ארכיון תגיות: השקעות

מדוע חשוב לרשום סימן מסחר בסין?

חברות ישראליות רבות נוהגות לרשום את סימני המסחר שלהם בישראל, באירופה ובארה"ב אבל לרוב הן אינן כוללות את סין בתכנית שלהן. זאת בעיקר מאחר והם לא מודעים להשלכות של אי רישום סימן מסחר על מכירות החברה או המוצר שלהם בסין. אנחנו ממליצים לכל החברות הישראליות המכוונות לפעילות בינלאומית, גם אם לא בסין, לרשום את סימני המסחר שלהן בסין.

מערכת סימני המסחר בסין עובדת על פי מדיניות "הראשון להגיש" (first to file) באופן שבו הראשון שמבצע רישום של סימן מסחר, הוא שיזכה לרישום סימן המסחר בסין. חברות ישראליות שלא השכילו לרשום את סימני המסחר שלהם בסין סבלו מהפסדים עצומים כדלקמן:

חברה העוסקת בייצור ומכירת טקסטיל פנתה למשרדנו כדי להסדיר את יחסיה מול לקוח חדש איתו התחילה לעבוד בסין. בבדיקה מקרית שערכנו  לגבי סימני המסחר בסין התגלה כי לקוח וותיק  של החברה החליט לרשום את סימן המסחר של החברה על שמו. הלקוח טען שעשה זאת לטובת החברה, על מנת שאדם חיצוני לחברה לא ירשום את סימן המסחר של החברה וימנע ממנה מגוון פעילויות בסין הדורשות סימן מסחר רשום. לאחר שהחברה הבהירה לאותו לקוח כי אינה מתכוונת להעביר לו סחורה אלא אם יבטל את סימן המסחר, התרצה הלקוח והעביר את הבעלות בסימן המסחר הרשום לחברה.

דוגמא נוספת, חברת קוסמטיקה גדולה הייתה מעוניינת לפתוח חנות ב- Amazon וב- Tmall, ולשם כך ביקשה לרשום סימן מסחר בארה"ב ובסין. לאחר בדיקה ראשונית לצורך רישום סימן המסחר, מצאנו כי חברה סינית קטנה הקדימה לרשום את שם חברת הקוסמטיקה כסימן המסחר על שמה בארצות הברית ובסין. משרדנו הצליח לאתר את הסוכן שהיה אחראי לרישום סימן המסחר של החברה הסינית ולאחר משא ומתן ממושך שכלל גם פיצוי כספי, הסכימה החברה הסינית לחתום על הסכם דו קיום (Co-Existence Agreement) לפיו חברת הקוסמטיקה תוכל גם היא לרשום במקביל את סימן המסחר על שמה. מקרה זה נגמר באופן חיובי יחסית אך היה עלול להיגמר בסחיטת סכומי כסף גדולים למען האפשרות לרשום את סימן המסחר.

מלבד אתרי אינטרנט רבים של מסחר אלקטרוני בסין אשר דורשים מסוחרים לרשום סימן מסחר כתנאי לרישום לפלטפורמות המסחר , גם כאשר סוחר מעוניין למכור את מוצריו דרך מפיץ מקומי בסין, אנו ממליצים לרשום את סימני המסחר על שם החברה ולא על שם המפיץ.

חשוב לנקוט אמצעי זהירות ולשים לב כי נתקלנו במקרים רבים בעבר בהם מפיצים רשמו את סימני המסחר של החברות איתן עבדו על שמם בסין ולא עדכנו את החברות ולאחר סכסוך עם המפיץ ניסו לסחוט את החברות ולהרוויח כסף.  בסין קיימת מילה המתארת אנשים אשר מנסים באופן פעיל לרשום סימנים מסחריים כדי לסחוט את הבעלים בפועל ולהרוויח כסף, למכור את סימני המסחר מאוחר יותר או כדי לצמצם את סיכויי הבעלים בפועל להרוויח בסין. אנשים כאלו נקראים "גוזלי סימני מסחר" (Trademark Squatters).

