ארכיון תגיות: אתרי אינטרנט

BIG DATA, הגנת הפרטיות וטיוטת חוק הסייבר החדש בסין

מדוע חברות אינטרנט זרות חוששות מעדכוני החקיקה האחרונים בסין ?

ההתפתחות הטכנולוגית המהירה בסין והשימוש הגובר באתרי אינטרנט ואפליקציות מצד צרכנים, מציבים אתגרים חדשים לממשלה ומאלצים אותה להתמודד באופן יעיל יותר עם תחום ה-BIG DATA, הגנת הפרטיות ואבטחת המידע.

משרד התעשייה והמסחר בסין פרסם ב-5 לאוגוסט 2016 טיוטת תיקון לחוק זכויות הצרכן. התיקון כולל תקנות בנושא הגנת פרטיות המידע ואבטחת נתונים, שבין היתר יוסיפו חובות על עסקים הפועלים בסין בהתנהלותם מול הצרכנים, ויסייעו להגן על פרטיותם וזכויותיהם של הצרכנים.

ממשלת סין סימנה לראשונה, בתיקון הקודם לחוק ב-2013, את חשיבות ההגנה על מידע אישי של צרכנים והנושא עוגן בחוק. אולם עד כה, הניסוח הכללי של החוק הקשה על הצרכנים, ארגוני זכויות הצרכנים ורשויות האכיפה לשמור מפני הפרת זכויות, כך שהחוק לא נאכף.

סעיפי התיקון האחרון מוסיפים חובות על החברות והעסקים, וקובעים כי מעתה הם ייאלצו ליידע במפורש את הצרכנים ולקבל את הסכמתם לגבי: המידע שנאסף, המטרה לשמה הוא נאסף ואופן השימוש בו. בנוסף, על עסקים ייאסר למסור מידע אישי אודות צרכנים לחברות צד ג' (כמו חברות פרסום, ספקי שירות ועוד) ללא הסכמת הצרכנים, אלא אם המידע הוא אנונימי (מידע שלא ניתן לקשור לאדם מסוים באופן בו האדם יהיה ניתן לזיהוי) ושלא ניתן לבצע בו דה-אנונימיזציה. גם נושא הספאם (שליחת דואר אלקטרוני, הודעות SMS וביצוע שיחות טלמרקטינג) נכלל בתיקון החוק, כך שעסקים לא יורשו לפעול באותן דרכים ללא הסכמה מפורשת מצד הצרכנים.

על עסקים יהיה לפתח מערכת פנימית של ניהול ושמירה על המידע האישי שנאסף, הכוללת כלים לאבטחת המידע, פיתוח מערכת תלונות יעילה, ועמידה בשאר תנאי החוק. במקרה של דליפה או איבוד מידע מצד העסקים, הם יחויבו ליידע את הצרכנים באופן מיידי ולפעול בהתאם להוראות החוק. כמו כן, החוק מחייב את העסקים לשמור תיעוד של פעילותם בהתאם לדרישות החוק לתקופה של 5 שנים לפחות.

התיקון לחוק מכיל עקרונות של לגיטימיות וצורך אמיתי באיסוף ושימוש במידע אישי של צרכנים מצד עסקים. בנוסף למצוין לעיל, פרק 4 לתיקון מציין כי הוראות ספציפיות יחולו על עסקים על פי התחומים השונים, ביניהם: חינוך, תיירות, בריאות, תרבות, מזון ושתייה, נדל"ן, משלוחים, שירותי הדרכה (Training), שירותי סוכנויות ואחרים.

חברות הפועלות בסין נדרשות לעקוב אחר עדכוני החקיקה הצפויים ולהכירם לעומק כדי לעמוד בדרישות החוק. במקרה של הפרת החוק או התקנות הספציפיות הנוגעות להם, עסקים עלולים לשאת בקנסות שונים בהתאם לחומרת ההפרה שנגרמה. במקרים חמורים יותר, הפרת החוק תוכל להוביל להשעיה ואף לשלילת רישיון העסק של החברה שנמצאה אחראית. טיוטת החוק הייתה פתוחה להערות הציבור עד ה-5 לספטמבר 2016 והחוק הסופי צפוי להתפרסם עד סוף השנה.

