ארכיון תגיות: השקעות זרות בסין

בשורות ושינויים רגולטוריים בעקבות הקונגרס הלאומי העממי ה-13

הקונגרס העממי הלאומי ה-13 שנערך במרץ האחרון מביא אתו בשורות ושינויים רגולטוריים, כחלק מהמטרה לקדם את צמיחתה הכלכלית של סין, בעלי השלכות על חברות זרות ומשקיעים זרים.

פתיחת השוק  

סין תפתח את סקטור הייצור הכללי במלואו ותרחיב את הגישה עבור משקיעים זרים לסקטורים כמו שירותים פיננסיים, תקשורת, שירותים רפואיים, חינוך, טיפול בקשישים וכלי רכב חדשים. התקרה שנקבעה להון זר בבנקים ובגופים פיננסיים סינים יוסר, ובמקביל הרשויות בסין צפויות להשוות את תקנות הרישום החלות על בנקים זרים לאלו החלות על בנקים מקומיים.

משרד התעשייה והמסחר של סין תרחיב באופן פעיל את הייבוא השנה כדרך נוספת לפתוח את השוק המקומי.

הפרוצדורה להקמת חברה במימון זר יופשט כך שלאחר ה-30 ביוני 2018, חברה במימון זר תוכל להגיש טופס יחיד למשרד אחד, ולא להירשם בנפרד מול רשויות ממשלתיות שונות.

פיתוח בר קיימא וצמיחה ירוקה נותרו כמטרות מרכזיות של סין במקביל לצמיחה הכלכלית. בנוסף לניתוב וניהול עניינים כלכליים ופיתוח עירוני וכפרי, תינתן עדיפות מוגברת לקידום אקולוגי והגנת הסביבה אשר תיתמך ע"י חוקים, רגולציות והטבות.

מיסוי

סין צפויה להפחית השנה את המיסוי על עסקים ויחידים ביותר מ-800 מיליארד יואן (126 מיליארד דולר) הכוללים, בין היתר, הפחתת המע"מ עבור סקטור הייצור והתחבורה; הקלות מס עבור חברות חדשות וסטרטאפים; מדרגות מס ייושמו בהתאם לגודל העסק; עסקים גדולים יהיו זכאים לניכוי מס גבוה יותר על רכישת ציוד חדש; משקיעים זרים יהיו זכאים לדחיית מס עבור השקעה מחדש של רווחים שנוצרו בסין; והפחתת המס בייבוא כלי רכב ומוצרי צריכה יומיים.

ביעור העוני

הקמפיין לביעור העוני בסין לקראת הישורת האחרונה, והקונגרס האחרון מביא עמו רפורמות, משאבים וגישות חדשות התומכות ומקדמות סוגיה זו. סין הצליחה לצמצם את שיעור העוני מ-10.2% ב-2012 ל-3.1% ב-2017, כאשר המדיניות בשנים האחרונות מתמקדת בפיתוח כלכלי ותעשייתי במקום מתן סובסידיות ומענקים חד פעמים. כחלק ממדיניות זו הרשויות בסין יקדמו הזדמנויות אסטרטגיות בהתחדשות כפרית הקשורות לחקלאות, חינוך, טכנולוגיה, תעסוקה, תברואה ושירותי בריאות.

חברות רבות מתעשיות שונות יכולות למנף הזדמנות זו ולקחת חלק בקמפיין. לדוגמא JD.com, ענקית המסחר האלקטרוני, השיקה ביולי האחרון פיילוט של תכנית להקלה בעוני בשיתוף משרד המסחר, הרשות לפיתוח והקלה בעוני ומשרדים ממשלתיים נוספים. מטרת התכנית הנה הנגשת התוצרת המקומית ליותר צרכנים דרך אתרי אינטרנט ואפליקציות. הנתונים מראים כי במהלך הפיילוט, התוכנית של JD.com קיבלה 500 אלף ביקורים מדי יום, והמכירות באחד מהימים הגיעו אף ל-50 מיליון יואן (כ-7.6 מיליון דולר).