כאשר סימן המסחר של חברה א נרשם ע"י חברה ב בסין, הדבר יכול למנוע מחברה א בעתיד למכור את מוצריה בסין ועל מנת לשלול מחברה ב את הזכויות צריך יהיה להוכיח כי חברה ב אינה משתמשת בסימן המסחר למעלה משלוש שנים והתהליך כלול בליטיגציה ארוכה. הזכויות המוקנות ברישום סימן מסחר בסין הן: זכות בלעדית להשתמש בסימן המסחר, הזכות להעניק רישיון לחברות אחרות להשתמש בסימן המסחר, הזכות להגיש בקשה לתפיסת סוחרים בסחורה מזויפת, הזכות לקבל פיצוי בגין הפרת הזכויות והזכות להגיש בקשה לביטול סימנים דומים שנרשמו במועד מאוחר יותר.

חשוב לציין כי הסימנים המסחריים הם טריטוריאליים. כאשר חברה רושמת את הסימן המסחרי שלה בסין, הוא מוגן רק בסין. יש להגיש בקשה אחרת לסימן מסחרי בהונג קונג או בטיוואן אם החברה זקוקה להגנה באזור זה.

לסיכום, חברה המעוניינת להיכנס לשוק הסיני צריכה לפעול בהקדם האפשרי לרישום סימן מסחר על שמה בסין, כדי למנוע גניבות ומניעת כניסה לשוק זה. נציין גם כי הליך רישום סימן מסחר בסין נמשך כ-13 חודשים ולכן יש להגיש את הבקשה לרישומו כמה שיותר מוקדם.

חוק השקעות החוץ של סין

חוק השקעות החוץ של הרפובליקה העממית של סין ("החוק") אומץ על ידי האסיפה הכללית של הקונגרס הלאומי ב -15 במרץ 2019, והוא ייכנס לתוקף ב -1 בינואר 2020. לאחר כניסת החוק לתוקף, הוא יחליף את "שלושת חוקי החברות בבעלות זרה": "Sino-foreign Joint Venture Enterprise Law" "Foreign Enterprise Law" "Chinese-Foreign Cooperative Business Law" , ויהווה את החוק הבסיסי המסדיר השקעות זרות ישירות בסין.

החוק מסדיר בעיקר את הקידום, ההגנה והניהול של פעילות ההשקעות הזרות. הסעיפים של שלושת החוקים המקוריים בענייני השקעות זרות הנזכרים לעיל, צורות הארגון, מבנה הניהול ופעילות הייצור אינם נכללים עוד בחוק. במקומם, חוקי סין בענייני חברות, שותפויות, רכוש וחוזים יחולו בנושאים אלו של השקעות זרות וחברות מקומיות גם יחד. יחד עם זאת, לחוק הוראות מפורטות על הנושאים הבולטים בתחום ההשקעות הזרות בשנים האחרונות, כגון זכויות קניין רוחני וסכסוכים מסחריים.

נראה שאין זה מקרי שהחוק התפרסם עתה בצל מלחמת הסחר בין סין לארה"ב בין היתר מתוך רצון של סין לעודד ולמשוך יותר ויותר השקעות זרות.

1. עידוד השקעות זרות וקביעת תחולה מפורשת של עיקרון היחס הלאומי במספר נסיבות ספציפיות

א. יישום מדיניות: המדיניות שתומכת בפיתוח של חברות תחול במידה שווה גם על חברות זרות. "המדיניות" המפורטת בסעיף זה אינה מוגדרת כך שלא ברור אם היא כוללת סוגים שונים של קרנות ממשלתיות לתמיכה תעשייתית, קרנות תמריצים, תמריצים לתמיכה במו"פ, סובסידיות ותמריצים ממשלתיים , וכדומה. לכן יש לבדוק מה הפרקטיקה המקומית הנוהגת.

ב. ניסוח סטנדרטים: חברות זרות יכולות להשתתף בקביעת הסטנדרטים, וסטנדרטים ותקנות יחולו במידה שווה על חברות זרות.

ג. השתתפות שווה ברכש ממשלתי: מוצרים המיוצרים על ידי חברות זרות בסין ישתתפו ברכש ממשלתי באופן שווה למוצרים המיוצרים על ידי עסקים מקומיים. כאשר הרכש הממשלתי נדרש לתת עדיפות לרכישת מוצרים המיוצרים בסין, הקריטריון לבחירה יהיה מקורם של המוצרים ולא מקור ההשקעה של היצרנים.

