ארכיון תגיות: היי טק

מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, הרבה מעבר למכסים…

איך יוזמת "תוצרת סין 2025" והשינוי במבנה ההשקעות של סינים מחוץ לסין השפיעה על מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, והאם ישראל יכולה להרוויח מכך?

בתקופה האחרונה הטילה ארה"ב מכסים על ייבוא מוצרים מסין, והיא מגבשת המלצות על הגבלות של השקעות סיניות בארה"ב ושוקלת לתבוע את סין בארגון הסחר העולמי בגין גניבה של קניין רוחני מחברות אמריקאיות. בתגובה, בתחילה, הטילה סין מכסים נוספים על למעלה ממאה מוצרים אמריקאיים. ולאחר מכן מסרה כי היא מתכננת הורדת מכסים על ייבוא רכבים לסין, הפחתת ההגבלות על השקעות זרות בתחום הפיננסי והגברת האכיפה בקניין רוחני וזאת כחלק ממאמציה לפתיחת הכלכלה הסינית.

יש אכן אי סימטריה משמעותית מבחינת המכסים שסין מטילה על ייבוא מוצרים מארה"ב לבין המכסים שארה"ב מטילה על אותם מוצרים סינים וכן אי סימטריה מבחינת התחומים שבהם הסינים יכולים להשקיע בשווקים זרים, לעומת תחומי הפעילות המוגבלים של חברות זרות בסין.

המכסים שארה"ב מבקשת להטיל על סחורות סיניות כמעט כולם מכוונים לתעשיות הקשורות ל"תוצרת סין 2025", יוזמה המבקשת לשדרג את הבסיס התעשייתי של סין באופן מקיף. סין אישרה ב-2015 את מדיניות "תוצרת סין 2025" אשר נועדה לקדם חדשנות "תוצרת בית" ולמצב את המדינה כמעצמת היי-טק אשר שולטת במרבית התעשיות המודרניות בעולם. כדי להגיע ליעד זה, סין מעוניינת להחליף את מרבית הטכנולוגיה הזרה שהיא מייבאת בטכנולוגיה סינית. על מנת לבצע זאת, הממשלה הסינית משקיעה משאבים רבים, הכוללים סובסידיות, הלוואות ואג"ח, לתמיכה בחברות היי-טק מקומיות ותימרוץ חברות סיניות להרחבת פעילותן מחוץ לסין, במטרה לרכוש חברות זרות בעלות טכנולוגיות חדשניות, על מנת שהן יוכלו להיות בעלי הקניין הרוחני להעביר את הטכנולוגיות לסין, להקים מרכזי מו"פ ולייצר את המוצרים הללו בסין. עשרת הסקטורים המקודמים תחת מדיניות זו הם טכנולוגיית מידע, מכונות מתקדמות ורובוטיקה, חלל, ציוד ימי וספינות, רכבות מתקדמת, כלי רכב המונעים באנרגיה חדשה, אנרגיה חשמלית, מכונות חקלאיות, חומרים חדשים וביו-מד. מסתמן כי רכישות והשקעות סיניות בשנים האחרונות אכן תאמו למדיניות זו. מדיניות "תוצרת סין 2025" נחשבת כסיבה העיקרית למלחמת הסחר בין סין לארה"ב, שכן ארה"ב רואה במדיניות זו כמערערת את עקרונות התחרות ההוגנת ומהווה דרך נוספת לקידום העברה של קניין רוחני מחברות אמריקאיות.

בנוסף, עקב ההגבלות שהוטלו בשנה האחרונה על ההשקעות מחוץ לסין, מבנה ההשקעות של חברות סיניות השתנה. כך שבמקום השקעה ישירה בחברה הבינלאומית, המשקיע הסיני מבקש מהחברה הבינלאומית להקים חברה משותפת בסין (JV) והמשקיע הסיני מזרים את ההשקעה אל תוך החברה הסינית כאשר הצד הבינלאומי מתחייב להעביר קניין רוחני\טכנולוגיות בשווי ההשקעה הכספית בהתאם לאחוזים שהוא מקבל במיזם המשותף. גם במקרים אלו בשל העברת הטכנולוגיה לסין, החברות הסיניות זכאיות לסוביסדיות ומענקים מהממשל המקומי. נראה כי שינוי המבנה של ההשקעות הסיניות אינו עולה בקנה אחד עם המדיניות האמריקאית אשר רוצה שההשקעות יהיו בתחומה ולכן רוצה לתבוע את סין בגין הדרישות של חברות סיניות מחברות אמריקאיות להעביר את הטכנולוגיות לסין תמורת השקעות שהמשקיעים הסינים יבצעו בסין ועל מנת לחדור לשוק הסיני.

בישראל לעומת זאת, יש חברות סטארט אפ וטכנולוגיה רבות אשר משוועות להשקעות. בנוסף בניגוד לחברות אמריקאיות, חברות ישראליות הם בד"כ קטנות ואין להם את החוזק והמשאבים הפיננסיים על מנת לחדור לשוק הסיני לבד ולכן לרוב הן צריכות את המשקיע הסיני על מנת לחדור לשוק הסיני. בהתאם לשינוי במדיניות ההשקעות של סין בשנה האחרונה, אנו סייענו לחברות ישראליות רבות להקים מיזמים משותפים עם חברות סיניות כאשר החברות הסיניות השקיעו את ההון הנדרש והחברה הישראלית השקיעה את הטכנולוגיות. המבנה הזה מאפשר לחברות הישראליות לקבל השקעה בחברה (אם כי בישות הסינית) ודריסת רגל לשוק הסיני דרך הקשרים של החברה הסינית ותוך שימוש בהון שמעניקה החברה הסינית כמו גם סובסידיות של הממשל המקומי. אולם, החברה הישראלית חייבת להגדיר במדוייק את הקניין הרוחני שהיא מעבירה והגבלת הטריטוריה וגם לוודא שיש לה שליטה אמיתית במיזם המשותף על ידי נוכחות בפועל ואמצעים משפטיים שונים.

