שינויים משמעותיים בחוק סימני המסחר בסין

התיקון השלישי לחוק סימני המסחר שייכנס לתוקף בראשון למאי 2014 משנה משמעותית את החוק וכולל שינויים חיוביים רבים. המטרות העיקריות של התיקון הינן:

  1. מתן דגש על עקרון תום הלב והתמודדות עם גניבת סימני מסחר.
  2. הגדלת סכום הפיצויים בגין הפרת סימן מסחרי: עד כ- 500 אלף דולר.
  3. התייעלות בשיטת הגשת הבקשות לרישום סימן מסחרי וקיצור זמני ההמתנה בהליכים השונים.
  4. התייעלות בהליך ההתנגדות לרישום סימן מסחרי. קיצור הליכים וביטול האפשרות להתנגד במידה ובקשת התנגדות נדחתה בערכאה הראשונה.
  5. הגדרת היקף ההגנה על סימני מסחר, והגדרת מעמדם של סימני מסחר כ"מוכרים היטב".

בשנים האחרונות, סין שומרת על מקום מוביל בעולם במונחים של כמות רישום סימני מסחר. יחד עם זאת, התיקונים האחרונים בחוק התקבלו על ידי התעשיות השונות כצעד מבורך שנעשה על ידי הרשויות בסין, על מנת להתמודד עם בעיות ארוכות שנים בתחום. מדובר בצעד חשוב בהבטחה כי חוק סימני מסחר יעמוד בקנה אחד עם ההתפתחות המהירה בכלכלה הסינית. כמו כן, השינויים יקרבו את החוק לסטנדרטים הנהוגים כיום בארה"ב, במדינות האיחוד האירופי וביפן.

עד לאחרונה, חוסר היעילות במשטר סימני המסחר הנהוג בסין היה ידוע לשמצה. לדוגמא, למשרד סימני המסחר (CTMO) לוקח כיום בין שנתיים לשלוש שנים לקבל החלטה בדבר ביטול החזקה בסימן מסחרי בשל "חוסר שימוש". ע"פ התיקון האחרון, אותו משרד יידרש להנפיק "החלטה על ביטול" תוך תשעה חודשים ממועד הגשת הבקשה (או 12 חודשים עם קבלת אישור להארכה ממשרד התעשייה והמסחר).

החוק יאפשר לחברות הפועלות בסין או אלו המעוניינות לפעול, ליהנות מוודאות ומהירות גבוהה יותר בעת תכנון האסטרטגיה העסקית.

לאור העובדה שמשרד סימני המסחר בסין עמוס כיום בתיקים רבים שהצטברו לאורך השנים, נותר לראות כיצד המועדים החדשים שייכנסו לתוקף ייאכפו בפועל. לצורך כך, חוק סימני המסחר החדש כולל מספר כלים שיעזרו למתן את הלחץ המנהלי הקיים.

השינויים העיקריים:

  1. מסגרת זמן קבועה בחוק והליכים מהירים יותר.
  2. התנגדות לרישום סימן מסחרי: במציב הנוכח, כל אדם יכול להגיש התנגדות לרישום סימן מסחרי תוך 3 חודשים לאחר הפרסום הראשוני. הגשת התנגדות כזו מאפשרת ניצול לרעה של המערכת ע"י מתחרים או כל צד שלישי ללא כל זכות אמיתית על הסימן המסחרי. התיקון לחוק קובע כי רק בעלי זכויות קודמות על הסימן המסחרי או בעלי עניין, רשאים להגיש בקשת התנגדות מכוח עילה מבוססת. בעת שנדחתה בקשת התנגדות לרישום סימן מסחרי, למתנגד לא תינתן הזכות לערער על ההחלטה, ובקשת הרישום תעבור אוטומטית לשלב הבא. על כן, לבעלי סימן מסחרי זר מומלץ להשקיע ולהתמקד בהליך ההתנגדות לרישום, כדי להגדיל את הסיכויים לזכות בפעם הראשונה בהתנגדותם מול אותו צד ג' שמנסה לגנוב את הסימן המסחרי. באופן בלתי נמנע הממשלה הסינית הגבירה את המירוץ לרישום סימני המסחר במדינה. השינויים בחוק מדגישים את החשיבות הרבה עבור בעלי סימני המסחר לרשום את הסימן המסחרי שלהם בסין מוקדם ככל האפשר. היעדר רישום עלול לגרום לכך שצדדים שלישיים שאין להם זכות בסימן המסחר ישתלטו על הסימן המסחרי מבעוד מועד וידרשו סכומי עתק כדי לשחרר את הזכות בו, או לחלופין יסחרו בסימן עם גורמים אחרים. התנהלות מסוג זו הינה תופעה בסין.
  3. הרחבת האחריות:  התיקון קובע במפורש כי גם סוכנים המתמחים ברישום סימני מסחר ופקידים במשרדים השונים שיימצאו כי רשמו סימן מסחרי בנוכלות יישאו בקנסות כבדים ובמקרים חמורים אף עשויים לשאת באחריות פלילית. כמו כן, הרשויות רשאיות להתעלם מבקשות של סוכנים בעלי עבר חשוד. היבט נוסף של הרחבת האחריות בגין הפרת סימן מסחרי, בא לידי ביטוי בהטלת האחריות גם על מי שסייע למפר הסימן המסחרי העיקרי. אותו צד שלישי עלול גם לשאת באחריות במקרים מסוימים ויחוב בפיצויים.
  4. הרחבת ההגדרה: התיקון לחוק מאפשר לרשום גם שילוב צבעים (Combined Colors) וצלילים (Sound) בתור סימני מסחר. לדוגמא: מנגינות נוקיה או אינטל, צליל קבלת הודעות בטלפון וכו'.
  5. הגשת בקשה לרישום סימן מסחרי אחד יכולה לכלול בתוכה תת קטגוריות רבות (עבור סוגים שונים של שירותים או מוצרים). שינוי זה מציב את סין בקו אחד עם מערכת בקשות הרישום הנהוגה בכל העולם והופכת את הרישום לנוח יותר עבור מגיש הבקשה.
  6. פיצויים בגין הפרה: בעבר, הפיצויים שהוענקו לבעל הסימן המסחרי היו בהתאם לנזק הממשי שנגרם לו או בהתאם לרווחים הלא חוקיים שנוצרו כתוצאה מההפרה ולרוב היו מאוד נמוכים. התיקון האחרון מוסיף הוראה הנוגעת לפיצויים עונשיים, וכן מגדיל את נטל ההוכחה על המפר. לאחר התיקון, סכום הפיצויים ייקבע ע"פ אחד מהבאים:
  • הוכחת הנזק שנגרם לבעל הזכות.
  • הוכחת הרווחים המצטברים של המפר (ביהמ"ש רשאי לחייב את המפר לחשוף מסמכים היכולים להעיד על רווחים).
  • פי 2-3 מעלות רישום הסימן המסחרי (במקרה של הפרות חמורות שנעשו בחוסר תום לב).

במידה ולא הוכח נזק, ביהמ"ש רשאי להפעיל שיקול דעת בהחלטת סכום הפיצוי הסטטוטורי שיינתן. סכום זה הוגדל ע"פ התיקון מRMB500,000 לRMB3,000,000 (מ81 אלף דולר ל500 אלף דולר). ההוראה שנוספה נועדה לפתור את שיקולו של התובע בשל העלות הגבוהה יחסית לצורך הגנה על זכויותיו, לעומת סכום הפיצויים שהתקבל בד"כ מהנתבע.