ד. מימון: יחס לאומי בנוגע לרישום והנפקת אג"ח. החוק החדש מתווה פריצת דרך בעניין זה כך שחברות זרות יכולות להנפיק ניירות ערך משפטיים כגון מניות, אג"ח קונצרניות וכדומה, ולהשתמש באמצעים אחרים למימון.

ה. ניהול השקעות: משקיע זר אשר ישקיע בתעשיות ובענפים שאינם ב"רשימה השלילית" (רשימה סגורה של הגבלות ואיסורים לגבי השקעות חוץ בתעשיות המנויות בה)  יזכה לאותן הזכויות של משקיע מקומי ולאותה האוטונומיה המוקנית למשקיע מקומי. בעבר, חברות זרות נתבקשו לעבור פרוצדורה סבוכה של אישור ההשקעה ואילו בחוק זה מצוין כי כל עוד השקעת החברה הזרה אינה נופלת לאחד מן הענפים המנויים ברשימה השלילית, תתבקש החברה לעבור הליך פשוט של תיעוד ההשקעה בלשכת הסחר בנוסף לרישום השגרתי אשר עוברות גם חברות מקומיות. קביעה זו, המעוגנת בסעיף 28 לחוק (ס"ק 3) משפרת את מעמדן של חברות זרות בסין.

ו. הרשאה ניהולית: יחס לאומי בבקשות להרשאות ניהוליות שונות. המחלקה המוסמכת הרלוונטית תבחן את בקשות המשקיעים הזרים להיתרים בהתאם לאותם תנאים ונהלים הבוחנים השקעה מקומית.

2. צעדים ספציפיים שנוצרו כדי לחזק את ההגנה על השקעות זרות

א. הגבלת תקנות מנהליות ותקנות מחלקתיות הנוגעות להשקעות זרות.

ב. עידוד הממשלות המקומיות לקיים ולמלא בקפדנות את ההתחייבויות באשר לסוגים שונים של חוזים שנחתמו עם משקיעים זרים ועם חברות זרות בהתאם לחוק. כאשר יש לשנות את התחייבויות המדיניות או תנאי החוזה בגלל אינטרסים לאומיים ואינטרסים ציבוריים חברתיים, היא תבוצע בהתאם קפדני לסמכות ולנהלים הסטטוטוריים, וההפסדים שנגרמו על ידי משקיעים זרים וחברות זרות יקבלו פיצוי על פי חוק.

ג. מנגנון תלונה חדש שיוקם עבור חברות זרות.

ד. משקיעים זרים וחברות זרות רשאים להקים ולהשתתף מרצון בלשכות מסחר ועמותות על פי החוק, ולבצע פעולות רלוונטיות בהתאם להוראות החוקים, התקנות והתקנונים לשמירה על הזכויות והאינטרסים הלגיטימיים שלהם.

3. הוראות מיוחדות לנושאים בעלי עדיפות של מיקוד בינלאומי

א. בנושאים של קניין רוחני אסורה העברה כפויה של טכנולוגיה. המדינה מגנה על זכויות הקניין הרוחני של משקיעים זרים וחברות זרות  בהתאם לחוק, מגנה על הזכויות הלגיטימיות והאינטרסים של בעלי זכויות קניין רוחני ובעלי זכויות קשורים, ומאמצת אחריות משפטית אינטלקטואלית בשל הפרת זכויות קניין בהתאם לחוק. המדינה מעודדת שיתוף פעולה טכני על בסיס של התנדבות וכללים מסחריים בתהליך השקעות זרות, כאשר התנאים לשיתוף פעולה טכני נקבעים על ידי הצדדים בהתאם לעקרון ההגינות והשוויון. הסוכנויות המנהליות ועובדיהן לא ישתמשו באמצעים מנהליים כדי לכפות את העברת הטכנולוגיה.

ב. חובות הסודיות של הרשות המנהלית ועובדיה – הסוכנויות המנהליות ועובדיהן ישמרו את סודותיהם העסקיים של משקיעים זרים וחברות זרות, הנודעים להם במהלך מילוי תפקידם, ולא יחשפו אותם או ימסרו אותם שלא כדין לאחרים.