במצב דברים זה, נראה כי עם מלחמת הסחר אשר עלולה לפרוץ בין ארה"ב לסין, חברות סיניות יתמקדו ביבוא טכנולוגיות ממדינות אחרות אל תוך סין. ישראל, אשר ממילא מהווה יעד אטרקטיבי ליבוא טכנולוגיות עבור החברות הסיניות, תוכל לשפר עוד יותר את עמדתה המסחרית מול סין ועמדתה הכלכלית ככלל. אני צופה כי נמשיך לראות יותר ויותר מיזמים משותפים בין חברות סיניות לחברות ישראליות בתקופה הקרובה.

עם הפנים מזרחה

היחסים המתהדקים בין ממשלות ישראל וסין העלו שלב נוסף השנה עם ביקורה של סגנית ראש ממשלת סין בישראל. במהלך הביקור וכחלק מ"ועידת החדשנות ישראל-סין", נחתמו הסכמים שונים בנושאי חינוך, תרבות, מדע, בריאות, טכנולוגיה ואחרים.

בתחום הבריאות, נחתם הסכם שיתוף פעולה תלת-שנתי בין משרד הבריאות הסיני למשרד הבריאות הישראלי. שיתוף הפעולה צפוי להתמקד במחקר רפואי, היערכות לחירום, רפואה מרחוק, בריאות דיגיטלית, שירותי בריאות הציבור וגיבוש רפורמות במערכת הבריאות.

בתחום החינוך, הסכמים שנחתמו בין מוסדות להשכלה גבוהה ישראלים וסינים כוללים את:
2016 – אוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת Jilin
2015 – אוניברסיטת חיפה ו-Easy China Normal University
2014 – אוניברסיטת ת"א ואוניברסיטת Tsinghua
2013 – הטכניון ואוניברסיטת Shantou.
ההסכמים נועדו לצורך קידום שיתופי פעולה אקדמיים (מחקר והוראה), ולהקמת מכוני מחקר וחדשנות בסין. ממשלת סין ומוסדות ההשכלה הגבוהה במדינה מעוניינים לשים דגש בשנים אלו על התחומים: טכנולוגיה, ביו-טכנולוגיה, אנרגיה סולארית, מים, טכנולוגיה סביבתית ועוד.

בהמשך להסכמים שנחתמו, לאחרונה יצאה לדרך תוכנית חדשה בהובלת רשות החדשנות לסיוע לחברות ישראליות בסין. להלן הפרטים וקישור לאתר: 

סין – שוק המובייל המשגשג בעולם

על רקע הצמיחה המהירה של סין בשנים האחרונות, אין זה מפתיע שהמדינה ממשיכה לשבור שיאים ולשמר את מעמדה כמדינה בעלת מספר גולשי האינטרנט הגדול בעולם. מספר גולשי האינטרנט בסין עומד כיום על למעלה מ-688 מיליון איש (כ-50% מכלל האוכלוסייה). על אף הנתונים המרשימים, ומתוך הכרה בכך שהפוטנציאל עוד רחוק ממימוש, ממשיכה ממשלת סין להשקיע סכומי עתק בהרחבת התשתיות ובחיבור הפריפריה ברחבי המדינה לרשתות אינטרנט מתקדמות.

מספרם של כלל גולשי האינטרנט דרך טלפונים ניידים עומד כיום על יותר מ-620 מיליון גולשים, המהווים כ-90% מכלל גולשי האינטרנט בסין. על רקע הצמיחה המהירה של הענף ותמיכת השלטונות הסינים במסגרת עידוד חדשנות ופיתוח טכנולוגי בסין, הצטרפו בשנה האחרונה כ-63 מיליון גולשי אינטרנט חדשים דרך טלפונים ניידים.

הפוטנציאל הגלום באזורים הכפריים בסין, ורצון הממשלה לפתח אזורים אלו ולהוציא את התושבים מקו העוני, באים לידי ביטוי בין היתר בפתרונות טכנולוגים. דוגמאות לכך ניתן לראות בקידום התחרות ופתיחת תכניות פיילוט המאפשרות מסחר ישיר עם חקלאים דרך פלטפורמות מסחר אלקטרוני, וכן פיתוח פלטפורמות תשלומי מובייל. התוכניות עולות בקנה אחד עם תכנית החומש ה-13 שהציבה הממשלה לשנים 2016-2020. בין יעדי התוכנית נקבע כי הממשלה תפעל ותשקיע משאבים כדי לפתח את האזורים העניים ולהפכם ל"ערים חכמות", תוך שיפור השירותים הציבוריים על ידי שימוש בטכנולוגיות ואפליקציות.

בנוסף, התמיכה הרבה של הממשל הסיני בפיתוח ורכישת טכנולוגיות מידע חכמות, וההעדפה של הסינים לטלפונים ניידיים, גורמים להשקעות ורכישות רבות של חברות סיניות בתחום המובייל. כך, בתקופה האחרונה: ענקית החיפוש הסינית Baidu, ביצעה השקעה המוערכת בעשרות מיליוני דולרים ב-Taboola, חברת המלצות תוכן ישראלית. חברת Mobvista הסינית, חברת פרסום הסלולרי הגדולה באסיה רכשה את NativeX, חברת פרסום סלולרי אמריקאית, בעסקה המוערכת בכ-24.5 מיליון דולר. חברת Spearhead, חברת שיווק מהמובילות בסין רכשה את Smaato, חברת פרסום סלולרי אמריקאית, בעסקה המוערכת בכ-148 מיליון דולר. וחברת Youzu הסינית, המפתחת והמו"ל של משחקים מקוונים רכשה את חברת Bigpoint הגרמנית, המפתחת משחקים מקוונים, בעסקה המוערכת בכ-80 מיליון יורו.

מלבד סיוע ממשלתי, תאגידי ענק סינים כמו ALIBABA ו-JIND DONG הכריזו כי בשנים הקרובות ישקיעו בפיתוח תשתיות אינטרנט וחיבור אזורי פריפריה בסין לפלטפורמות המסחר האלקטרוני, כולל הכנת מערך לוגיסטי ופיננסי שיאפשר נגישות וזמינות גם לאזורים מרוחקים. בנוסף, חברות טלקום סיניות כגון: China Telecom ו- China Mobile צפויות להמשיך להרחיב את תשתיות האינטרנט המהיר במקומות פחות מפותחים בסין, ולשדרג יותר ויותר גולשים לאינטרנט במהירות של G4.

