ארכיון תגיות: אינטרנט

כל מה שחשוב לדעת על עדכוני החקיקה האחרונים בסין חלק ב'

אמצעים מנהליים להשקעות חוץ (תיקון)

ב-1 למרץ 2018 ייכנס לתוקף בסין התיקון של ההנחיות בדבר אמצעים מנהליים להשקעות חוץ שמטרתו הוא שיפור הפיקוח, שמירה על הביטחון הלאומי ותמיכה בפיתוח בריא של השקעות סיניות בחו"ל. להלן עיקרי התיקון:

הרחבת היקף התחולה

  • המדדים החדשים יחולו על כלל הארגונים המקומיים וארגונים מסוימים בחו"ל.
  •  הבהרה והרחבה של היקף פעילויות ההשקעה, כך שיותר פעילויות השקעה תהיינה כפופות לתיקון.

ייעול שיטת הפיקוח

  • הוסרה דרישת אישור מראש מהוועדה הלאומית לפיתוח ("NDRC") עבור רכישות או הצעות על פרויקטים העולות על 300 מיליון דולר מצד משקיעים סינים.
  • הפשטה וייעול של הליכים פורמליים ע"י השקה של פלטפורמה מקוונת.
  • החמרת הפיקוח:
    1. משקיעים סיניים נדרשים להגיש דו"ח השלמת פרויקט תוך 20 ימי עבודה לאחר השלמת הפרויקט.
    2. על משקיעים סיניים לדווח ל-NDRC או למקבילה המקומית על כל עניין מהותי במהלך חיי הפרויקט בחו"ל.
    3. ה-NDRC רשאי לבקש מראש ממשקיע להגיש דו"ח בכתב בכל עניין מפורט לפי שיקול דעתו.
    4. ה-NDRC יפרסם ויתחזק "רשימה שחורה" של המשקיעים סיניים אשר נמצאו בהפרה של תיקון זה.

התקן הלאומי של סין בדבר אבטחת מידע אישי

מנהל התקינה הארצי של סין פרסם את התקן הלאומי בדבר מידע אישי אשר ייכנס לתוקף ב-1 למאי 2018. התקן מפרט את ההגדרה של מידע אישי, חובות ונהלים שעל עסקים וארגונים רלוונטיים ליישם בנוגע לאיסוף, שימור, שימוש, העברה, שיתוף וטיפול חוצה גבולות במידע אישי.

למשל, התקן דורש ממנהל הנתונים לבצע בדיקת נאותות על הסובייקט לפני קבלת המידע האישי על מנת לדעת בבירור את מקורות המידע ואת ההיקף המוסכם של אופן עיבוד המידע ושימוש בו.

התקן מציב את עקרון ה"מזעור" לצד ומעל הכללים בתקן. העיקרון מחייב כי סוג המידע האישי שייאסף צריך להיות קשור ישירות לביצוע הפעולה העסקית או השירות הרלוונטי; ותדירות וכמות המידע האישי צריכות להיות מוגבלות לתקן המינימלי הנדרש לביצוע הפעולה העסקית או השירות. הלכה למעשה, עקרון ה"מזעור" ייקבע על בסיס כל מקרה לגופו.

על אף שכיום מדובר במסגרת וולונטרית, אנו ממליצים כי חברות אשר פעילותן נוגעת למידע אישי תעקובנה אחר הנושא מאחר והתקן קובע באופן יעיל את שיטות העבודה המומלצות והמצופות על ידי הגופים הרגולטורים וכללי הגנת הנתונים הקיימים בסין. בנוסף, תקן זה יהווה בסיס חשוב לרגולציה וחקיקה עתידית בתחום ביטחון המידע.

BIG DATA, הגנת הפרטיות וטיוטת חוק הסייבר החדש בסין

מדוע חברות אינטרנט זרות חוששות מעדכוני החקיקה האחרונים בסין ?

ההתפתחות הטכנולוגית המהירה בסין והשימוש הגובר באתרי אינטרנט ואפליקציות מצד צרכנים, מציבים אתגרים חדשים לממשלה ומאלצים אותה להתמודד באופן יעיל יותר עם תחום ה-BIG DATA, הגנת הפרטיות ואבטחת המידע.