ג. נקבעו צעדי תגמול על יחס מפלה להשקעה הסינית. כל מדינה או אזור אשר מאמצים איסורים מפלים, הגבלות או אמצעים דומים אחרים על השקעות של הרפובליקה העממית של סין, הרפובליקה העממית של סין עשויה לנקוט באותם האמצעים בהתאמה נגד המדינה או האזור על פי המצב בפועל.

4. הכללים שיוטמעו ויוסדרו בתקנות מנהליות משולבים בחוק זה

כחוק יסוד בתחום ההשקעות הזרות, אישר החוק את ניהול ההשקעות הזרות ואת צעדי הצנזורה שנחקקו על פי תקנות ניהוליות רלוונטיות, לרבות "הרשימה השלילית" של גישה להשקעות זרות, כללי הדיווח של הארגון, סקירת הביטוח הלאומי, מערכת סקירה כנגד תופעת המונופול וכדומה.

 5. שינויים בארגון של ארגונים

מאחר ששלושת חוקי ההשקעות הזרות הנזכרים לעיל יוחלפו בחוק זה, יבוטלו בו זמנית גם טפסי הארגונים המיוחדים שנקבעו על-ידי שלושת החוקים האלו ("Sino-foreign joint ventures" "Chinese-foreign contractual joint ventures") וחוק החברות יחול באופן אחיד. כלומר, הוראות החוק של חוק החברות הן שיחולו על חברות מעורבות ככל חברה סינית מקומית. כמו כן, על החברות המעורבות (כלומר, Sino-foreign equity joint ventures, Sino-foreign cooperative joint ventures) להתאים את מבנה הממשל התאגידי הרלוונטי, כללי הנוהל, הליכי ההצבעה, העברת ההון וחלוקת הדיבידנדים לחוק החברות,כאשר התקופה להשלמת השינויים מוגבלת לחמש שנים. אנו צופים כי בעתיד הקרוב יתווספו תקנות לנושא.

ההזדמנויות מחכות בדרך המשי

קרן דרך המשי היא הזדמנות טובה לקרנות ישראליות, שיכולות להקים עמה קרן משותפת להשקעות בחברות ישראליות

יוזמת דרך המשי (One Belt One Road) היא יוזמה שהגה ב–2013 נשיא סין, שי ג'ינפינג, ונועדה לקדם את דרך המשי העתיקה — דרך הסחר הסינית, היבשתית והימית. מטרת היוזמה השאפתנית היא לעודד שיתוף, פיתוח ופתיחות כלכלית ותרבותית בין סין לעולם, ולקדם את הסחר של סין עם אסיה, אירופה ואפריקה, וכן עם ישראל.

כחלק מהיוזמה, הוקמה בדצמבר 2014 קרן דרך המשי, בהיקף של 40 מיליארד דולר. מטרת הקרן היא לממש ולסייע לקידום בעולם של יוזמת דרך המשי על ידי השקעות ומימון פיננסי. הקרן מתמקדת בעיקר בפרויקטים של בנייה, תשתיות, אנרגיה ותיעוש, ובשיתופי פעולה פיננסיים החיוניים לקישור של הכלכלה הסינית עם שאר העולם. במאי הודיע ג'ינפינג כי סין תשקיע 124 מיליארד דולר ביוזמת דרך המשי, מהם 14.5 מיליארד דולר בקרן דרך המשי.

אין קריטריונים חד־משמעיים שבהם צריך לעמוד כדי לקבל השקעה או מימון פיננסי מהקרן, אלא עקרונות כלליים שלפיהם הקרן תבחן כל פרויקט. בין העקרונות ניתן למנות את הקווים המנחים הבאים: הפרויקטים צריכים לענות על הצרכים ההתפתחותיים של המדינות והאזורים שבהם יפעלו; הם חייבים לשרת את האינטרסים ההדדיים ולהביא תועלת מעשית לסין ולמדינות לאורך דרך המשי; הם צריכים להיות משמעותיים עבור פיתוח הכלכלה הריאלית — לדוגמה, שיפור יכולות הייצור, הטכנולוגיה, הניהול, התפעול והחדשנות; ועליהם להיות מעשיים מבחינה מסחרית ולהימצא באיזון סביר בין הסיכון לתשואות.

