו סין מנהלת דיונים לקראת הסכם סחר חופשי עם 9 מדינות נוספות, ביניהן ישראל. הסכם הסחר החופשי בין סין לניו זילנד נכנס לתוקף ב1 לאוקטובר 2008 והוא הסכם הסחר החופשי הראשון שסין חתמה עם מדינה מכלכלה מפותחת. ההסכם התייחס לנושאים כמו מסחר בסחורות, סחר בשירותים והשקעות. ההסכם כלל: הורדה הדרגתית של המכס בגין הייצוא לסין. ההסכם איפשר לעד 1,800 סינים בשנה להיכנס לניו זילנד ולעסוק בתחומים כגון רפואה סינית מסורתית, הוראת שפה ושירות מזון וכן הטבות לגבי השקעות ותחום השירותים. כתוצאה מההסכם: קצב הגידול השנתי של הסחר בין שתי המדינות היה מעל -15% לשנה בשנים האחרונות. סין הפכה לשותפת הסחר (טובין) הגדולה ביותר עבור ניו זילנד. השוק הסיני הפך ליעד הייצוא והייבוא הגדול ביותר עבור ניו זילנד. גם שוק ההשקעות נהנה מצמיחה מהירה.

מדינה נוספת שחתמה על הסכם סחר חופשי בשנת 2008 הייתה סינגפור וההסכם עימה כולל בתוכו סחר בסחורות, שירותים, השקעות, פיצויים, נהלי מכס, שיתוף פעולה כלכלי ועוד. בין עיקרי ההסכם: ביטול המכס עבור כ-95% מכלל הייצוא של סינגפור לסין, בעוד אין תעריפים על כל היצוא הסיני לסינגפור. יחס מועדף לסחורות מסינגפור. חברות סיניות וסינגפוריות בענף בתי החולים ושירותים עסקיים נבחרים נהנים מיחס מועדף בכניסה לשווקים. כתוצאה מההסכם: שוק ההשקעות בסינגפור מסתמכות בעיקר על השקעות סיניות. וסין מהווה שותפת הסחר הגדולה ביותר עבור סינגפור.

הסכם הסחר החופשי עם אוסטרליה נכנס לתוקף חלקו ב 2015 וחלקו ב 2016 לאחר שנים רבות של דיונים על ההסכם. ההסכם כולל בתוכו תחומים רבים ונחשב להסכם הסחר החופשי האיכותי ביותר שסין חתמה בנושאי סחר וליברליזציה של השקעות. בין עיקרי ההסכם ישנם: הטבות לייצוא מזון מאוסטרליה, כאשר סקטורים רגישים לסין נשארו מחוץ להסכם. הטבות לייצוא משאבים מאוסטרליה. השקעות סיניות באוסטרליה שאינן עולות על 1.078 מיליארד דולר אוסטרלי, לא ידרשו לאישור תחת כללי השקעות הזרות של אוסטרליה. המכס עבור כ- 95% מהיצוא האוסטרלי יבוטל, בעוד חסמים יוסרו על מנת לאפשר ליותר עסקים סיניים להשקיע באוסטרליה. כתוצאה מההסכם: יצוא סחורות כגון צעצועים, מוצרים חשמליים ומכניים מסין במגמת עלייה. אוסטרליה הפכה ליעד התעופה (למרחקים גדולים) השני בגודלו עבור סין. בנקים סינים פתחו סניפים באוסטרליה, מה שאפשר מימון נח יותר של חברות סיניות בחו"ל. ההשקעות הישירות של סין באוסטרליה עלו בצורה משמעותית.

הסכם הסחר החופשי בין סין לדרום קוריאה שנכנס לתוקף לפני כשנה, כלל בעיקר ליברליזציה בסחר בסחורות מצד שני המדינות עבור כ-90% מהפריטים החייבים במס וכ-85% מנפח הסחר. כתוצאה מההסכם: הסכום הכולל של היצוא לסין בחקלאות, בעלי חיים, ודיג גדל ב- 7.8%. הייבוא לסין באמצעות מסחר דיגיטלי עלה ב32.6%. ההשקעה של סין במגזר השירותים בקוריאה הגיע לשיא של 1.7 מיליארד דולר בשנת 2015.