משרד התעשייה והמסחר בסין פרסם ב-5 לאוגוסט 2016 טיוטת תיקון לחוק זכויות הצרכן. התיקון כולל תקנות בנושא הגנת פרטיות המידע ואבטחת נתונים, שבין היתר יוסיפו חובות על עסקים הפועלים בסין בהתנהלותם מול הצרכנים, ויסייעו להגן על פרטיותם וזכויותיהם של הצרכנים.

ממשלת סין סימנה לראשונה, בתיקון הקודם לחוק ב-2013, את חשיבות ההגנה על מידע אישי של צרכנים והנושא עוגן בחוק. אולם עד כה, הניסוח הכללי של החוק הקשה על הצרכנים, ארגוני זכויות הצרכנים ורשויות האכיפה לשמור מפני הפרת זכויות, כך שהחוק לא נאכף.

סעיפי התיקון האחרון מוסיפים חובות על החברות והעסקים, וקובעים כי מעתה הם ייאלצו ליידע במפורש את הצרכנים ולקבל את הסכמתם לגבי: המידע שנאסף, המטרה לשמה הוא נאסף ואופן השימוש בו. בנוסף, על עסקים ייאסר למסור מידע אישי אודות צרכנים לחברות צד ג' (כמו חברות פרסום, ספקי שירות ועוד) ללא הסכמת הצרכנים, אלא אם המידע הוא אנונימי (מידע שלא ניתן לקשור לאדם מסוים באופן בו האדם יהיה ניתן לזיהוי) ושלא ניתן לבצע בו דה-אנונימיזציה. גם נושא הספאם (שליחת דואר אלקטרוני, הודעות SMS וביצוע שיחות טלמרקטינג) נכלל בתיקון החוק, כך שעסקים לא יורשו לפעול באותן דרכים ללא הסכמה מפורשת מצד הצרכנים.

על עסקים יהיה לפתח מערכת פנימית של ניהול ושמירה על המידע האישי שנאסף, הכוללת כלים לאבטחת המידע, פיתוח מערכת תלונות יעילה, ועמידה בשאר תנאי החוק. במקרה של דליפה או איבוד מידע מצד העסקים, הם יחויבו ליידע את הצרכנים באופן מיידי ולפעול בהתאם להוראות החוק. כמו כן, החוק מחייב את העסקים לשמור תיעוד של פעילותם בהתאם לדרישות החוק לתקופה של 5 שנים לפחות.

התיקון לחוק מכיל עקרונות של לגיטימיות וצורך אמיתי באיסוף ושימוש במידע אישי של צרכנים מצד עסקים. בנוסף למצוין לעיל, פרק 4 לתיקון מציין כי הוראות ספציפיות יחולו על עסקים על פי התחומים השונים, ביניהם: חינוך, תיירות, בריאות, תרבות, מזון ושתייה, נדל"ן, משלוחים, שירותי הדרכה (Training), שירותי סוכנויות ואחרים.

חברות הפועלות בסין נדרשות לעקוב אחר עדכוני החקיקה הצפויים ולהכירם לעומק כדי לעמוד בדרישות החוק. במקרה של הפרת החוק או התקנות הספציפיות הנוגעות להם, עסקים עלולים לשאת בקנסות שונים בהתאם לחומרת ההפרה שנגרמה. במקרים חמורים יותר, הפרת החוק תוכל להוביל להשעיה ואף לשלילת רישיון העסק של החברה שנמצאה אחראית. טיוטת החוק הייתה פתוחה להערות הציבור עד ה-5 לספטמבר 2016 והחוק הסופי צפוי להתפרסם עד סוף השנה.

חוק הסייבר – פרסום הטיוטה השנייה לחוק וההשלכות על חברות אינטרנט בסין

ממשלת סין החליטה לאחרונה כי היא רוצה להדק את השליטה על טכנולוגיית המידע וה-Big Data בסין. בהמשך לחקיקת חוק הביטחון הלאומי וחוק הלוחמה בטרור ב-2015, הממשל הסיני עובד כבר חודשים ארוכים על טיוטת חוק הסייבר, אשר בין היתר יחייב כי מידע על אזרחים סינים וכל מידע אחר אשר נאסף בסין יישאר על שרתים בסין.

בעוד שכיום אין גישה לפלטפורמות כגון גוגל, פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר בסין, קיים חשש שחוק הסייבר החדש ירחיב את בעיות הגישה על חברות אינטרנט בינלאומיות נוספות, זאת דרך החלת תנאים שחברות זרות לא יוכלו (או לא ירצו) לעמוד בהם מסיבות שונות, ביניהן חשיפת קניין רוחני, סודות מסחריים, מאגרי מידע ומידע פנימי אחר.