סין כבר היום נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום המובייל. מגוון השירותים הנגישים למשתמשים בלחיצת כפתור הוא כמעט אין סופי. האפליקציות הפופולריות ביותר בקרב המשתמשים בסין הן לאפליקציות להודעות (WeChat ו-QQ), למנועי חיפוש ולחדשות אינטרנט. אפליקציות נוספות בעלות גידול מתמיד הן אפליקציות לשירותי תשלום (כמו Alipay השחקנית המובילה בשוק), לקניות, הזמנת נסיעות וכדומה.

תוכניות הפיתוח הטכנולוגי בתחום הסלולר תוך גידול מתמיד באוכלוסיית מעמד הביניים בסין, מעיד שמספר משתמשי האינטרנט בסין דרך הסלולר ימשיך לצמוח בשנים הקרובות. מכאן, שכל חברה בתחום הרואה בשוק זה פוטנציאל עסקי חייבת לשאוף להשתלב בסין דרך השחקניות המקומיות. יחד עם זאת, השתלבות של חברות מובייל זרות בסין עדיין מאתגרת ומורכבת. בהקשר זה חשוב לציין שבסין בה חנות האפליקציות של גוגל למעשה חסומה כל האפליקציות צריכות לעבור דרך החברות הסיניות השולטות בשוק בסין. לפיכך נוצר מצב שבו השירותים הנ"ל ואחרים ניתנים על ידי מספר מצומצם יחסית של תאגידים סינים גדולים יותר ופחות השולטים בשוק, והחסמים העומדים בפני חברות זרות המעוניינות להשתלב בתחום הינם גדולים.

תערוכת המובייל העולמית MWC

כחלק מהחשיבות הרבה שמעניקה ממשלת סין לתחום הטכנולוגיות והמובייל והרצון לקדם את הנושא, מארחת סין מדי שנה את תערוכת המובייל העולמית MWC, אשר מתקיימת בשנחאי בין התאריכים 29 ליוני -1 ביולי 2016. ה- MWC שנחאי הינו אירוע המובייל הגדול באסיה השנה, המארח את כלל תעשיית ועולם המובייל, החל מהדרג הניהולי וכלה בצרכנים חובבי טכנולוגיה על מנת ליצור פלטפורמה בה ניתן לשתף ולחוות טכנולוגיות חדשות. שלל אטרקציות בנושא יוצגו עבור המבקרים: הפעלת טיסנים, מציאות וירטואלית, מתחם משחקים למובייל ועוד. התערוכה תאפשר למשתתפים לחוות טכנולוגיה בהקשר של "מובייל" ולראות כיצד מוצרים ושירותים המחוברים למובייל יכולים לשפר את חיי היומיום בעזרת יישומים בתחום התעשייה, הבית, הרכב, הבריאות, החקלאות ועוד.

התערוכה צפויה למשוך השנה מספר שיא של מבקרים וחברות בינלאומיות מתחום המובייל, שיציגו טכנולוגיות מתקדמות וחדשניות. בתערוכה משתתפות מדי שנה החברות הגדולות והמשפיעות ביותר בתעשיית המובייל בסין, ביניהן: מפעילים סלולריים, יצרני מכשירים, חברות תוכנה, אינטרנט ועוד. ההערכות צופות שבתערוכה השנה ישתתפו כ – 70,000 משתתפים, 8,000 חברות, המייצגות 101 מדינות ו-1,000 מצגים. התערוכה הוצמדה לכנס בן יומיים של ענקי המובייל בתעשייה, המושך אלפי משתתפים ברמת מקבלי ההחלטות של החברות הגדולות והמשפיעות ביותר בעולם והיא מהווה תערוכה חשובה לחברות בתחום המובייל הפונות לשוק הסיני.

בתערוכה ייפתח ביתן ישראלי בו ישתתפו כ-20 חברות ישראליות שיציגו פתרונות טכנולוגים מתקדמים לעולם המובייל של סין. בין החברות המובילות המציגות בביתן הישראלי השנה יהיו: Vexigo המציעה שירותי פרסום מקוונים, תוך שימוש בפלטפורמת פרסום וטכנולוגיה מתקדמת מתחום ה-Ad-Tech.
Cellmining הפועלת בתחום ה- (Self Organizing Network) ומציעה פתרונות לאיתור ותיקון בעיות תקשורת ברשת הסלולרית, וחברת הסייבר Checkmarx המפתחת מוצרים מתקדמים בתחום אבטחת התוכנה.

תערוכת המובייל העולמית MWC – שנחאי 2015

ארגון ה-GSM ציין בשבוע שעבר שיא חדש כשדיווח על כ-40,000 משתתפים מכ-100 מדינות שלקחו חלק בתערוכת המובייל השנתית (Mobile World Congress) שנערכה בשנחאי. שנה קודם לכן באותו המקום מספר המשתתפים הגיע לכ-26,000 "בלבד". התערוכה מושכת אליה מדי שנה את החברות הגדולות והמשפיעות ביותר בתעשיית המובייל בסין, מפעילים סלולריים, יצרני מכשירים, חברות תוכנה ואינטרנט ועוד. בין השמות המובילים הופיעו: Alibaba, China Mobile, China Telecom, China Unicom, Huawei, Lenovo, ZTE, Visa ועוד.

זו השנה השנייה שמכון הייצוא ומנהל סחר החוץ במשרד הכלכלה מקימים ביתן לאומי בתערוכה בשנחאי. השנה השתתפו 17 חברות ישראליות שהציגו פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לעולם המובייל, ובין היתר ערכו פגישות B2B עם גורמים רלוונטים בתעשייה במשך שלושת ימי התערוכה.

שוק המובייל בסין צומח בקצב מהיר במיוחד. חברות סיניות גדולות וקטנות נמצאות בתחרות מתמדת ביניהן במטרה לזכות בנתח גדול יותר של לקוחות תוך שילוב המוצרים עם הטכנולוגיות המתקדמות מרחבי העולם. תערוכת המובייל העולמית הבאה בשנחאי צפויה להתקיים ב-27 ליוני 2016.