 

כל מה שחשוב לדעת על עדכוני החקיקה האחרונים בסין חלק א'

עידוד השקעות זרות בגואנדונג

ב-1 בדצמבר 2017 הרשויות בגואנגדונג פרסמו אמצעים חדשים לעידוד השקעות זרות במחוז. היתרונות משתקפים בעיקר בשני היבטים, כמפורט להלן:

מענקים כספיים לפרויקטים במימון זר

  1. בונוסים כספיים בשווי של לפחות שני אחוזים מסכום ההשקעה השנתי בפועל יוענקו לפרויקטים העונים על הדרישות הבאות, כאשר גובה המענק לא יעלה על 100 מיליון RMB (כ-15.1 מיליון דולר):
    • פרויקטים חדשים בשווי של יותר מ -50 מיליון דולר;
    • פרויקטים מתחדשים בשווי של יותר מ -30 מיליון דולר;
    • מטה רב לאומי או אזורי ששוויו לפחות 10 מיליון דולר.
  2.  תמיכה כספית לפי שיקול דעת הרשויות תוענק לחברות העונות על הדרישות הבאות:
    • עבור חברות פורצ'ן 500 וחברות מובילות בעולם עם השקעות בפועל בשווי ייצור שנתי העולה על 100 מיליון דולר.
    • פרויקטים חדשים בתחום IAB (דור חדש של מידע, ציוד אוטומטי, וביו-פרמצבטיקה) ו-NEM (אנרגיה חדשה וחומר חדש) עם השקעות שנתיות בפועל שאינן יורדות מ-30 מיליון דולר.
    • מטה רב-לאומי או אזורי התורם מעל ל-10 מיליון RMB (כ-1.5 מיליון דולר) להכנסות המחוז, יקבל 30% מהתרומה כמענק בתשלום חד פעמי, המענק מוגבל עד ל-10 מיליון RMB (כ-1.5 מיליון דולר).

הרחבת הגישה לשוק

כ-30 אחוז מהמגבלות על משקיעים זרים הוסרו- מדובר במגבלות בדבר אחוזי החזקה והיקף הפעילות, ובמקביל, פתיחת הגישה בתעשיות שהיו אסורות עבור חברות ומשקיעים זרים. תעשיות כמו סוכנויות שירות משאבי אנוש; ייצור כלי רכב מיוחדים או המבוססים על אנרגיה חלופית; חברות הובלה ימיות בינלאומיות; שירותי אינטרנט ומרכזי שיחות; הקמה ותפעול של תחנות דלק; בנקאות, ניירות ערך וחברות ביטוח חיים ועוד.

רגולציה עבור רישום כתובת וירטואלית בחללי עבודה משותפים

לפי דיווחים אחרונים מצד סטרטאפים בבייג'ין, הרשויות בבייג'ינג מפסיקות בהדרגתיות להנפיק רישיונות עסק לעסקים הרושמים את כתובתם ככתובת דיגיטלית בחללי עבודה משותפים, לרבות חממות סטארט-אפ.

חללי עבודה משותפים התרחבו במהירות רבה בצמוד להתחזקות הסטרטאפים ותחום היזמות בסין, ומנגד, הרשויות מפגרות מאחור בכל הנוגע להסדרה בנושא. רישום עסק באופן מסורתי הוא תהליך מייגע בסין. אולם, עסקים העובדים בחלל משותף המציאו מסלול מהיר, המאפשר את רישום החברה כנגד השכרת דסק עבודה בחלל משותף. הרגולציה החדשה בבייג'ינג דורשת מעסקים לספק מיקום פיזי בנוסף לתעודת בעלות על הנכס. מטרתה של סנקציה זו על כתובות וירטואליות היא להסדיר את הרגולציה המתירנית בתעשיית החללים המשותפים, שהובילה לסוגיות מס חדשות ואי-התאמות בכתובת הרשומה לכתובת בפעול של עסקים רבים.

על אף שלא ניתנה שום הודעה רשמית, ההתפתחות הרגולטורית אינה ייחודית לבייג'ינג. במהלך השנה האחרונה, מקורות בתעשייה דיווחו על פיקוח רגולטורי מוגבר על שטחים משותפים בכל רחבי סין.

בשורה למשקיעים וגופים פיננסיים הפעילים בסין- הסרת רגולציה המגבילה פעילות בתחום

ב-10 בנובמבר 2017 הודיעה ממשלת סין כי סין מתעתדת להסיר את המגבלות והחסמים הרגולטוריים בענף הפיננסים ולאפשר לחברות בינלאומיות לפעול ללא הגבלות בתחום.