נראה כי בטיוטת החוק השנייה, שהייתה פתוחה להערות הציבור עד ה-4 לאוגוסט, ממשלת סין מציבה אתגרים של ממש בפני חברות מערביות שיצטרכו להתאים עצמן לסטנדרטים החדשים שייקבעו, ככל שיחולו עליהן.

הנושאים החשובים שהועלו בטיוטה:

מידע אישי: טיוטת החוק מגנה באופן מקיף על המידע האישי של האזרחים בסין, ודורשת מחברות אינטרנט להחזיק במערכת אבטחת מידע שתגן על פרטיות משתמשים, דרך שמירת המידע האישי שנאסף ומעובד על ידן.

על אף מספר סעיפים המחייבים הגנה על ביטחון המידע של המשתמשים, החוק מטיל על "מפעילי רשתות" (מושג שאינו מוגדר באופן חד משמעי) חובה לרשום משתמשים בשמם האמיתי וכן לבצע אימות של פרטי הזיהוי על פי תעודת זהות או דרכים אחרות. ברור כי מדובר בדרישה שתהיה קשה ליישום בקרב אותם מפעילי רשתות.

עניין נוסף הוא שטיוטת החוק קובעת כי "מידע אישי רגיש" יהיה בעל חשיבות עליונה ורשויות החוק יהיו אלו שיגדירו את היקף המידע הרגיש ואת מידת ההגנה הדרושה עליו. לאור העובדה שאין הגדרה ספציפית ל"מידע אישי רגיש" בחוק, הדבר עלול לכלול מערכות מידע בתעשיות רבות שיחוייבו להתאים את עצמן לכך.

צנזורה ומעקב אחר משתמשים בסין: חברות אינטרנט יצטרכו להעניק למשטרה ולרשויות החוק כל עזרה נדרשת בחקירות פליליות או מטעמי בטחון לאומי. כמו כן ידרשו החברות לצנזר תוכן בלתי חוקי ולדווח על כך מייד לרשויות. גם כאן, הסעיפים אינם מוגדרים באופן מוחלט אך כן ברור שאי עמידה בהם עשויה לגרום לסגירת החברה, חסימת האתר או קבלת קנס כספי. כמו כן במקרים מסוימים, חברות אף ידרשו להעביר מידע מסווג או ציוד לרשויות החוקרות. דרישה נוספת של החוק ממנה חוששות חברות בינלאומיות היא הקניית "דלת אחורית" למערכות המידע והנתונים של החברה, דרכה יוכלו הרשויות החוקרות לקבל גישה לתקשורת מוצפנת אך חשופה.

באופן כללי, טיוטת החוק מכילה יותר התחייבויות על חברות אינטרנט לא רק בהיבטים של הגנת המידע על המשתמשים אלא גם ביצוע יותר בקרה ושליטה על המידע ועונשים וקנסות גדולים יותר על אי ציות. בנוסף לכך, תקנות נוספות צפויות להיקבע על ידי הרשות האדמיניסטרטיבית האחראית על הסייבר בסין. כפועל יוצא מכך, האחסון והעברת המידע של פרטי משתמשים סינים יהיו כפופים להערכה ולהחלטת רשות זו, אשר תוכל לסרב להעביר את הנתונים מחוץ לסין.

על אף סעיפי החוק הנוקשים, נראה שממשלת סין הסירה מספר סעיפים מטיוטת החוק הקודמת שהעלו התנגדויות בקרב הקהילה הבינלאומית. בימים אלו, בכירים בסין מנהלים מגעים עם חברות טכנולוגיה מערביות במטרה להביא לניסוח טיוטה סופית של החוק.

איך להימנע מהונאות "עוקץ" בסין

לצד חקיקה מתקדמת בכל הנוגע להגנות הקיימות בעולם החברות בסין, חברות רבות ברחבי העולם עדיין חוששות לייבא מסין. החשש נובע בעיקרו מהונאות, מתחרות לא הוגנת ומהפרות של זכויות שונות על ידי הגורם בסין עמו מתקשרים. אחד הדברים החשובים לפני עשיית עסקים עם חברות סיניות, הוא לבדוק את פרטי החברה שעימה אתם מתקשרים. על אף השינויים שעוברת סין בשנים האחרונות ופתיחותה הגוברת למערב, עדיין נותרו הבדלים רבים בתרבות, בחשיבה העסקית וברגולציה שבין המזרח למערב.