מאז הושקה, הקרן ביצעה כמה השקעות בפרויקטים ובחברות שונות. בין השקעותיה ניתן למנות השקעה של 2 מיליארד דולר והלוואה של 15 מיליארד דולר בקרן משותפת לקזחסטן ולסין. בין הפרויקטים שבהם משקיעה הקרן יש כאלה בתחום כריית נחושת, אלומיניום ומפעל מלט. השקעה נוספת של הקרן נעשתה בשיתוף עם חברת כמצ'יינה (חברת כימיקלים בבעלות ממשלתית סינית) במפעל הצמיגים האיטלקי פירלי. כמו כן, השקיעה הקרן בפרויקטים של גז טבעי ברוסיה.

קרן דרך המשי מחפשת שיתופי פעולה עם קרנות ממדינות שונות במטרה להקים קרנות משותפות להשקעה בפרויקטים. זו הזדמנות טובה לקרנות ישראליות לחבור לקרן דרך המשי, ולבחון הקמת קרן משותפת להשקעות בחברות טכנולוגיות ישראליות שעשויות להשתלב ביוזמה.

לקבלת השקעה מקרן דרך המשי או להכרה בכך שפרופיל החברה מתאים לקריטריונים הכלליים של היוזמה, יש חשיבות משמעותית מאוד לחברות ישראליות המעוניינות לפעול בסין או רוצות לקבל השקעה מחברות סיניות. לאחר תקופה ארוכה של עיכובים והשהיות בנתינת אישורים להשקעות של חברות סיניות מחוץ לסין, הוציאה ממשלת סין הודעה מנחה באוגוסט האחרון, שבה הגדיר הממשל הסיני את התחומים שבהם הוא מעודד השקעות סיניות מחוץ לסין. בין התחומים נמנים בנייה, תשתיות, היי־טק, חקלאות, וכן השקעות התואמות את המדיניות של יוזמת דרך המשי. כך למעשה, השקעות בחברות ישראליות העוסקות בתחומים הקשורים ליוזמת דרך המשי יקבלו העדפה מהממשל הסיני להשקעה מחוץ לסין.

תחום משמעותי נוסף הוא הנפקות של חברות ישראליות בבורסה בהונג קונג. המשקיעים בהונג קונג מייחסים משמעות רבה לפעילות של החברה בסין, ובעיקר להשתלבות החברה ביוזמת דרך המשי. במקרה שחברה מצליחה לקבל השקעה או מימון מקרן דרך המשי, יהיה לה קל באופן משמעותי לגייס כספים בהנפקה בהונג קונג. מכאן שחברות ישראליות השוקלות להירשם למסחר בהונג קונג או בסין צריכות לבדוק כיצד באפשרותן להשתלב ביוזמה, או לקבל מימון או השקעה מהקרן.

אם חברות ישראליות ישכילו להכיר את יוזמת דרך המשי ויבדקו אפשרויות מעשיות להשתלב בה, זו תהיה עבורן הזדמנות מצוינת להרחיב את הפעילות העסקית ולגייס כספים בסין.

לחץ כדי לעבור למאמר במרקר

(When China will Rule the World (of investment

China's Outbound & Inbound Investment the Legal Perspective

עו"ד תהילה לוי לאטי, ראש דסק סין ומזרח אסיה במשרד זיסמן, אהרוני, גייר ושות', הציגה בוועידה השנתית ה-5 לעסקים עם סין את ההזדמנויות העסקיות הקיימות היום בסין, ואת ההיבטים והדגשים המרכזיים בכניסה לשוק הסיני.

לחץ כדי לעבור לוידיאו 

כל מה שחשוב לישראל לדעת וללמוד מהסכמי הסחר של סין עם מדינות אחרות

בחודש מרץ 2016 נפגשו ראש הממשלה בנימין נתניהו וסגנית ראש ממשלת סין ליו ינדונג, והצדדים החלו לגבש את הסעיפים הראשונים לעבר חתימת הסכם סחר חופשי בין ישראל לסין. בעשרים לחודש מרץ הקרוב מתכנן ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקור בסין לציון 25 שנים ליחסים הדיפלומטיים בין המדינות. כאשר מטרת העל בביקור זה, הינו הגדלה משמעותית של היקף הסחר בין ישראל לסין. אשר אחד האמצעים המשמעותיים לגידול בהיקף הסחר הוא הסכם הסחר החופשי הנידון בין שתי המדינות.