הרגולטורים הסינים מכינים תקנות וכללים מפורטים, אשר יספקו למשקיעים, לחברות הפיננסיות ולבנקים גישה למגזר השירותים הפיננסיים של סין.

בשל הרגולציה הכבדה על תחום הפיננסים וההשקעות בסין, אין הרבה שחקנים זרים בענף. גודלו של ענף ההשקעות והפיננסים בסין ,הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, הוא עצום ומהווה פיתוי גדול עבור חברות בתחום.

בין היתר דובר על הסרת המגבלות והחסמים הבאים:

  • העלאת האחוזים המותרים להחזקה ע"י משקיע זר ל 51% מ – 49% הקיימים כיום בחברות JV העוסקות בני"ע וקרנות של חוזים עתידיים. (כל ההגבלות יוסרו שלוש שנים לאחר כניסת הכללים החדשים לתוקף)
  • הסרת המגבלות הנוכחיות על החזקת משקיעים הזרים בבנקים מקומיים ובחברות לניהול נכסים פיננסיים. המשקיעים הזרים והמקומיים יקבלו יחס שווה באשר ליכולת להחזיק מניות בבנקים מקומיים סיניים ובחברות לניהול נכסים פיננסיים.
  • העלאת האחוזים המותרים להחזקה ע"י משקיע זר ל 51% מ – 49% הקיימים כיום בחברות JV העוסקות בביטוח חיים.  (כל ההגבלות יוסרו לחלוטין בתוך חמש שנים)

נראה כי המהלך הינו אחד מיני רבים שאנו עדים להם בתקופה האחרונה בפתיחת השוק הסיני בפני חברות זרות מתוך רצון להגדיל את ההשקעות הישירות הזרות בסין ((FDI. לאור הירידה ביתרות המט"ח של סין בשנים האחרונות בין היתר לאור ההאטה בהשקעות זרות בסין, בשנים האחרונות סין מסירה מגבלות וחסמים רבים שעמדו בפני משקיעים זרים בסין.

הרפורמה הינה הזדמנות לחברות ישראליות העוסקות בחוזים עתידיים, בבנקאות ובתחום הביטוח להיכנס לשוק הסיני אשר הפוטנציאל בו עצום בתחומים אלו ללא המגבלות שהיו קיימות עד היום ולאפשר להם הזדמנות שווה בתחומים אלו.

יצוין כי בשלב זה טרם תוקנו התקנות הספציפיות ולוח הזמנים הסופי והמפורט טרם הוגדר.

בנוסף להסרת החסמים נראה כי ישנה כוונה בסין גם לפתוח את שוק ההון. לאחרונה דווח כי סין מתעתדת להמשיך להתקדם ליברליזציה פיננסית ולפתוח את שוק ההון בהמשך למהלכים והרפורמות שסין ביצעה בשנים האחרונות לרבות חיבור בין הבורסות בסין לבורסה בהונג-קונג ושינוי מנגנון הפסקות המסחר שהיה נהוג בסין.

ההזדמנויות מחכות בדרך המשי

קרן דרך המשי היא הזדמנות טובה לקרנות ישראליות, שיכולות להקים עמה קרן משותפת להשקעות בחברות ישראליות

יוזמת דרך המשי (One Belt One Road) היא יוזמה שהגה ב–2013 נשיא סין, שי ג'ינפינג, ונועדה לקדם את דרך המשי העתיקה — דרך הסחר הסינית, היבשתית והימית. מטרת היוזמה השאפתנית היא לעודד שיתוף, פיתוח ופתיחות כלכלית ותרבותית בין סין לעולם, ולקדם את הסחר של סין עם אסיה, אירופה ואפריקה, וכן עם ישראל.

כחלק מהיוזמה, הוקמה בדצמבר 2014 קרן דרך המשי, בהיקף של 40 מיליארד דולר. מטרת הקרן היא לממש ולסייע לקידום בעולם של יוזמת דרך המשי על ידי השקעות ומימון פיננסי. הקרן מתמקדת בעיקר בפרויקטים של בנייה, תשתיות, אנרגיה ותיעוש, ובשיתופי פעולה פיננסיים החיוניים לקישור של הכלכלה הסינית עם שאר העולם. במאי הודיע ג'ינפינג כי סין תשקיע 124 מיליארד דולר ביוזמת דרך המשי, מהם 14.5 מיליארד דולר בקרן דרך המשי.