ככל שמספר הספקים המציעים את מוצריהם גדל בתערוכות ובאינטרנט, כך גדל גם מספר מקרי ההונאה כלפי חברות מערביות. אומנם הספקים מסין נוהגים להציע מחירים אטרקטיביים ולדאוג למצג איכותי ומשכנע, אך ישנם מקרים בהם מדובר בחברות לא אמינות, אשר לעיתים כלל לא קיימות. בנוסף, התקשרות בדואר אלקטרוני וניצול המרחק הגיאוגרפי מאפשר לאותם אנשים לפעול בשיטתיות בכדי לבצע "עוקץ" בחברות המערביות.

מקרי הונאה שחוזרים על עצמם בשנים האחרונות הם כאלו שבהם גורם שלישי מתחזה לאיש הקשר של הספק בסין ומעדכן על "שינוי חשבון הבנק" בתירוצים שונים כגון בעיות רגולציה או פרוצדורה ממשלתית. היבואן הישראלי שלעיתים עובד עם אותו ספק כבר שנים רבות, מקבל אימייל מהספק ובו הודעה על "שינוי חשבון בנק", ולפיכך מעביר את המקדמה או את מלוא התשלום לחשבון הבנק החדש. לא לוקח זמן רב עד שהיבואן הבין כי הספק לא קיבל תמורה לסחורה והיבואן עצמו איבד את כספו למתחזה. בדרך כלל הכסף המועבר ל"חשבון החדש" שכלל אינו קשור לחשבון הספק נמשך באופן מיידי והחשבון נסגר.

בכדי להימנע מהסיכונים שלעיל, יש חשיבות גדולה לביצוע בדיקה טלפונית עם איש הקשר המקורי של הספק לפני העברת התשלום ואין להסתמך רק על תכתובות באימייל. חשוב לתעד את פרטי חשבונות הבנק של הספק וההעברות, ולשים לב לכל דרישה לשינוי פרטי חשבון הבנק. בנוסף, אין להעביר כספים לחשבון בנק אשר נמצא בבעלות חברה או אינדיווידואל שונה מהספק עימו התקשרתם.

במידה ונפלתם קורבן למעשה עוקץ מסוג זה יש לפעול בהקדם האפשרי. במקרה שטיפלנו בו לאחרונה חברה ישראלית הזמינה מוצרים מספק סיני שעימו הם עובדים במשך שנים. במהלך הפעילות השוטפת בוצע תרגיל עוקץ, שבו הספק (בעצם האקרים) פנה אל החברה דרך האימייל וביקש שיעבירו לו תשלום לחשבון בנק שונה במקום לחשבון הרגיל. הבקשה לוותה בנימוק ובמכתבים "רשמיים" עם חותמת הספק וחתימת יד מקורית שזוייפה. לאחר ביצוע ההעברה, הבינה החברה שמשהו לא תקין ושבוצע עוקץ. הוגשה פנייה מהירה לבנק הסיני אליו הועברו הכספים בבקשה לעצור את ההעברה לפני שההאקרים ימשכו את הכסף מהחשבון. הבקשה התקבלה בבנק בסין והכסף הוקפא בחשבון. אולם, לצורך שחרור הכספים והחזרתו לחברה, הבנק דרש התערבות של גורם חיצוני – אישור מהמשטרה או החלטת בית משפט בסין. החברה פנתה באמצעותנו בבקשה למשטרה, ומחקירה שבוצעה התגלה כי בעל חשבון הבנק הרשום אינו קשור לעוקץ שבוצע, וככל הנראה נגנבה תעודת הזהות שלו כדי לפתוח את החשבון. החקירה אמנם לא הסתיימה אך החברה החליטה להמשיך ולפנות באמצעותנו לביהמ"ש המקומי במטרה לקבל החלטה ולאכוף אותה בבנק. במשפט שנערך הגיע אותו בעל חשבון בייצוג עו"ד וטען כי אינו קשור לעוקץ ושתעודת הזהות שלו נגנבה לצורך פתיחת אותו חשבון. בית המשפט אישר לשחרר את הכספים הנמצאים בחשבון ולהחזיר אותם לחברה הישראלית.