הצפי הוא כי הסכם הסחר החופשי צפוי להכפיל את הסחר בין שתי המדינות, להגדיל את התוצר בשתי המדינות ולהוביל לעלייה בהשקעות ולהטבות כלכליות משמעותיות לסין וישראל. ההסכם צפוי לכלול סחר בסחורות, סחר בשירותים, מכס וכללי מקור, השקעות, נושאי תקינה ורגולציה, קניין רוחני ושיתוף פעולה כלכלי וטכנולוגי. ההסכם גם עתיד לכלול הסרת חסמי סחר- כך שהייצוא הישראלי לסין ייהנה מהקלות בכניסה לסין וכך גם מסין לישראל. הדגשים שישראל מעוניינת לכלול בהסכם הנם העדפות בייצוא ההיי-טק לרבות ציוד רפואי, מוצרי תקשורת ומוצרים אלקטרונים ובנוסף העדפות למוצרי טכנולוגיית המים כטפטפות ומגופים ומוצרי חקלאות, פירות וירקות מיוחדים ותבלינים. במקביל סין מעוניינת לייצא ללא מכס מוצרי צריכה, לרבות מוצרים חשמליים אשר סין מייצאת לישראל בכמויות רבות. הציפייה של ישראל כי ההסכם יצליח להקטין את הסתמכותה של ישראל על האיחוד האירופאי וארה"ב כשווקיה המרכזיים ולהגדיל את הייצוא לסין שהינה שוק גדול ומשמעותי.

30153691 - diplomatic handshake between countries: flags of china and israel overprinted the two hands

עד היום סין חתמה על 14 הסכמי סחר חופשי עם מדינות אחרות ובימים אלו סין מנהלת דיונים לקראת הסכם סחר חופשי עם 9 מדינות נוספות, ביניהן ישראל. הסכם הסחר החופשי בין סין לניו זילנד נכנס לתוקף ב1 לאוקטובר 2008 והוא הסכם הסחר החופשי הראשון שסין חתמה עם מדינה מכלכלה מפותחת. ההסכם התייחס לנושאים כמו מסחר בסחורות, סחר בשירותים והשקעות. ההסכם כלל: הורדה הדרגתית של המכס בגין הייצוא לסין. ההסכם איפשר לעד 1,800 סינים בשנה להיכנס לניו זילנד ולעסוק בתחומים כגון רפואה סינית מסורתית, הוראת שפה ושירות מזון וכן הטבות לגבי השקעות ותחום השירותים. כתוצאה מההסכם: קצב הגידול השנתי של הסחר בין שתי המדינות היה מעל -15% לשנה בשנים האחרונות. סין הפכה לשותפת הסחר (טובין) הגדולה ביותר עבור ניו זילנד. השוק הסיני הפך ליעד הייצוא והייבוא הגדול ביותר עבור ניו זילנד. גם שוק ההשקעות נהנה מצמיחה מהירה.

מדינה נוספת שחתמה על הסכם סחר חופשי בשנת 2008 הייתה סינגפור וההסכם עימה כולל בתוכו סחר בסחורות, שירותים, השקעות, פיצויים, נהלי מכס, שיתוף פעולה כלכלי ועוד. בין עיקרי ההסכם: ביטול המכס עבור כ-95% מכלל הייצוא של סינגפור לסין, בעוד אין תעריפים על כל היצוא הסיני לסינגפור. יחס מועדף לסחורות מסינגפור. חברות סיניות וסינגפוריות בענף בתי החולים ושירותים עסקיים נבחרים נהנים מיחס מועדף בכניסה לשווקים. כתוצאה מההסכם: שוק ההשקעות בסינגפור מסתמכות בעיקר על השקעות סיניות. וסין מהווה שותפת הסחר הגדולה ביותר עבור סינגפור.