הייצוא של ישראל לסין עמד בשנת 2015 על 3.1 מיליארד דולר, אולם כמחציתו הורכב מרכיבים אלקטרוניים הנשלט בחלקו הגדול על ידי חברת אינטל שלה מפעלי בדיקה והרכבה רבים בעיקר בסין וחלק גדול נוסף הורכב מייצוא יהלומים. לאחר נטרול ייצוא הרכיבים האלקטרוניים והיהלומים נראה כי בשנים האחרונות לא הייתה צמיחה ממשית בייצוא מישראל לסין. אומנם, ענף המכשור הרפואי מצליח להגדיל את חלקו בייצוא מדי שנה אבל עדיין לא מתקרב למימוש הפוטנציאל שלו בנוסף הייצוא מענף המזון והמשקאות וכן ייצוא כימיקלים ירדו בשנה האחרונה. יצואנים רבים קובלים כי הבעיות העיקריות בייצוא לסין הינם חשש מבעיות בשליטה על הקניין הרוחני והאכיפה בסין, חוקים רבים ורגולציה ותקינה מורכבת וארוכה וכן רמה גבוהה של מכסים. נראה כי ישראל צריכה לשים דגש על העדפה לייצוא מישראל של מוצרים שבהם ישראל מתמחה כגון היי טק, ביו מד, מכשור רפואי, טכנולוגיות חקלאיות כמו גם פירות וירקות. כמו כן, הואיל לישראל יש פוטנציאל לייצא לסין מוצרים טכנולוגים היא צריכה להתמקד בסוגיית הקניין הרוחני ופתרונות לאכיפה של זכויות קניין רוחני בסין. בנוסף, כדאי לישראל להתרכז בענף המכשור הרפואי ולדרוש תקינה מקלה על ייצוא מכשור רפואי מישראל לסין והורדת מכסים למכשור הרפואי וכן למוצרים בתחום החקלאות לרבות פירות וירקות.

מהשוואה להסכמי סחר חופשי אחרים שסין חתמה נראה כי כל מדינה שחתמה על הסכם סחר חופשי עם סין הגדילה את קצב הגידול השנתי של הסחר וסין הפכה להיות שותפת הסחר העיקרית בה וכן הסכם הסחר החופשי גרם לגידול בהשקעות הסיניות במדינה וכן לגידול במספר התיירים במדינה. עוד נראה כי דווקא המדינות שבהם ארך המו"מ זמן רב הצליחו להגיע להסכם איכותי יותר הכולל בתוכו תחומים רבים ומסייע לכלכלת אותה המדינה. לפיכך, נראה כי הסכם סחר חופשי איכותי יכול לסייע משמעותית לשוק היצואנים הישראלי ולעשות שינוי של ממש בייצוא מישראל לסין.

הגברת הפיקוח על העברות כספים מחוץ לסין

בשנים האחרונות ראינו יותר ויותר חברות סיניות פרטיות וחברות בבעלות ממשלתית שיצאו למסע רכישות  בעיקר באירופה ובארה"ב. המסע בא לידי ביטוי בעסקאות מיזוגים ורכישות בין היתר בסכומי עתק, וכל זאת בתמיכת הממשלה הסינית שעודדה חברות מקומיות להתרחב בעולם. התעשיות עליהן הממשלה שמה דגש הן: טכנולוגיה, מדיה, תקשורת, חקלאות, מים, מזון ואנרגיה.

כיום, אינטרס החברות הסיניות הינו משולב: מחד, מבחינה אסטרטגית, ההשקעות מסייעות לחברות לשים את ידן על טכנולוגיות מתקדמות במטרה לייבאן לסין ולהמשיך בפיתוחן. כמו כן, ההשקעות משמשות לצורך כניסה קלה יותר לשווקים חדשים, ומהוות דריסת רגל משמעותית בחו"ל עבור החברות הסיניות העומדות בראשן. מאידך, נוכח ההאטה בצמיחה של הכלכלה בסין והירידה המשמעותית ביתרות המט"ח בשנים האחרונות, ישנם חששות של הממשל הסיני לבריחת הון מהמדינה ורצון להגביר את השליטה והפיקוח על המטבע המקומי. לאור כך ובהמשך למאמר הקודם בנושא, בחודשים האחרונים ננקטו מספר צעדים משמעותיים שנועדו להגביל את העברת הכספים מהמדינה ולהגדיל את הפיקוח על תחום העברות הכספים מחוץ לסין, כפי שמפורט להלן:

PBOC

חובות דיווח חדשות על העברות כספים מחוץ לסין

הבנק המרכזי בסין פרסם לאחרונה שורת הוראות מנהליות חדשות שיחולו על בנקים ומוסדות פיננסים בסין, בכל הנוגע להעברות כספים בינלאומיות ועסקאות בסכומים גדולים. ההוראות החדשות מגדירות את חובות הדיווח של הבנקים, מוסדות פיננסיים ואנשים פרטיים על עסקאות והעברות כספיות בסכומים גדולים בתוך סין ומחוצה לה. כל הדיווחים יועברו למרכז לאיסור הלבנת הון שיפקח על המידע הנאגר מרחבי המדינה.

ריכזנו את עיקרי ההוראות והשינויים שייכנסו לתוקף ב-1 ליולי 2017:

דיווח על עסקאות על פי סכומים

  • כל עסקה בודדת או מצטברת במזומן המתבצעת ביום אחד ועולה על 50,000 יואן או על 10,000 דולר (דוגמאות: הפקדה/משיכה/המרה של מזומנים).
  • כל העברה כספית בודדת או מצטברת (בין חשבונות בנק) המתבצעת ביום אחד ע"י חברה, ועולה על סכום של 2,000,000 יואן או 200,000 דולר.
  • כל העברה כספית בודדת או מצטברת המתבצעת ביום אחד ע"י אדם פרטי, ועולה על סכום של 500,000 יואן או 100,000 דולר.
  • כל העברה כספית בינלאומית בודדת או מצטברת המתבצעת ביום אחד ע"י אדם פרטי, ועולה על סכום של 200,000 יואן או 10,000 דולר.

עסקאות  נוספות

על בנקים ומוסדות פיננסים יהיה לדווח על כל עסקה (בכל סכום) לגביה מתקיים חשד סביר להלבנת הון, קשר למימון טרור או פעולה בלתי חוקית אחרת.

מערכות ניהול מתקדמות

על המוסדות הפיננסים לשדרג את מערכות הניהול כך שיוכלו לפקח באופן עצמאי ויעיל יותר על עסקאות והעברות כספיות בסכומים גדולים.

הגבלות ושינוי השיטה של העברות הכספים של אינדיווידואלים בסין

כיום, אזרחי סין יכולים להמיר יואן בשווי של עד 50,000 דולר בשנה. הגבלה זו נותרה בעינה על אף ההוראות החדשות, אולם כחלק משינוי השיטה, ב-1 בינואר 2017 החלו הבנקים לחייב לקוחות להצהיר ולפרט על גבי טפסים חדשים לאיזו מטרה נועד הכסף. אותם טפסים מהווים למעשה אמצעי פיקוח נוסף של הממשלה הסינית במטרה למנוע בריחת הון לצורכי השקעות לדוגמא בנדל"ן ובביטקוין, וכן למנוע הלבנת הון, הונאות מס וכדומה. למרות שמדובר בסכום נמוך יחסית לעסקאות מכר בנדל"ן, סוכנויות בארה"ב ובאירופה הודיעו לאחרונה כי ישנם יותר ויותר משקיעים סינים (פרטיים) שלא מצליחים לעמוד בהתחייבויות כספיות בעקבות מחסור במזומנים. ההגבלות החדשות על סכומים אלו והדיווחים מצד הבנקים והמוסדות הפיננסיים על סכומים גבוהים יותר, צפויים להמשיך להקשות על משקיעים פרטיים להוציא כסף בקלות היחסית שהייתה נהוגה עד היום.

לסיכום, הידוק הרגולציה סביב המסחר במטבע המקומי ובמטבע חוץ נועד להביא ליציבות בשוק מטבע החוץ ולרסן את בריחת ההון מסין, תוך מניעה של פעולות בלתי חוקיות כמו הלבנת הון.
על משקיעים ישראלים, חברות סיניות ותושבים בסין להיות ערים לעדכוני החקיקה ולהליכים החדשים שייכנסו בקרוב לתוקף. הואיל והדרישות החדשות של הבנקים יחייבו התייחסות קפדנית יותר לפרוצדורה ועלולים להביא לעיכובים בהעברות כספים מחוץ לסין בעיקר בהשקעות משמעותיות.