מימון המונים בסין

בפעם הראשונה סוגיית פלטפורמות מימון המונים הגיעה לכותלי בית המשפט בסין. אולם, בהיעדר רגולציה ברורה בנושא, בית המשפט בחר להימנע משאלת חוקיותן של עסקאות מימון המונים מסוג זה, והתייחס לחוזה שנחתם בין הצדדים כהסכם תיווך בעל תוקף משפטי.

העובדה שבשנים האחרונות פועלות מספר פלטפורמות מימון המונים גדולות בסין ללא חקיקה רלוונטית, טרם הביאה את המחוקק לומר את דברו ולהסדיר את התחום. על כן, נראה כי עדיין מדובר בתחום אפור בעל פוטנציאל לשינויים. חברות זרות המעוניינות להיכנס לתחום מימון המונים בסין צריכות להכיר בעובדה זו ולבחון היטב את החוק הקיים, הסיכונים המשפטיים והמסגרת בה יוכלו לפעול.

Crowdfunding China

אתרי מימון המונים מובילים בסין

פרטי המקרה:
בספטמבר האחרון דן בית משפט מחוזי בסין בתוקפו של חוזה מימון המונים שנחתם עבור מימון מסעדה בשותפות מוגבלת. הצדדים היו: (1) חברה סינית מקומית בעלת רישיון לפלטפורמת אינטרנט למימון המונים, האתר נחשב לאחד מהגדולים בתחום בסין (להלן: "האתר"). (2) חברה סינית מקומית (להלן: "החברה") שהתקשרה בהסכם שירותים פיננסים עם האתר לצורך מימון פרויקט.
הצדדים ביצעו את ההתחייבויות הכספיות על פי החוזה, אך בטרם השלמת הגיוס התעוררה מחלוקת על סגנון ועלות בתי העסק שנבחרו על ידי החברה. לאחר שהניסיונות ליישב ולהסדיר את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט נכשלו, הן החברה והן האתר ניסו לסיים את החוזה ולטעון לנזקים על הצד שכנגד.

בית המשפט פסק כי העסקה התבצעה כדין במסגרת הסכם תיווך, תוך נימוק העובדות הבאות:

  • האתר לא הציע עסקה במסגרת ניירות ערך. העסקה כללה 87 משקיעים בלבד, ולא יותר מ-200 אנשים (כפי שמציין סעיף 10 לחוק ניירות ערך 2005 של הרפובליקה העממית של סין).
  • האתר לא הפר חוקים ותקנות הנוגעים לפלטפורמות מימון המונים (מאחר ואין חוקים או תקנות כאמור בשלב זה). בית המשפט לא התייחס לשאלת חוקיותו של חוזה מימון ההמונים באינטרנט, אלא רק ציין שלאתר היה רישיון עסק והתעודות הנדרשות להפעלת אתר מסוג זה.
  • לפיכך, קבע בית המשפט כי האתר פעל כדין, לרבות השימוש בתשלומים מקוונים, יישום בקרת ניהול סיכונים, פיקוח ויישום מנגנונים אחרים שנועדו להגן מפני שימוש לרעה של מודל מימון המונים.

השופט קבע כי על החברה לשלם פיצויים מוסכמים לאתר, ובתביעה הנגדית הורה להשיב את סכום ההשקעה לחברה.

לסיכום,
הרגולציה על גיוסי הון דרך פלטפורמות בסין כיום אינה חד משמעית, וכוללת דרישות בנוגע לפרסום ציבורי, מספר המשקיעים המותר (מקסימום 200), סוג המשקיעים המורשים ועוד.
עובדה זו לא מפריעה לכ-218 פלטפורמות מימון המונים ולכ-4 מיליון משקיעים לקחת חלק בתחום. כל אתר פועל בדרכים עקיפות משלו מבלי לפנות באופן ישיר לגולשים בבקשה למימון הפרויקטים. בין האתרים הפועלים מובילה חברת הענק JD (דרך חטיבת JD Finance). הפלטפורמה של JD גייסה מיולי 2014 עד היום כ-1.2 מיליארד יואן עבור יותר מ-3,000 פרויקטים, המהווים כ-60% מכלל תעשיית מימון ההמונים בסין. לאחרונה הכריזה JD שפלטפורמת מימון ההמונים שברשותה תהפוך לחממה מתקדמת, שתרכז השקעות בפרויקטים, הדרכות, וייעוץ בנושאי שיווק, מיתוג ומכירות עבור פרויקטים חדשניים.