הסכם הסחר החופשי עם אוסטרליה נכנס לתוקף חלקו ב 2015 וחלקו ב 2016 לאחר שנים רבות של דיונים על ההסכם. ההסכם כולל בתוכו תחומים רבים ונחשב להסכם הסחר החופשי האיכותי ביותר שסין חתמה בנושאי סחר וליברליזציה של השקעות. בין עיקרי ההסכם ישנם: הטבות לייצוא מזון מאוסטרליה, כאשר סקטורים רגישים לסין נשארו מחוץ להסכם. הטבות לייצוא משאבים מאוסטרליה. השקעות סיניות באוסטרליה שאינן עולות על 1.078 מיליארד דולר אוסטרלי, לא ידרשו לאישור תחת כללי השקעות הזרות של אוסטרליה. המכס עבור כ- 95% מהיצוא האוסטרלי יבוטל, בעוד חסמים יוסרו על מנת לאפשר ליותר עסקים סיניים להשקיע באוסטרליה. כתוצאה מההסכם: יצוא סחורות כגון צעצועים, מוצרים חשמליים ומכניים מסין במגמת עלייה. אוסטרליה הפכה ליעד התעופה (למרחקים גדולים) השני בגודלו עבור סין. בנקים סינים פתחו סניפים באוסטרליה, מה שאפשר מימון נח יותר של חברות סיניות בחו"ל. ההשקעות הישירות של סין באוסטרליה עלו בצורה משמעותית.

הסכם הסחר החופשי בין סין לדרום קוריאה שנכנס לתוקף לפני כשנה, כלל בעיקר ליברליזציה בסחר בסחורות מצד שני המדינות עבור כ-90% מהפריטים החייבים במס וכ-85% מנפח הסחר. כתוצאה מההסכם: הסכום הכולל של היצוא לסין בחקלאות, בעלי חיים, ודיג גדל ב- 7.8%. הייבוא לסין באמצעות מסחר דיגיטלי עלה ב32.6%. ההשקעה של סין במגזר השירותים בקוריאה הגיע לשיא של 1.7 מיליארד דולר בשנת 2015.

הייצוא של ישראל לסין עמד בשנת 2015 על 3.1 מיליארד דולר, אולם כמחציתו הורכב מרכיבים אלקטרוניים הנשלט בחלקו הגדול על ידי חברת אינטל שלה מפעלי בדיקה והרכבה רבים בעיקר בסין וחלק גדול נוסף הורכב מייצוא יהלומים. לאחר נטרול ייצוא הרכיבים האלקטרוניים והיהלומים נראה כי בשנים האחרונות לא הייתה צמיחה ממשית בייצוא מישראל לסין. אומנם, ענף המכשור הרפואי מצליח להגדיל את חלקו בייצוא מדי שנה אבל עדיין לא מתקרב למימוש הפוטנציאל שלו בנוסף הייצוא מענף המזון והמשקאות וכן ייצוא כימיקלים ירדו בשנה האחרונה. יצואנים רבים קובלים כי הבעיות העיקריות בייצוא לסין הינם חשש מבעיות בשליטה על הקניין הרוחני והאכיפה בסין, חוקים רבים ורגולציה ותקינה מורכבת וארוכה וכן רמה גבוהה של מכסים. נראה כי ישראל צריכה לשים דגש על העדפה לייצוא מישראל של מוצרים שבהם ישראל מתמחה כגון היי טק, ביו מד, מכשור רפואי, טכנולוגיות חקלאיות כמו גם פירות וירקות. כמו כן, הואיל לישראל יש פוטנציאל לייצא לסין מוצרים טכנולוגים היא צריכה להתמקד בסוגיית הקניין הרוחני ופתרונות לאכיפה של זכויות קניין רוחני בסין. בנוסף, כדאי לישראל להתרכז בענף המכשור הרפואי ולדרוש תקינה מקלה על ייצוא מכשור רפואי מישראל לסין והורדת מכסים למכשור הרפואי וכן למוצרים בתחום החקלאות לרבות פירות וירקות.