אין קריטריונים חד־משמעיים שבהם צריך לעמוד כדי לקבל השקעה או מימון פיננסי מהקרן, אלא עקרונות כלליים שלפיהם הקרן תבחן כל פרויקט. בין העקרונות ניתן למנות את הקווים המנחים הבאים: הפרויקטים צריכים לענות על הצרכים ההתפתחותיים של המדינות והאזורים שבהם יפעלו; הם חייבים לשרת את האינטרסים ההדדיים ולהביא תועלת מעשית לסין ולמדינות לאורך דרך המשי; הם צריכים להיות משמעותיים עבור פיתוח הכלכלה הריאלית — לדוגמה, שיפור יכולות הייצור, הטכנולוגיה, הניהול, התפעול והחדשנות; ועליהם להיות מעשיים מבחינה מסחרית ולהימצא באיזון סביר בין הסיכון לתשואות.

מאז הושקה, הקרן ביצעה כמה השקעות בפרויקטים ובחברות שונות. בין השקעותיה ניתן למנות השקעה של 2 מיליארד דולר והלוואה של 15 מיליארד דולר בקרן משותפת לקזחסטן ולסין. בין הפרויקטים שבהם משקיעה הקרן יש כאלה בתחום כריית נחושת, אלומיניום ומפעל מלט. השקעה נוספת של הקרן נעשתה בשיתוף עם חברת כמצ'יינה (חברת כימיקלים בבעלות ממשלתית סינית) במפעל הצמיגים האיטלקי פירלי. כמו כן, השקיעה הקרן בפרויקטים של גז טבעי ברוסיה.

קרן דרך המשי מחפשת שיתופי פעולה עם קרנות ממדינות שונות במטרה להקים קרנות משותפות להשקעה בפרויקטים. זו הזדמנות טובה לקרנות ישראליות לחבור לקרן דרך המשי, ולבחון הקמת קרן משותפת להשקעות בחברות טכנולוגיות ישראליות שעשויות להשתלב ביוזמה.

לקבלת השקעה מקרן דרך המשי או להכרה בכך שפרופיל החברה מתאים לקריטריונים הכלליים של היוזמה, יש חשיבות משמעותית מאוד לחברות ישראליות המעוניינות לפעול בסין או רוצות לקבל השקעה מחברות סיניות. לאחר תקופה ארוכה של עיכובים והשהיות בנתינת אישורים להשקעות של חברות סיניות מחוץ לסין, הוציאה ממשלת סין הודעה מנחה באוגוסט האחרון, שבה הגדיר הממשל הסיני את התחומים שבהם הוא מעודד השקעות סיניות מחוץ לסין. בין התחומים נמנים בנייה, תשתיות, היי־טק, חקלאות, וכן השקעות התואמות את המדיניות של יוזמת דרך המשי. כך למעשה, השקעות בחברות ישראליות העוסקות בתחומים הקשורים ליוזמת דרך המשי יקבלו העדפה מהממשל הסיני להשקעה מחוץ לסין.

תחום משמעותי נוסף הוא הנפקות של חברות ישראליות בבורסה בהונג קונג. המשקיעים בהונג קונג מייחסים משמעות רבה לפעילות של החברה בסין, ובעיקר להשתלבות החברה ביוזמת דרך המשי. במקרה שחברה מצליחה לקבל השקעה או מימון מקרן דרך המשי, יהיה לה קל באופן משמעותי לגייס כספים בהנפקה בהונג קונג. מכאן שחברות ישראליות השוקלות להירשם למסחר בהונג קונג או בסין צריכות לבדוק כיצד באפשרותן להשתלב ביוזמה, או לקבל מימון או השקעה מהקרן.

אם חברות ישראליות ישכילו להכיר את יוזמת דרך המשי ויבדקו אפשרויות מעשיות להשתלב בה, זו תהיה עבורן הזדמנות מצוינת להרחיב את הפעילות העסקית ולגייס כספים בסין.