החוק לביטחון לאומי בסין

ב-1 ביולי פורסם החוק לביטחון לאומי החדש בסין. החוק נועד, על פי הממשלה, להתמודד עם איומים מורכבים על האינטרסים הלאומיים, החל מאיומי סייבר ועד לאיומי טרור.
מספר ימים לאחר מכן, פורסמה טיוטת "חוק אבטחת המידע" שהייתה פתוחה להערות הציבור עד ה-5 באוגוסט. הטיוטה מביעה את רצון הממשל הסיני להגביר את השליטה ברשתות התקשורת ואבטחת הנתונים, במטרה לחזק באופן משמעותי את מה שמוגדר "הביטחון הלאומי" במדינה.

ההשפעות המרכזיות בטיוטת החוק על חברות זרות בסין:

  • הגדרה ואחריות של "מפעילי רשת" ו"ספקי שירות"
    הטיוטה כוללת יותר ויותר דרישות מחמירות עבור מפעילי רשת (Network Operators) וספקי שירות (Service Providers) על פי הגדרת החוק. כתוצאה מכך, האחריות להסדיר ולשמור על 'חוקיות' המידע שמתפרסם ומופץ בפלטפורמות השונות תתרחב, וכבר לא תחול רק על הממשלה.
    סעיף 65 בטיוטה מגדיר "מפעילי רשת" באופן רחב, וכולל: בעלי רשת (Owners), מנהלי רשת (Administrators) וספקי שירותי רשת (Network Service Providers).
    בפועל, "ספקי שירותי מידע" כוללים רשתות חברתיות (כמו Weibo), אתרי חיפוש (כמו Baidu ו-Bing), אתרי וידאו (כמו Youku ו-LeTV), פלטפורמות E-Commerce (כמו Taobao ו-JD), אתרים רגילים של חברות, ואף אתרים לא מסחריים המפרסמים מידע כמו אתרי אוניברסיטאות.

החובות העיקריות שיחולו על כל אלו:

  • שמירת פרוטוקולים (Cyber-Security) ונקיטת אמצעים למניעת וירוסים ופרצות אבטחה.
  • בעת קניית מוצרי רשת או שירותים שונים, יש לוודא כי הם עומדים בסטנדרטים הקבועים בתקנות ובחוק על פי התעשייה הרלוונטית.
  • דרישה להודיע למשתמשים באופן מיידי וללא דיחוי על פרצות אבטחה.
  • עבור שירותי טלפון ואינטרנט: אימות זהות המשתמשים (באמצעות תעודה מזהה וכתובת).
  • חובת צנזורה: נקיטת פעולות מיידיות לצורך הסרת תכנים, ודיווח לרשות בגין כל אירוע.
  • מכירת חומרה וציוד IT "בעלי חשיבות" תהיה כפופה להליך אישור מיוחד מטעם הרשויות
    מלבד החובות המחמירים על מפעילי רשת, החוק יחיל חובות גם על ספקי מוצרים ושירותי רשתות מידע.

א) מוצרי רשתות ושירותי אבטחה
הטיוטה קובעת כי מכירה או יישומה של חומרה או ציוד IT "בעל חשיבות", יהיו כפופות לבחינת תנאי סף מחייבים ולאישור ממשלתי. מכאן, חברות זרות צפויות לחוות אתגר נוסף בעת ניסיונן למכור מוצר או שירותים העונים להגדרה.¹
עד לאחרונה, חברות סיניות ורשויות מקומיות בסין השתמשו במערכות מיחשוב זרות בהיקף נרחב. אולם, בעקבות חשיפת תוכנית פריזם (PRISM) של ה-NSA בשנת 2013, הממשלה הסינית הבינה את הסכנה הפוטנציאלית במוצרי IT זרים והחלה לפעול באופן מיידי. מאז, יותר ויותר חברות סיניות ורשויות מקומיות הפסיקו להשתמש במוצרי IT זרים, ועברו למוצרים ושירותים מקומיים מתקדמים, או שהחלו לפתח מערכות טכנולוגיות משלהן.
ניתן היה לראות את הדאגה של הממשלה הסינית גם בהנחיות לבנקים שפורסמו בסוף שנת 2014. ההנחיות אמנם לא אוסרות על שימוש בספקים זרים לתוכנות וחומרות במערכות הבנקאיות, אך מציבות רף דרישות גבוה לספקים זרים הרוצים לקחת חלק בשוק (כמו: רישום ומעקב אחר ציוד, בדיקה ואישור רשות הטכנולוגיה על ציוד רשת, ועוד).