מהשוואה להסכמי סחר חופשי אחרים שסין חתמה נראה כי כל מדינה שחתמה על הסכם סחר חופשי עם סין הגדילה את קצב הגידול השנתי של הסחר וסין הפכה להיות שותפת הסחר העיקרית בה וכן הסכם הסחר החופשי גרם לגידול בהשקעות הסיניות במדינה וכן לגידול במספר התיירים במדינה. עוד נראה כי דווקא המדינות שבהם ארך המו"מ זמן רב הצליחו להגיע להסכם איכותי יותר הכולל בתוכו תחומים רבים ומסייע לכלכלת אותה המדינה. לפיכך, נראה כי הסכם סחר חופשי איכותי יכול לסייע משמעותית לשוק היצואנים הישראלי ולעשות שינוי של ממש בייצוא מישראל לסין.

הועידה השנתית להעברת טכנולוגיה בינלאומית (בייג'ין) 2016

הועידה להעברת טכנולוגיה בינלאומית (ITTC) נערכה בשבוע שעבר בבייג'ין. הועידה נערכת מדי שנה בשיתוף משרד המדע והטכנולוגיה הסיני והממשלה המקומית. בין מאות המשתתפים נכחו גם השנה חברות מובילות בתעשיות השונות, וכן אנשי עסקים ומשקיעים מסין ורחבי העולם.

עו"ד תהילה לוי-לאטי בועידה בבייג'ין. הרצאה בנושא טכנולוגיות ישראליות בסין.


תיקון חוק החברות הסיני

התיקון של חוק החברות הסיני, שאושר ביום 28.12.13 ונכנס לתוקף ב-01.03.14, משנה באופן מהותי את נושא ההון הרשום בסין. מדובר בהתפתחות משפטית בעלת השפעה עצומה על האופן שמשקיעים זרים יתכננו השקעותיהם בסין.

עד כה, הזכויות בחברה בסין היו נקבעות לפי הון רשום ולא לפי מניות (אלא אם כן מדובר בחברה נסחרת), כאשר ההון הרשום הוא סך הכסף שמושקע בפועל בחברה.

אחוז החזקות נגזר מכמות ההשקעה, היא ההון הרשום, כאשר מי שמשקיע מחויב עד גובה ההון הרשום.

טרם שינויו, הטיל חוק החברות הסיני מספר מגבלות שהקשו על חברות רבות, כגון החובה כי 30% מההון יהיה במזומן ורק היתרה רשאית להיות בנכסים כולל קניין רוחני. כמו כן נדרש היה להזרים את ההון הרשום תוך שנתיים (20% תוך 3 חודשים והיתרה תוך שנתיים).

התיקון הציג מספר שינויים מהותיים, אשר יסירו חסמים משמעותיים שעמדו עד כה בפני חברות רבות:

  1. דרישות המינימום על ההון הרשום יבוטלו (עם זאת, דרישות להון רשום גבוה יותר ימשיכו לשרור בתעשיות מסוימות, כגון בנקאות, ביטוח, ושילוח בינלאומי. כמו-כן, ייתכן ודרישות ההון הרשום עדיין יישארו כתנאי לקבלת רישיון עסק בתחומים מסויימים).
  2. יבוטלו מגבלות הזמן ביחס להעברות ההון. בעצם מתן האפשרות למשקיעים להעביר הון על פני תקופה ארוכה בהרבה, ניתנת לחברות גמישות גדולה יותר בפיתוח הפעילות שלהן.
  3. יבוטלו המגבלות והשיעור המרבי באשר להשקעות שלא במזומן. כך יוכלו משקיעים להחליט להעביר השקעות שלא במזומן ללא הגבלה. חברות IT, לדוגמא, יוכלו להפיק תועלת על ידי העברת טכנולוגיות שוות-ערך, כל עוד ניתן להעריך את שוויין ולהעביר את הקניין הרוחני לסין.
  4. יבוטלו נהלי אישרור העברת ההון. כך חברות ישיגו גמישות רבה יותר, עם ביטול הצורך להעסיק רו"ח, לעבור הליכי אימות ולתקן את רישיון העסק בכל פעם שמבוצעת העברת הון.

חשוב לציין, כי עדיין יידרשו כללי יישום ותקנות מפורטות לצורך יישום התקנות על ידי רשויות הרישום, והם אשר יקבעו כמה גמישות תינתן בפועל לבעלי המניות בקביעת הסדרי ההון שלהם.