חוק הסייבר – פרסום הטיוטה השנייה לחוק וההשלכות על חברות אינטרנט בסין

ממשלת סין החליטה לאחרונה כי היא רוצה להדק את השליטה על טכנולוגיית המידע וה-Big Data בסין. בהמשך לחקיקת חוק הביטחון הלאומי וחוק הלוחמה בטרור ב-2015, הממשל הסיני עובד כבר חודשים ארוכים על טיוטת חוק הסייבר, אשר בין היתר יחייב כי מידע על אזרחים סינים וכל מידע אחר אשר נאסף בסין יישאר על שרתים בסין.

בעוד שכיום אין גישה לפלטפורמות כגון גוגל, פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר בסין, קיים חשש שחוק הסייבר החדש ירחיב את בעיות הגישה על חברות אינטרנט בינלאומיות נוספות, זאת דרך החלת תנאים שחברות זרות לא יוכלו (או לא ירצו) לעמוד בהם מסיבות שונות, ביניהן חשיפת קניין רוחני, סודות מסחריים, מאגרי מידע ומידע פנימי אחר.

נראה כי בטיוטת החוק השנייה, שהייתה פתוחה להערות הציבור עד ה-4 לאוגוסט, ממשלת סין מציבה אתגרים של ממש בפני חברות מערביות שיצטרכו להתאים עצמן לסטנדרטים החדשים שייקבעו, ככל שיחולו עליהן.

הנושאים החשובים שהועלו בטיוטה:

מידע אישי: טיוטת החוק מגנה באופן מקיף על המידע האישי של האזרחים בסין, ודורשת מחברות אינטרנט להחזיק במערכת אבטחת מידע שתגן על פרטיות משתמשים, דרך שמירת המידע האישי שנאסף ומעובד על ידן.

על אף מספר סעיפים המחייבים הגנה על ביטחון המידע של המשתמשים, החוק מטיל על "מפעילי רשתות" (מושג שאינו מוגדר באופן חד משמעי) חובה לרשום משתמשים בשמם האמיתי וכן לבצע אימות של פרטי הזיהוי על פי תעודת זהות או דרכים אחרות. ברור כי מדובר בדרישה שתהיה קשה ליישום בקרב אותם מפעילי רשתות.

עניין נוסף הוא שטיוטת החוק קובעת כי "מידע אישי רגיש" יהיה בעל חשיבות עליונה ורשויות החוק יהיו אלו שיגדירו את היקף המידע הרגיש ואת מידת ההגנה הדרושה עליו. לאור העובדה שאין הגדרה ספציפית ל"מידע אישי רגיש" בחוק, הדבר עלול לכלול מערכות מידע בתעשיות רבות שיחוייבו להתאים את עצמן לכך.

צנזורה ומעקב אחר משתמשים בסין: חברות אינטרנט יצטרכו להעניק למשטרה ולרשויות החוק כל עזרה נדרשת בחקירות פליליות או מטעמי בטחון לאומי. כמו כן ידרשו החברות לצנזר תוכן בלתי חוקי ולדווח על כך מייד לרשויות. גם כאן, הסעיפים אינם מוגדרים באופן מוחלט אך כן ברור שאי עמידה בהם עשויה לגרום לסגירת החברה, חסימת האתר או קבלת קנס כספי. כמו כן במקרים מסוימים, חברות אף ידרשו להעביר מידע מסווג או ציוד לרשויות החוקרות. דרישה נוספת של החוק ממנה חוששות חברות בינלאומיות היא הקניית "דלת אחורית" למערכות המידע והנתונים של החברה, דרכה יוכלו הרשויות החוקרות לקבל גישה לתקשורת מוצפנת אך חשופה.

באופן כללי, טיוטת החוק מכילה יותר התחייבויות על חברות אינטרנט לא רק בהיבטים של הגנת המידע על המשתמשים אלא גם ביצוע יותר בקרה ושליטה על המידע ועונשים וקנסות גדולים יותר על אי ציות. בנוסף לכך, תקנות נוספות צפויות להיקבע על ידי הרשות האדמיניסטרטיבית האחראית על הסייבר בסין. כפועל יוצא מכך, האחסון והעברת המידע של פרטי משתמשים סינים יהיו כפופים להערכה ולהחלטת רשות זו, אשר תוכל לסרב להעביר את הנתונים מחוץ לסין.

על אף סעיפי החוק הנוקשים, נראה שממשלת סין הסירה מספר סעיפים מטיוטת החוק הקודמת שהעלו התנגדויות בקרב הקהילה הבינלאומית. בימים אלו, בכירים בסין מנהלים מגעים עם חברות טכנולוגיה מערביות במטרה להביא לניסוח טיוטה סופית של החוק.