ב) "מפעילי תשתיות מידע בעלות חשיבות" (key information infrastructure facilities)
ההגדרה הרחבה של המושג "מפעילי תשתיות מידע בעלות חשיבות"² משאירה מקום לרגולטור הסיני לפרש את החוק ולבחון כל מקרה לגופו, כאשר חברות ושירותים רבים יכולים להיכנס להגדרה.

כחלק מאינטרס הממשלה לשמור על פרטיות משתמשים ועל מידע רגיש, הטיוטה קובעת תקנות חדשות הנוגעות לאחסון מידע. סעיף 31 בטיוטה קובע כי מידע שנאסף על ידי "תשתיות מידע בעלות חשיבות" ייחשב כ"מידע חשוב" או "מידע קריטי" על ידי הממשל הסיני, ועל כן על המידע להיות מאוחסן בשטח הטריטוריאלי של הרפובליקה העממית של סין (לא כולל הונג-קונג וטיוואן). השאלות איזה מידע יסווג כ"חשוב" ומהם החריגים למדיניות זו עומדות בעינן. במידה ולחברה זרה יש צורך לגיטימי לאחסן את הנתונים בחו"ל, יהיה עליה לעבור הליך הערכה בטחונית מחמירה.

בפועל, חברות זרות רבות בוחרות כיום לאחסן מידע על שרתים מחוץ לסין מסיבות שונות (שירותי אחסון טובים יותר, גיבוי נתונים, או אחסון בשרתי חברת האם במדינת המקור). במידה והסעיף ייכנס לתוקף, חברות אלו ואחרות יאלצו לנקוט באמצעים שונים על מנת להתאים את מערכות ניהול הנתונים ופריסת הרשתות שלהן לחוק. בנוסף, גם ספקים זרים של תשתיות אחסון נתונים יאלצו להתמודד עם הערכות בטחוניות מצד הרשויות בסין, או עם לקוחות שעוזבים על מנת לעמוד בדרישות החוק החדש בסין. ספקי שירותי ענן עלולים אף הם לחוות קשיים, בהתחשב במבנה השרתים ובמיקומם.

לסיכום, הממשלה הסינית נחושה להבטיח שליטה טובה יותר ברשת האינטרנט בסין על מנת לחזק את הביטחון הלאומי ולשמור על ריבונותה. טיוטת החוק מנוסחת באופן כללי ורחב מאוד, תוך הצבת תנאים מחמירים לניהול רשתות ולמידע הזורם בהן. ההגדרות העמומות והלשון הכללית בטיוטה ישאירו מקום לרשויות הרגולטוריות לתת פרשנות משלהן לחוק, על פי בחינה של כל מקרה לגופו.
מצד אחד, הממשלה הסינית מציגה מאמצים ורצון לפתוח את השוק כמה שיותר להשקעות זרות. מצד שני, עם כניסת 'העולם המערבי' וחברות זרות לסין, הממשלה (באופן טבעי) מחוייבת להגביר את הפיקוח בשוק. לאור העובדה שמדובר בחלק מהאג'נדה הפוליטית של הממשלה, נראה כי הסביבה העסקית בסין והחברה כולה יצטרכו לקבל זאת, ושחברות זרות ייאלצו להסתגל למדיניות החדשה.

הנוסח הסופי של החוק יתפרסם בקרוב. אנו ממליצים לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא, שכן חוקים אלו ואחרים צפויים להשפיע רבות על חברות זרות ועסקים בסין.

את טיוטת חוק אבטחת המידע (בסינית בלבד) ניתן למצוא באתר:
http://www.npc.gov.cn/npc/xinwen/lfgz/flca/2015-07/06/content_1940614.htm

[1] בעתיד יפורסם קטלוג שיכלול את התחומים "בעלי החשיבות" אותם תקבע הממשלה.
[2] מפעילי תשתיות מידע בעלי חשיבות מוגדרות בסעיף 25 בטיוטה וכוללות:
basic information networks; important information systems in important industries or in public service sectors; military networks; government networks for state organs at city level or higher; and networks and systems owned or managed by network service providers with a significant number of users.