ראש השנה הסיני 2017 – שנת התרנגול

כמו במערב, גלגל המזלות הסיני כולל גם הוא 12 מזלות, אולם במזרח מדובר ב-12 חיות, שכל אחת מהן חוזרת על עצמה כל 12 שנה. שנת 2017 היא שנת התרנגול, שנתו של כל מי שנולד בשנים 1921, 1933, 1945, 1957, 1969, 1981, 1993, 2005 ו-2017.
על פי התרבות במזרח, התרנגול מאופיין בנמרצות, קשיחות, עבודה קשה, נאמנות ודיוק, בעודו דואג להודיע בקריאה גדולה עם שחר שהגיע יום חדש. בהשראת תכונות התרנגול, אנו מאחלים לכם שנה סינית טובה ומוצלחת!

האטה ברכישות הסיניות בעולם?

חברות סיניות המשיכו גם השנה (2016) ברכישות ענק של חברות מערביות. בניגוד לעבר בו התמקדו הסינים בעיקר בחברות מתחומי המשאבים והאנרגיה, הרכישות השנה התמקדו בתחומים חדשניים יותר, כולל: טכנולוגיה, תעשייה חדשנית, מזון, מלונאות, כימיכלים, ועוד. ההשקעות שביצעו חברות סיניות השנה מבטאות את הצהרות הממשלהGo)   Global) ואת תכנית החומש ה-13 ויעדיה להוביל לייצור גובר של מוצרי High-End, פיתוח תעשיית ההיי-טק, מרכזי מחקר ופיתוח  והגברת הצריכה המקומית. בין העסקאות הבולטות השנה היו אלו של כמצ'יינה (המוכרת לנו בישראל) שמתכננת להשלים רכישה בסך 43 מיליארד דולר של Syngenta חברת האגרו-טכנולוגיה השוויצרית הגדולה בעולם; Anbang Insurance שרכשה את רשת Starwood Hotels האמריקאית תמורת 14.3 מיליארד דולר, Tencent שרכשה תמורת 8.6 מיליארד דולר את Supercell מפתחת משחקי המובייל מפינלנד, ועוד.

Chinese Economy

במסיבת עיתונאים שנערכה מטעם בכירי הרשויות בסין ב-6 בדצמבר 2016, נמסרה הודעה משותפת כי בקרוב יחולו בסין הגבלות חדשות ופיקוח הדוק יותר על השקעות חוץ של חברות סיניות בתחומים שונים. ההודעה נמסרה מטעם בכירי הרשות הלאומית לפיתוח ורפורמה (NDRC), רשות התעשייה והמסחר (MOFCOM), הבנק המרכזי (PBC) והרשות המדינית למטבע החוץ (SAFE).

על פי ההודעה שנמסרה, הרשויות בסין מבהירות כי ימשיכו באותה המסגרת הרגולטורית בה נהגו כלפי השקעות חוץ עד היום, אולם יושם דגש רב יותר על עסקאות ותחומים הכוללים:

  1. השקעות חוץ בקנה מידה גדול בתחום שאינו קשור לתחום העיסוק העיקרי של החברה.
  2. השקעות חוץ ע"י חברות שותפות מוגבלת.
  3. השקעות חוץ שמערבות חברות המקימות כלי השקעה (במהירות, במיוחד לצורך ההשקעה).
  4. חברות בת גדולות הנשלטות על ידי חברות אם קטנות יותר יחסית.
  5. השקעות חוץ בהיקף רחב בתחומים: נדל"ן, מלונות, אולפני סרטים, תעשיית הבידור וקבוצות ספורט.

על אף שטרם פורסמו האמצעים שיינקטו, מדובר ב"דגל-אדום" עבור השקעות חוץ של חברות סיניות בתחומים הנ"ל. נוכח היקף ההודעה שפורסמה במסיבת העיתונאים על ידי ארבע הרשויות החזקות במדינה במסחר חוץ, ונוכח תזמון ההודעה (היחלשות מטבע היואן), ניתן להניח שנראה יותר פיקוח והחמרה בהגבלות שיחולו על השקעות חוץ בעתיד הקרוב.