החוק לביטחון לאומי בסין

ב-1 ביולי פורסם החוק לביטחון לאומי החדש בסין. החוק נועד, על פי הממשלה, להתמודד עם איומים מורכבים על האינטרסים הלאומיים, החל מאיומי סייבר ועד לאיומי טרור.
מספר ימים לאחר מכן, פורסמה טיוטת "חוק אבטחת המידע" שהייתה פתוחה להערות הציבור עד ה-5 באוגוסט. הטיוטה מביעה את רצון הממשל הסיני להגביר את השליטה ברשתות התקשורת ואבטחת הנתונים, במטרה לחזק באופן משמעותי את מה שמוגדר "הביטחון הלאומי" במדינה.

ההשפעות המרכזיות בטיוטת החוק על חברות זרות בסין:

  • הגדרה ואחריות של "מפעילי רשת" ו"ספקי שירות"
    הטיוטה כוללת יותר ויותר דרישות מחמירות עבור מפעילי רשת (Network Operators) וספקי שירות (Service Providers) על פי הגדרת החוק. כתוצאה מכך, האחריות להסדיר ולשמור על 'חוקיות' המידע שמתפרסם ומופץ בפלטפורמות השונות תתרחב, וכבר לא תחול רק על הממשלה.
    סעיף 65 בטיוטה מגדיר "מפעילי רשת" באופן רחב, וכולל: בעלי רשת (Owners), מנהלי רשת (Administrators) וספקי שירותי רשת (Network Service Providers).
    בפועל, "ספקי שירותי מידע" כוללים רשתות חברתיות (כמו Weibo), אתרי חיפוש (כמו Baidu ו-Bing), אתרי וידאו (כמו Youku ו-LeTV), פלטפורמות E-Commerce (כמו Taobao ו-JD), אתרים רגילים של חברות, ואף אתרים לא מסחריים המפרסמים מידע כמו אתרי אוניברסיטאות.

החובות העיקריות שיחולו על כל אלו:

  • שמירת פרוטוקולים (Cyber-Security) ונקיטת אמצעים למניעת וירוסים ופרצות אבטחה.
  • בעת קניית מוצרי רשת או שירותים שונים, יש לוודא כי הם עומדים בסטנדרטים הקבועים בתקנות ובחוק על פי התעשייה הרלוונטית.
  • דרישה להודיע למשתמשים באופן מיידי וללא דיחוי על פרצות אבטחה.
  • עבור שירותי טלפון ואינטרנט: אימות זהות המשתמשים (באמצעות תעודה מזהה וכתובת).
  • חובת צנזורה: נקיטת פעולות מיידיות לצורך הסרת תכנים, ודיווח לרשות בגין כל אירוע.
  • מכירת חומרה וציוד IT "בעלי חשיבות" תהיה כפופה להליך אישור מיוחד מטעם הרשויות
    מלבד החובות המחמירים על מפעילי רשת, החוק יחיל חובות גם על ספקי מוצרים ושירותי רשתות מידע.

א) מוצרי רשתות ושירותי אבטחה
הטיוטה קובעת כי מכירה או יישומה של חומרה או ציוד IT "בעל חשיבות", יהיו כפופות לבחינת תנאי סף מחייבים ולאישור ממשלתי. מכאן, חברות זרות צפויות לחוות אתגר נוסף בעת ניסיונן למכור מוצר או שירותים העונים להגדרה.¹
עד לאחרונה, חברות סיניות ורשויות מקומיות בסין השתמשו במערכות מיחשוב זרות בהיקף נרחב. אולם, בעקבות חשיפת תוכנית פריזם (PRISM) של ה-NSA בשנת 2013, הממשלה הסינית הבינה את הסכנה הפוטנציאלית במוצרי IT זרים והחלה לפעול באופן מיידי. מאז, יותר ויותר חברות סיניות ורשויות מקומיות הפסיקו להשתמש במוצרי IT זרים, ועברו למוצרים ושירותים מקומיים מתקדמים, או שהחלו לפתח מערכות טכנולוגיות משלהן.
ניתן היה לראות את הדאגה של הממשלה הסינית גם בהנחיות לבנקים שפורסמו בסוף שנת 2014. ההנחיות אמנם לא אוסרות על שימוש בספקים זרים לתוכנות וחומרות במערכות הבנקאיות, אך מציבות רף דרישות גבוה לספקים זרים הרוצים לקחת חלק בשוק (כמו: רישום ומעקב אחר ציוד, בדיקה ואישור רשות הטכנולוגיה על ציוד רשת, ועוד).