תערוכת מובייל - שנחאי 2015

89% מגולשי האינטרנט בסין עושים זאת דרך המכשירים הניידים

על פי דו"ח שהתקבל ממרכז ה-China Internet Network Information Center) CNNIC), מספרם הכולל של משתמשי האינטרנט בסין הגיע ביוני האחרון ל-668 מיליון, כ-19 מיליון משתמשים יותר מאשר בשנה החולפת. מספר משתמשי האינטרנט דרך הסלולר הגיע ל-88.9% אחוזים (כ-594 מיליון משתמשים), לעומת 86% בסוף שנת 2014.

על מנת להבין את מידת הגודל: מספר משתמשי האינטרנט בסין הינו יותר מכפול מכלל אוכלוסיית ארה"ב.

האפליקציות הפופולריות ביותר בקרב המשתמשים בסין הן להודעות (WeChat ו-QQ), למנועי חיפוש ולחדשות אינטרנט. אפליקציות נוספות בעלות גידול מתמיד הן אפליקציות לשירותי תשלום (כמו Alipay השחקנית המובילה בשוק), לקניות, הזמנת נסיעות וכדומה.

בהתאם לגידול ולצורך הטכנולוגי, חברות הסלולר דואגות לפתח את תשתיות האינטרנט הסלולרי ולשפר את מהירות הגלישה. הפיתוח מתבצע בתמיכת הממשלה המרכזית, ועל פי התוכניות שיפור משמעותי במהירות הגלישה יבוא לידי ביטוי כבר במחצית הראשונה של שנה הבאה (2016).

תוכניות הפיתוח הטכנולוגי בתחום הסלולר תוך גידול אוכלוסיית מעמד הביניים בסין, מעיד שמספר משתמשי האינטרנט דרך הסלולר ימשיך לצמוח בשנים הקרובות. מכאן, כל חברה בתחום הרואה בשוק זה פוטנציאל עסקי חייבת לשאוף להשתלב בסין דרך השחקניות המקומיות.

אזורי הסחר החופשי החדשים בסין

בעבר, כל פתיחת חברה בסין הייתה תהליך בירוקרטי ארוך ומורכב שנמשך חודשים רבים. כמו כן, היו תחומים רבים בהם חברות זרות לא היו מורשות לעסוק בסין. אולם, לאחרונה הנושא משתנה, וסין משיקה שלושה אזורי סחר חופשי נוספים ב-Tianjin, Guangdong ו-Fujian. עם התווספותם של האזורים החדשים, יתרחב השטח של אזורי הסחר החופשי בסין מ-28.78 קמ"ר ל-480 קמ"ר. משמעות הדבר היא כי חברות זרות שיוקמו באזורים אלו יזכו להליך מהיר ויעיל יותר, וכן חובת הדיווחים השנתיים תפחת משמעותית. בנוסף, תחומי עיסוק רבים אשר היו אסורים או מוגבלים עבור חברות זרות, יהיו פתוחים באזורי הסחר הללו בהתאם למפורט להלן.

אזורי הסחר החדשים צפויים להיות ממוקדים בתחומים מסוימים כדלקמן:

  • ב-Tianjin יתמקד האזור בפיתוח המשותף של Beijing, Tianjin ומחוז Hebei, כמו גם במסחר עם מדינות צפון-מזרח אסיה, בשינוע סחורות ובחכירה מימונית.
  • ב-Guangdong האזור החדש יהווה חלק חשוב בשיתוף הפעולה עם Macau ו-Hong Kong, בעיקר בתחום השירותים והייצור.
  • האזור ב-Fujian מתמקד בחיזוק שיתוף הפעולה והקשר הכלכלי של המחוז עם טאיוואן והגדלת הסקטור הפיננסי שלה להשקעות זרות . מדיניות זו, המעוררת אינטגרציה עם טאיוואן, מציעה גם הזדמנויות אטרקטיביות למשקיעים זרים בעלי נוכחות בטאיוואן ובכלל.

23372891_m (7)

Fujian

אזור הסחר החופש ב-Fujian משתרע על שטח של 118.04 קמ"ר ומורכב משלושה אזורי פיתוח קיימים:

  • Pingtan – ענפים עיקריים: תיירות, מסחר והשקעות.
  • Xiamen – מוקד עיקרי: שירותים פיננסיים בין סין לטאיוואן ותעופה.
  • Fuzhou – ענפים עיקריים: ייצור מתקדם, תעופה ושירותים מקצועיים.

יתרונות אזור הסחר החופשי:

  1. הקלה בהליכים להקמת חברה: האזור ב-Fujian יהיה הראשון ליישם את מערכת "טופס הבקשה היחיד", המאפשרת למלא טופס בקשה פשוט באינטרנט בכדי להקים חברה.
  2. מדיניות מס: מדיניות המס שהושקה באזור הסחר החופשי ב-Shanghai (מכסי יבוא מופחתים, דיווח מס על בסיס רבעון וכו') תיושם באזור הסחר החופשי ב-Fujian.
    יחד עם זאת, התכנית קובעת כי תמריצי המס שיושמו ב-Pingtan לא יחולו על החלקים האחרים של אזור הסחר החופשי ב-Fujian.
    האזור יישם נהלי מכס פשוטים באופן בלעדי עבור סחורות מיובאות ומיוצרות בטאיוואן. בנוסף, בדיקות והסגרים של המכס למוצרים מיובאים מטאיוואן יבוטלו, למעט סחורות אסורות ומוגבלות (לדוגמה: כימיקלים מסוכנים).
  3. מסחר חופשי עם טאיוואן:
    הליכי אישור הייבוא עבור מוצרים מתוצרת טאיוואן יהיו פשוטים יותר בתחום הבריאות והקוסמטיקה, תחום המכשור הרפואי ורפואה סינית מסורתית.
  4. הקמת חברה:
    – קיימת הקלה ייחודית למשקיעים מטאיוואן בתעשיות הכלולות "ברשימה השלילית".
    – משקיעים מטאיוואן רשאים לקחת חלק בתעשיית היבול וייצור הזרעים בשיתוף עם בעל שליטה סיני. ככלל,            תעשייה זו אסורה למשקיעים זרים.
    – ספקי שירות מטאיוואן רשאים להקים מיזמים משותפים (JV) או חברות בבעלות זרה מלאה (WFOE), לתפעול      מוקדים טלפוניים בטאיוואן ולצורך מתן שירותי תקשורת.
    – רואי חשבון מטאיוואן רשאים להקים סוכנויות תיווך למתן שירותי הנהלת חשבונות.
    – משקיעים מטאיוואן רשאים להקים חברות שירותי כוח אדם (מלחות) לספינות מסחריות בבעלות טיוואנית. זאת,     ללא צורך בהקמת עסק לניהול ספינות.
  5. תעשייה פיננסית:
    – חברות ובנקים שהוקמו באזור הסחר החופשי רשאים ללוות מטבע חוץ ויואן מחו"ל.
    – חברות רשאיות להמיר את מטבע החוץ המולווה מחו"ל ליואן.
    – בנקים ומוסדות פיננסיים באזור הסחר החופשי רשאים לשתף פעולה עם בנקים ומוסדות זרים בנוגע לתשלומים      בינלאומיים.
    – מוסדות פיננסיים טאיוואנים רשאים להקים חברות (JV) לניהול קרנות באזור הסחר החופשי.
    – משקיעים מטאיוואן יכולים כעת להיות בבעלות יותר מ-50 אחוז ממניות חברה לניהול קרנות (JV).
    – מוסדות פיננסיים רשאים להעביר נכסי יואן ולמכור מוצרי ניהול הון (יואן) בחו"ל.
    – המרות מטבע מקומיות עתידיות נתמכות על מנת להקים מקום מסירה עתידי באזור Pingtan.

Guangdong

אזור הסחר החופשי במחוז Guangdong משתרע על שטח של 116.2 קמ"ר ומורכב משלושה אזורי פיתוח קיימים:

  • Guangzhou Nansha – ענפים עיקריים:  ספנות, לוגיסטיקה, תעשייה פיננסית, מסחר בינלאומי, ייצור מתקדם.
  • Shenzhen Qianhai – ענפים עיקריים: תעשייה פיננסית, לוגיסטיקה מודרנית, שירותי מידע, שירותי טכנולוגיה.
  • Zhuhai Hengqin – ענפים עיקריים: תיירות, שירותים פיננסים, תרבות וחינוך, היי-טק.

מדיניות מס: התכנית קובעת כי תמריצי המס שיושמו באזור הפיתוח של Shenzhen, Qianhai ו- Zhuhai Hengqin לא יחולו על החלקים האחרים של אזור הסחר החופשי ב-Guangdong.

יתרונות אזור הסחר החופשי:

  1. הקלה בהגבלות למשקיעים זרים:
    שירותים בין Hong Kong, Macau ו-Guangdong

    • ספקי שירות מ-Hong Kong ו-Macau רשאים להקים חברות שילוח בינלאומי בבעלות זרה מלאה (WFOE), בתוך אזור הסחר החופשי.
    • ספקי שירות מ-Hong Kong ו-Macau רשאים להקים סוכנויות תיווך ללימודים בחו"ל, בתוך אזור הסחר         החופשי.
    • סוכנויות טיולים בהשקעה מ-Hong Kong או Macau יהיו רשאיות לספק שירותי נסיעות מאורגנות לחו"ל
      (למעט לטאיוואן).
    • משקיעים מ-Hong Kong או Macau רשאים לספק שירותים רפואיים מתקדמים ולהשיק תוכניות פיילוט לניוד
      חולים לצורכי טיפול.
    • עסקי שילוח: ניתן להקים חברה לניהול שילוח בינלאומי, בבעלות זרה מלאה (WFOE).

2.  תחום השירותים הפיננסיים:

  • חברות ומוסדות פיננסיים שהוקמו באזור הסחר החופשי רשאים ללוות RMB מחו"ל.
  • חברת אם ב-Hong Kong/Macau, בעלת חברת בת באזור הסחר החופשי, רשאית להנפיק אגרות חוב (RMB) בסין.
  • מוסדות פיננסיים זרים מוסמכים יכולים כעת להקים בנקים בבעלות זרה מלאה באזור הסחר החופשי; כמו כן, מוסדות פיננסיים זרים מוסמכים רשאים להקים מיזם בנקאי משותף עם חברות סיניות.
  • חברות ביטוח ומוסדות תיווך בביטוח, ב-Hong Kong ו-Macau, רשאים להקים סניפים באזור הסחר החופשי.
  • בנקים מסחריים מתומרצים להקים מוסדות באזור הסחר החופשי, לניהול פעילויות Offshore במטבע חוץ.
  • מוסדות פיננסיים (למעט בנקים) הממוקמים באזור הסחר החופשי רשאים לנהל סליקה בינלאומית ( (cross-border RMB settlement.
  • משקיעים מ-Hong Kong ו-Macau המפעילים מוסדות לא פיננסיים באזור הסחר החופשי רשאים לספק שירותי תשלום צד שלישי.
  • מוסדות מוסמכים הרשומים ב-Hong Kong ו-Macau יכולים כעת להקים חברות ליסינג מימוניות באזור הסחר החופשי.

Tianjin

אזור הסחר החופש ב-Tianjin משתרע על שטח של 119.9 קמ"ר ומורכב משלושה אזורי פיתוח קיימים:

  • נמל Tianjin – ענפים עיקריים: לוגיסטיקה (תחבורה), סחר בינלאומי וענפי שירות.
  • שדה התעופה Tianjin – ענפים עיקריים: תעופה, ציוד מכני הנדסי, מרכזי היי-טק למחקר ופיתוח, לוגיסטיקה (תעופה) ושירותי ייצור.
  • Binhai – ענף עיקרי: שירותים פיננסיים.