לחץ כדי לעבור למאמר במרקר

השקעות זרות בסין

רפורמה בהליכי האישור והרישום של חברות זרות בסין  – הקלות בהשקעות זרות בסין

MOFCOM (רשות המסחר בסין) הודיעה על הוראות מנהליות חדשות המשנות את חוקי המשחק בכל הנוגע לדיווח ורישום הנוגע לחברות זרות. ההוראות חלות על הקמת חברות זרות בסין ועל דיווחי שינויים החלים בהן. הרפורמה למעשה מפשטת את הליכי האישור והרישום והופכת אותם ליעילים יותר, דרך הקמת מוסד האחראי על ההגשות והרישום.

הנפקת אישורים מרשות המסחר היו עד כה המסוכה הראשונה בה נתקלו משקיעים בבואם להקים חברות זרות בסין (JV, WFOE ו-Partnerships). כבר באוקטובר 2013 החלה הממשלה הסינית ליישם הליכי אישור ורישום מהירים יותר במטרה להקל על משקיעים זרים, אך אלו באו לידי ביטוי רק באזורי הסחר החופשיים בסין.
בעקבות הרפורמה האחרונה, ניתן כיום להגיש את המסמכים והטפסים הנדרשים דרך אתר רשות המסחר בכל מחוזות המדינה, וכך לקדם את הליך ההקמה באופן מהיר יותר, ולהתחיל פעילות עסקית בסין עוד לפני קבלת האישורים הסופיים בדבר הרישום.

לפיכך, הליך רישום חברה זרה בסין מתנהל כיום דרך הגשת בקשה באתר רשות המסחר על ידי המשקיע הזר (או נציג מטעמו), שכוללת את המידע הבסיסי הדרוש והעלאה של מסמכים רלוונטיים. בשלב הראשון של בקשה לרישום החברה, המסמכים העיקריים שיש לצרף כוללים מידע אודות המשקיעים ובעלי השליטה, תקנון החברה ועוד.

בעת רישום חברה, פרק הזמן החדש בו ניתן לדווח לרשות המסחר הוא מיום קבלת אישור שם החברה ועד 30 יום לאחר קבלת רישיון העסק. בדיווחים על שינויים בחברה (מינוי דירקטורים, שינוי תקנון, הגדלת הון, הקצאת מניות ועוד) יש לבצע את הדיווח עד 30 יום לאחר ביצוע השינוי במרשמי החברה. הרשות הבוחנת למעשה בודקת את ההגשות, ומחליטה האם לאשר את הרישום, לנתב את הבקשה לרשויות אחרות או לדרוש חומרים נוספים.

לאור ההגבלות והאיסורים השונים החלים על השקעות זרות בסין, הרפורמה לא תחול על השניים הבאים:

  1. "הרשימה השלילית": תחומים אסורים/מוגבלים להשקעות זרות עליהם חלים הוראות מיוחדות בחוק.
    הרשימה כוללת את התחומים הבאים: מחקר ופיתוח של טכנולוגיות כלי רכב; בנקאות, ביטוח וניירות ערך; מחקרי שוק וסקרים; חינוך; תקשורת; בנייה; ספנות; תעופה; רפואה, רדיו וטלוויזיה; טבק; פארקי שעשועים; משחקים; הוצאה לאור; קולנוע, טלוויזיה ועוד.
  2. מיזוגים ורכישות של חברות סיניות (100%) על ידי משקיעים זרים.

הרפורמה נועדה להקל על משקיעים זרים בבואם להקים חברה ולפעול בשוק הסיני.
מצד אחד, השיטה החדשה מייעלת את ההתנהלות ודרכי הדיווח של משקיעים זרים מול רשות המסחר בסין, וחוסכת את זמני ההמתנה הארוכים שהיו נדרשים כחלק מבירוקרטיית הרשויות עד לקבלת אישורים. מצד שני, הרפורמה מגדירה מחדש גם את היקף הפיקוח והבדיקות שייעשו מצד הרשויות על השקעות זרות במדינה, זאת תוך שיתוף פעולה ושיתוף במידע בין הרשויות השונות (רשות המסים, המכס, המטבע הזר, רשות ניירות ערך ועוד). יש לציין כי על חברות זרות הפועלות בסין חלה אחריות לפקח על הרישומים ולבצע את הדיווחים כנדרש על מנת לא להפר את הוראות החוק.