ב) "מפעילי תשתיות מידע בעלות חשיבות" (key information infrastructure facilities)
ההגדרה הרחבה של המושג "מפעילי תשתיות מידע בעלות חשיבות"² משאירה מקום לרגולטור הסיני לפרש את החוק ולבחון כל מקרה לגופו, כאשר חברות ושירותים רבים יכולים להיכנס להגדרה.

כחלק מאינטרס הממשלה לשמור על פרטיות משתמשים ועל מידע רגיש, הטיוטה קובעת תקנות חדשות הנוגעות לאחסון מידע. סעיף 31 בטיוטה קובע כי מידע שנאסף על ידי "תשתיות מידע בעלות חשיבות" ייחשב כ"מידע חשוב" או "מידע קריטי" על ידי הממשל הסיני, ועל כן על המידע להיות מאוחסן בשטח הטריטוריאלי של הרפובליקה העממית של סין (לא כולל הונג-קונג וטיוואן). השאלות איזה מידע יסווג כ"חשוב" ומהם החריגים למדיניות זו עומדות בעינן. במידה ולחברה זרה יש צורך לגיטימי לאחסן את הנתונים בחו"ל, יהיה עליה לעבור הליך הערכה בטחונית מחמירה.

בפועל, חברות זרות רבות בוחרות כיום לאחסן מידע על שרתים מחוץ לסין מסיבות שונות (שירותי אחסון טובים יותר, גיבוי נתונים, או אחסון בשרתי חברת האם במדינת המקור). במידה והסעיף ייכנס לתוקף, חברות אלו ואחרות יאלצו לנקוט באמצעים שונים על מנת להתאים את מערכות ניהול הנתונים ופריסת הרשתות שלהן לחוק. בנוסף, גם ספקים זרים של תשתיות אחסון נתונים יאלצו להתמודד עם הערכות בטחוניות מצד הרשויות בסין, או עם לקוחות שעוזבים על מנת לעמוד בדרישות החוק החדש בסין. ספקי שירותי ענן עלולים אף הם לחוות קשיים, בהתחשב במבנה השרתים ובמיקומם.

לסיכום, הממשלה הסינית נחושה להבטיח שליטה טובה יותר ברשת האינטרנט בסין על מנת לחזק את הביטחון הלאומי ולשמור על ריבונותה. טיוטת החוק מנוסחת באופן כללי ורחב מאוד, תוך הצבת תנאים מחמירים לניהול רשתות ולמידע הזורם בהן. ההגדרות העמומות והלשון הכללית בטיוטה ישאירו מקום לרשויות הרגולטוריות לתת פרשנות משלהן לחוק, על פי בחינה של כל מקרה לגופו.
מצד אחד, הממשלה הסינית מציגה מאמצים ורצון לפתוח את השוק כמה שיותר להשקעות זרות. מצד שני, עם כניסת 'העולם המערבי' וחברות זרות לסין, הממשלה (באופן טבעי) מחוייבת להגביר את הפיקוח בשוק. לאור העובדה שמדובר בחלק מהאג'נדה הפוליטית של הממשלה, נראה כי הסביבה העסקית בסין והחברה כולה יצטרכו לקבל זאת, ושחברות זרות ייאלצו להסתגל למדיניות החדשה.

הנוסח הסופי של החוק יתפרסם בקרוב. אנו ממליצים לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא, שכן חוקים אלו ואחרים צפויים להשפיע רבות על חברות זרות ועסקים בסין.

את טיוטת חוק אבטחת המידע (בסינית בלבד) ניתן למצוא באתר:
http://www.npc.gov.cn/npc/xinwen/lfgz/flca/2015-07/06/content_1940614.htm

[1] בעתיד יפורסם קטלוג שיכלול את התחומים "בעלי החשיבות" אותם תקבע הממשלה.
[2] מפעילי תשתיות מידע בעלי חשיבות מוגדרות בסעיף 25 בטיוטה וכוללות:
basic information networks; important information systems in important industries or in public service sectors; military networks; government networks for state organs at city level or higher; and networks and systems owned or managed by network service providers with a significant number of users.