יתרונות אזור הסחר החופשי:

  1. מערכת ניהול יעילה:
  • שיפור בניהול זכויות קניין רוחני בעזרת מרכז מיוחד שיאפשר עסקאות קניין רוחני בינלאומיות. המרכז יישם שיטות חדשות למימון וביטוח קניין רוחני, ניהול סיכונים ושירותים פיננסיים אחרים.

2.  פיתוח תעשיית ההיי-טק:

  • האזור מעודד פיתוח טכנולוגיה ירוקה ומקיים רשת לשיתוף פעולה כלכלי Asia-Pacific לאספקת טכנולוגיה ירוקה (APEC) ב-Tianjin.
  • הממשלה המקומית מעודדת ייבוא של ציוד טכנולוגי מתקדם ומוצרים טבעיים.
  • השקת נקודות בדיקה למכוניות מיובאות (Parallel Import) העומדות בתקני בטיחות; יצואנים יישאו באחריות לשירות לקוחות לאחר מכירה.
  • האזור מעודד פיתוח טכנולוגיה מתקדמת זרה ותעשיות תחזוקת מוצרים. משקיעים זרים רשאים לעסוק בתיקון וייצור מחדש של מוצרים ורכיבים אלקטרוניים.

3.  פתיחת תחום השירותים הפיננסיים:

  • מוסדות פיננסיים מוסמכים באזור הסחר החופשי רשאים לבצע החלפות מטבע חוץ בהיקף נרחב, ועלויות יופחתו לעסקים קטנים ובינוניים.
  • משקיעים זרים יוכלו להמירRMB ישירות בחשבון ההון, וסכומי הלוואות יועלו.
  • האזור מעודד השקעות בינלאומיות על ידי ארגונים ויחידים, בשוק ניירות הערך ושווקי מניות בסין או מחוצה לה.
  • גופים מוסמכים (לא בהכרח ממשלתיים) רשאים להקים בנקים קטנים ובינוניים ומוסדות פיננסיים אחרים.
  • משקיעים זרים רשאים להקים בנקים במיזם משותף (JV) עם שותף סיני, או בנקים בבעלות זרה מלאה (WFOE) באזור הסחר החופשי.
  • לחברות זרות יתאפשר (בהדרגה) להשתתף בחוזים עתידיים על מחירי סחורות (Commodity Futures Trading).

4.  חברות ליסינג מימוני:

  • חברות ליסינג מימוני רשאיות לנהל עסקאות פקטורינג הרלוונטיות לעיסוק הראשי שלהם. הרפורמה תעודד ליסינג מימוני בחו"ל ושימוש בינלאומי מוגבר ב-RMB.
  • בדיקות המכס למטוסים, ספינות, הנדסה ימית וציוד מכני הנדסי, שנרכשו ויובאו על ידי חברות ליסינג מימוני באזור הסחר החופשי, יכולות להתנהל מחוץ לאזור הסחר החופשי. זאת, בנסיבות שנקבעו בחוק.
  • קיימת תמיכה בליסינג מימוני בחו"ל, ועידוד סוגים שונים של חברות ליסינג מימוני להרחיב את השימוש הבינלאומי ב-RMB.
  • חברות ליסינג מימוני מקבלות תמריצים להקמת חברות בת מקצועיות.

5.  עסקי שילוח:

  • חברות בבעלות זרה מלאה (WFOE) רשאיות לעסוק בניהול שילוח בינלאומי.
  • מגבלות על יחסי השקעות זרים יתמתנו עבור Equity Joint Ventures ו-Cooperative Joint Ventures בתחום ניהול שילוח בינלאומי. השינוי יאפשר למשקיעים זרים לנצל מודלים אלו על מנת לספק שירותי sub-contract  בתחום השילוח הבינלאומי, בעודם מחזיקים ב-51 אחוז מהמניות.
  • יוקמו מרכזי מימון לשילוח בינלאומי בצפון סין, לשם עידוד הקמת חברות ביטוח, חברות תיווך בביטוח, וארגוני תיווך אחרים בינלאומיים בענף השילוח.

שירותי "מחשוב ענן": שוק אטרקטיבי אך קשה לחדירה

ע"פ ההחלטה שהתקבלה על ידי הMIIT, והגדרת המחוקק הסיני, חברות WFOE המוקמות באזור הסחר החופשי יוכלו לספק "שירותי עיבוד מידע" (Data Processing) ו"עיבוד עסקאות" (Transaction Processing) ללא צורך בשותף מקומי. שירותים אלו כוללים בין היתר גם שירותי מחשוב "ענן", תחום שהתחזק מאוד בשנתיים האחרונות בסין.
במספרים: היקף השוק של שירותי "מחשוב ענן" בסין הגיע עד לכדי 18.78 מיליארד דולר בשנת 2014, סכום שכמעט הכפיל את עצמו לעומת שנת 2013. ע"פ התחזיות, שוק זה צפוי לגדול בעוד כ-60% עד סוף שנת 2016 ולהגיע עד לכ-57 מיליארד דולר.
מייקרוסופט הייתה החברה הזרה הראשונה שנכנסה לתחום מחשוב הענן בסין בפברואר 2013, בעת שחברה לשותפה מקומית בשם 21Viant. באותה שנה נכנסה גם IBM שחתמה גם היא על הסכם עם חברת 21Viant ועל הסכם נוסף עם חברת CapitalOnline. אמזון הייתה החברה השלישית שנכנסה לפני כשנה לשוק מחשוב הענן בסין.
הממשלה הסינית עדיין מטילה הגבלות מסוימות על חברות זרות בתחום שירותי האינטרנט, אך נראה שהחברות המקומיות המציעות "מחשוב ענן" הן אלו המהוות את האיום הגדול ביותר על החברות הבינלאומיות. בין החברות הסיניות הגדולות שמציעות שירותי ענן, קיימות: Aliyun, Tencent, Baidu, China Telecom, Huawei.
Aliyun, השייכת גם היא לקבוצת עליבאבא, נחשבת לחברה הגדולה ביותר בתחום ומציעה את שירותיה גם לסקטור הפרטי וגם למוסדות הממשלה בסין. מסיבות של ביטחון לאומי, חברות ממשלתיות לא מעוניינות לחתום על הסכמים הנוגעים לשירותי "מחשוב ענן" עם חברות מקומיות הקשורות לחברות מערביות.
התחרות של החברות הבינלאומיות ובעיקר של החברות המקומיות מול עליבאבא, באה לידי ביטוי ביותר ויותר תחומים עם הזמן. מעבר למסחר אלקטרוני ושירותי "מחשוב ענן" שצוינו לעיל, קבוצת עליבאבא מתחזקת מאוד גם בתחום שירותי התשלום מול החברה הדומיננטית כיום בתחום UnionPay. נכון לינואר 2015, אפליקציית Alipay Wallet המאפשרת למשתמש לשלם דרך המכשיר הנייד במבחר אפשרויות, מונה כיום 190 מיליון משתמשים והגיע לשיא של 45 מיליון טרנסקציות ביום אחד(!) בחודש אוקטובר 2014.
לסיכום, סין היא המדינה בה מספר משתמשי האינטרנט והסלולר הוא הגדול בעולם. עם זאת, מחסומים רגולטוריים ואסטרטגיים שונים עלולים להוות מכשול עבור משקיעים זרים בכניסתם לשוק פוטנציאלי זה.
על כן, יש לבצע מחקר מעמיק ולבדוק מול הגופים הרלוונטים בסין בטרם קבלת החלטות.

המדריך החדש להשקעות זרות בסין

 

בסוף חודש דצמבר 2011 פרסמו משרד המסחר הסיני והוועדה לפיתוח ורפורמות בסין את המדריך: "קטלוג ההשקעות הזרות בסין 2011", אשר נכנס לתוקף בסוף חודש ינואר 2012 ("הקטלוג החדש"). הקטלוג החדש הינו מדריך מחייב הכולל הנחיות להשקעות זרות בסין, אשר החליף את קטלוג ההדרכה להשקעות זרות בסין משנת 2007 ("קטלוג 2007"). הקטלוג החדש מאמץ גישה פתוחה יותר לחדירת חברות בינלאומיות לשוק הסיני, בהתאם למתווה של תוכנית החומש ה- 12 של סין. כך, הקטלוג החדש מעלה את מספר הענפים אותם הממשלה הסינית מעודדת ומתמרצת ומפחית את מספר הענפים האסורים או המוגבלים. בהתאם לתוכנית החומש ה- 12, הקטלוג החדש מנסה לאזן בין ייצור וצריכה וכן מדגיש את החשיבות למחקר ופיתוח בתחום ההיי-טק ותעשיות ירוקות.

 

הממשל הסיני מחלק את ההשקעות הזרות בסין לשלוש קטגוריות:

  • עידוד השקעות  ענפים ותעשיות אשר הממשלה הסינית תומכת, מעודדת ולעיתים אף נותנת הטבות ותמריצים בגין השקעה בענפים אלו.
  • השקעות מוגבלות – השקעות בהן יש הגבלות לגבי הדרג המאשר את ההשקעה, סך ההון הרשום או שיעור ההחזקות ע"י משקיע זר.
  • השקעות אסורות – ענפים בהם השקעות זרות הינן אסורות, וזאת בשל רצון הממשל הסיני להגן על תעשיה מקומית ו/או תחומים רגישים.

ענפים שאינם מצוינים בקטלוג נחשבים כענפים מותרים להשקעה.

 

בקטלוג החדש ישנם מספר שינויים מרכזיים בהשוואה לקטלוג 2007, כדלקמן:

עידוד השקעות

 

הקטלוג החדש הוסיף לרשימת עידוד ההשקעות ענפים מתפתחים אסטרטגיים, כגון:

  • ייצור מוצרי עילית (High End Products).
  • שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, תהליכים וציוד מתקדמים, וזאת על מנת לשדרג ולקדם את התעשיות המסורתיות הקיימות בסין.
  • פרויקטים לחסכון באנרגיה ותעשיות ירוקות וידידותיות לסביבה.
  • ציוד למחזור והליכי מחזור שונים בתעשיות הטקסטיל, הכימיקלים, המכונות ועוד.
  • ציוד ומכונות מודרניות חקלאיות.
  • שירותי ניקוי זיהומי נפט ימיים.
  • מחזור מים.
  • פיתוח וייצור של ציוד מערכות אינטרנט מתקדמות.
  • פיתוח ענף השירותים ותמיכה בשירותים מודרניים של: מידע לוגיסטי, קניין רוחני, קרנות הון סיכון והכשרה מקצועית.
  • הקטלוג החדש הסיר השקעות בתחומים מסוימים מקטגוריית עידוד ההשקעות, כגון:
    ייצור רכבים.
    ייצור פולי-סילקון.
    ייצור פחם תעשייתי.

 

השקעות מוגבלות

הקטלוג החדש הוסיף לרשימת ההשקעות המוגבלות את הענפים הבאים:

  • כרייה של פוספטים ואל-מתכות שונות.
  • ייצור של חומרי גלם כימיים שונים.
  • הקמה ותפעול של שווקים סיטונאיים חקלאיים גדולים.

הקטלוג החדש הסיר מרשימת ההשקעות המוגבלות את הענפים הבאים וכיום הם מותרים:

  • קמעונאות והפצה של מוצרי פארמה. בהתאם לקטלוג 2007 הצד הסיני היה חייב להחזיק במרבית המניות בחברה אשר עסקה בהפצה של למעלה מ- 30 מוצרי פארמה.
  • הקמת חברות העוסקות בהשכרת שירותים פיננסים.
  • הקמת מוסדות רפואיים.
  • ייצור משקאות מוגזים.

השקעות אסורות

 

הקטלוג החדש הוסיף לרשימת ההשקעות הזרות האסורות את הענפים הבאים:

– משלוחי אקספרס מקומיים.

– בנייה והפעלה של בנייני יוקרה, וזאת כחלק ממדיניות הממשל לצנן את שוק הנדל"ן הגואה.

 

הקטלוג החדש הסיר מרשימת ההשקעות האסורות את הענפים הבאים: 

– יבוא והפצה של ספרים, מגזינים ועיתונים.

– יבוא של מוצרי אודיו, וידיאו ועיתונים אלקטרוניים.

קטלוג 2007 אוסר על השקעות זרות באתרי חדשות, רשתות אודיו ושירותי תוכניות וידיאו ואינטרנט. הקטלוג החדש מציין כי מוסיקה אינה כלולה באיסור.

לסיכום

הצפי הינו שהקטלוג החדש יעודד משקיעים זרים להשקיע במוצרי עילית, טכנולוגיות מתקדמות, תעשיות ידידותיות לסביבה וכן בטכנולוגיות העוסקות בחסכון באנרגיה. מאחר והקטלוג משפיע באופן משמעותי על ההשקעות הזרות הן על ההטבות והתמריצים והן על ההגבלות, חשוב מאוד להבין ולהתייעץ עם עו"ד מקומי בטרם ההשקעה בכדי לדעת את ההזדמנויות ואת ההגבלות בטרם כניסה לפעילות בסין.

היי טק בסין – סיכוי או סיכון?!

 

"If you can't beat them, join them" חברות טכנולוגיה ישראליות רבות שואלות את עצמן נוכח השגשוג הטכנולוגי בסין האם להצטרף למגמה הזו וליהנות מהצמיחה המרשימה בתחום או שמא הסיכונים הטמונים הפעילות עסקית וכלכלית בסין גדולים מדי?!

תעשיית ההיי טק בסין פורחת וחברות ענק בינלאומיות רבות, כגון: איי.בי.אם, מיקרוסופט ומוטורולה כבר הקימו מרכזי מחקר ופיתוח בסין. בשנים האחרונות הייתה הצמיחה בתעשיית ההיי טק בסין עקבית, ומחקרים אף מראים כי חברות ההיי טק הסיניות צמחו פי שלוש מחברות היי טק מערביות באותה תקופה. בתוכנית החומש ה-12 (2011–2015) שמה הממשלה הסינית דגש נוסף על נושאים שהיא מעוניינת לקדם, ובראש הרשימה נמצאות תעשיות עתירות ידע, כגון היי- טק, אנרגיה מתחדשת, ביוטכנולוגיה, ביו-מדיקל וחקלאות מודרנית. הממשלה הסינית יודעת כי הטכנולוגיה היא השער לעתיד, ולכן היא מעוניינת להשוות את רמת הטכנולוגיה והפיתוח בסין לזו הקיימת במערב. בפני חברות ישראליות הפועלות בתחומים אלו עומדות אפוא הזדמנויות רבות בסין.

הסינים מבקשים לייבא את הידע הנחוץ להם על ידי רכישת טכנולוגיות או על ידי עידוד הקמת מרכזי מחקר ופיתוח בסין. כדי לעשות זאת ולצמצם בכך פערים בנושאי טכנולוגיות, הסינים מוכנים לשלם מחירים גבוהים ביותר ואף לספוג הפסדים לטווח קצר, ובלבד שיגרפו רווחים בטווח הארוך.

הצמיחה המהירה במזרח הרחוק בכלל, ההתפתחות המואצת בסין בפרט, ומימדיו העצומים של השוק המקומי בסין, מקשים על התחרות של המערב בסין.  מלבד זאת, חברות בין-לאומיות רבות כבר הבינו כי אין להן אפשרות להתעלם מהשוק המקומי הסיני. כוח העבודה הסיני הזול ובעיקר היכולת להעסיק מהנדס בפחות מאלף דולר לחודש הם גורמים מפתים עבור חברות אלה. גם פערי העלות הם גורם רב משמעות בשיקול להעברת מרכזי המחקר והפיתוח מזרחה.

הממשלה הסינית עושה רבות לפיתוח נושא ההיי טק בסין. כך למשל, היא מוכנה להעניק מימון לחברות סיניות הרוכשות טכנולוגיות, ומעודדת הקמת מרכזי מחקר ופיתוח של חברות בין-לאומיות בסין על ידי מתן מענקים וסובסידיות רבות. קרנות הון סיכון רבות משקיעות כספים רבים בעידוד ופיתוח טכנולוגיות מתקדמות בסין. כדי לעודד פעילות של חברות היי טק, ובעיקר לצורך מימון חברות אלו נפתחה בשנה שעברה בבורסה בשנזן זירת מסחר חדשה. זירת המסחר מיועדת לחברות היי טק, קלינטק וביו טק, והיא עדות למאמציה של סין לעודד צמיחה מקומית ולעזור לחברות היי טק סיניות במימון.

עם זאת, חברות רבות ברחבי העולם עדיין חוששות למכור טכנולוגיות לסין. החשש הוא בעיקר מתחרות לא הוגנת ומהפרת זכויות הקניין הרוחני. לפיכך מנסה סין לרכוש טכנולוגיות מתקדמות מחברות אשר מוכנות לשתף עמה פעולה.

מומחים מתעשיית ההון סיכון בישראל מעריכים כי חברות ישראליות רבות תעבֵרנה את פעילות המחקר והפיתוח שלהן למזרח הרחוק בשנים הקרובות, בין היתר בשל ההטבות והעלויות הזולות אשר פורטו לעיל. כבר היום, קרוב ל- 50 אחוזים מהייצוא הישראלי לסין הוא בענפי ההיי טק.

בשל הסיכונים הרבים הטמונים בהעברת מרכזי המחקר והפיתוח לסין או במכירת טכנולוגיות לסין חשוב להתייעץ ולבדוק משפטית את דרך ההעברה ואת האפשרות להגן על הקניין הרוחני של החברה העוברת לסין. חשוב לרשום את הזכויות הקנייניות בסין (סימני מסחר, פטנטים וכו’) וכן להחתים לקוחות, ספקים, יצרנים או חברות סיניות שמשתפים עמם פעולה, על הסכם סודיות. חשוב לציין כי מאז שסין התקבלה לארגון הסחר העולמי התפתחה חקיקה מתקדמת בנושא ההגנה על הקניין הרוחני. עם זאת, האכיפה עדיין לוקה בחסר ועדיין קיים חשש מהעתקה ומחשיפה של טכנולוגיות הליבה.