רפורמת המע"מ בסין

חברות, קרנות הון סיכון, מנהלי חברות, מנהלי כספים, אנשי עסקים ומשקיעים המעוניינים לחדור לשוק הסיני או שכבר פועלים בו, חייבים להיות ערים ומעודכנים לגבי רפורמת המס הגדולה ביותר מזה שני עשורים בסין אשר הורחבה ב-1 במאי 2016.

רשות המסים¹, משרד האוצר² והממשלות המקומיות בסין פרסמו ביום 23 במרס 2016 את חוזר המס (CaiShui [2016] No. 36) (להלן: "חוזר מס' 36"), אשר קובע את תכנית הפיילוט לביטול ה-Business Tax (להלן: "BT"), ובמקום זאת הרחבת השימוש במס ערך מוסף.

ה-BT הינו מס עקיף אשר הוטל על מחזור ההכנסות של עסקים (בדומה למע"מ), וחל כאשר נותן השירות או מקבל השירות נמצא בסין. עד כניסת הרפורמה, ה-BT יצר נטל מס נוסף יחד עם הטלת המע"מ על אותם נותני שירותים, קרי עוסקים, חברות ונציגויות. כלומר, לפני הרפורמה חברות שילמו BT בשיעור של כ-5% (שיעור משתנה בהתאם לטיב השירות), ובנוסף לכך שילמו מע"מ בשיעור קבוע של ³17%.

ברפורמה הנוכחית, אשר החלה כפיילוט בשנגחאי בשנת 2012, הצהירה הממשלה הסינית כי מטרת העל הינה להחליף את ה-BT, ובמקומו להטיל מע"מ על פעילותן של חברות בכלל הסקטורים בסין. מטרה זו עומדת בקנה אחד עם רצון הממשלה להכווין את כלכלת סין להתמקדות ביצור, פיתוח וייצוא טכנולוגיות במקום ייבואן, ולהביא משקיעים זרים ופעילות עסקית חדשה לסין. הרפורמה החדשה מטיבה עם עסקים, נציגויות ויצרנים קטנים (בעלי מחזור של עד 5 מיליון יואן – כ-3 מיליון ש"ח). בנוסף, הרפורמה מעודדת חברות הייטק המייצרות טכנולוגיה באמצעות הטבות מס ושיפור המס האפקטיבי, כולל מע"מ בשיעור אפס לעסקאות בינלאומיות ומגוון פטורים.

במהלך ארבע השנים האחרונות התרחבה הרפורמה לשאר הפרובינציות בסין והוחלה בהדרגה על סקטורים שונים. בתיקון האחרון נוספו ארבעה סקטורים משמעותיים: בנייה, נדל"ן, שירותים פיננסיים ושירותים כלליים לצרכן, ובכך הושלמה החלת הרפורמה על כלל התעשיות במשק הסיני.

יישום רפורמת המע"מ נעשה בפריסה ארצית, ובשנת 2018 צפויה הממשלה לחוקק חוק מע"מ חדש שישלים את הרפורמה באופן סופי. הרפורמה קובעת תוכנית מעבר לשנתיים עד שלוש שנים, הכוללת מספר שינויים והטבות מס אשר אמורים להפחית את נטל המס על חברות הפועלות בסין.

עיקרי הרפורמה וההטבות הנובעות ממנה:

חוזר מס' 36 כולל בתוכו ארבעה נספחים נלווים, אשר כולם יחדיו קובעים את ההוראות האופרטיביות ליישום הרפורמה. בין ההוראות העיקריות נקבע כי:

  • יוטל מע"מ בשיעור משתנה בהתאם לסקטור הפעילות, על כל השירותים ומכירת נכסים אשר ניתנים בגבולות סין.
  • ה-BT יבוטל לאחר סיום תקופת המעבר (בעוד שנתיים עד שלוש שנים).
  • קיימים שני מעמדות של נישומים ותעריפי מס משתנים:
    » Small-scale VAT payers – נישומים בעלי מחזור מכירות של עד 5 מיליון יואן (כ-3 מיליון ש"ח). יש לציין כי בעוד נישומים בעלי מחזור מכירות הנמוך מ-5 מיליון יואן ייהנו משיעור מע"מ מופחת, לא תהיה באפשרותם לקזז את התשומות שלהם, כנגד ההכנסות שהפיקו ממכירת המוצרים לצרכנים.
    » General VAT Payers – נישומים בעלי מחזור מכירות של למעלה מ-5 מיליון יואן (כ-3 מיליון ש"ח).
  • שיעורי המס החדשים על פי הסקטורים השונים ובהתאם לסוג משלם המע"מ הם כדלקמן:

* חוזר מס' 36 קובע הוראות מעבר לגבי מספר תחומים, ביניהם מכירות או חכירות של נכסי נדל"ן אשר נבנו לפני ה-30 באפריל 2016. במקרים אלו ואחרים משלמי המע"מ יהנו משיעור מע"מ מועדף בשיעור של 5%.
* למעט חברות בנייה אשר מוכרות נכסים שפיתחו.
  • מע"מ עסקאות ומע"מ תשומות: המע"מ יחושב כסכום המכירות שנגבה מהלקוח, כפול שיעור המע"מ החל על אותו עוסק, כאשר אותו עוסק או נותן שירותים יוכל לקזז את המע"מ, זאת מול מע"מ התשומות ששילם לספקים שלו בעת קבלת השירות או המוצר. כתוצאה מכך, המס בסופו של יום יוטל על הצרכן הסופי.
  • חברה בעלת מבנה ארגוני חטיבתי, כאשר כל חטיבה מספקת שירות שונה בעל שיעור מס שונה:
    על החברה להוכיח ל-SAT את ההפרדה העסקית של כל חטיבה. תאגיד אשר ייכשל בהפרדה זאת, שיעור המע"מ שיחול ייקבע על בסיס השירות בעל שיעור המע"מ הגבוה ביותר, לא כולל מע"מ בשיעור אפס או פטורים.
  • דגש מיוחד יש לשים על שני נספחים ברפורמה.
    הנספח הראשון: עוסק במתן פטורים ממע"מ להכנסות ממתן שירותים, או הכנסות בתוך סין.
    הנספח השני: מתייחס למיסוי בינלאומי ולמקרים בהם עסקאות בינלאומיות ייהנו ממע"מ בשיעור אפס
    .

1. השירותים והעסקאות הפטורים ממע"מ כוללים בין היתר:

  • סוגים שונים של הכנסות מריבית בגין הפקדות בבנקים ומוסדות פיננסים אחרים בסין;
  • סוגים שונים של הכנסות מנכסים פיננסים בסין על פי הוראות החוזר;
  • פטור ממכירת נכסים בלתי מוחשיים אשר עולים להגדרת מכירה של "פיתוחים טכנולוגים" או מתן שירותי מחקר ופיתוח. למעשה מדובר בפטור מיוחד, שכן שיעור המס החל על מכירת נכסים בלתי מוחשיים הוא 6% לתאגיד בעל מחזור העולה על 5 מיליון יואן, או 3% לבעלי מחזור שאינו עולה על 5 מיליון יואן;
  • שירותים לניהול חברות אנרגיה בתוך סין;
  • מתן שירותי ייעוץ והדרכה בנושא חקלאות.

2. עסקאות בינלאומיות:

הסקטורים בהם תאגידים או יחידים סינים יהיו זכאים לשיעור מע"מ אפס כוללים בין היתר:
א) שירותים אשר ניתנים ונצרכים מחוץ לגבולות סין ויהיו חייבים בשיעור מע"מ אפס:

  • שירותי מו"פ – לדוגמא: ייעוץ ותכנון מחקרים, מתן שירותי מחקר קליני לחברות פארמה;
  • חוזה לשירותי ניהול אנרגיה – לדוגמא: חברות סיניות אשר מתמחות בניהול הקמת תחנות כוח. כמו כן, בשנים האחרונות, בשל העובדה שאזרחי סין סובלים מזיהום אוויר ברחבי המדינה, חברות סיניות מפתחות טכנולוגיה מתקדמת לשיפור איכות הסביבה וייצוא של שירותים אלו פטורים ממע"מ;
  • שירותי תכנה – לדוגמא: שירותי פיתוח או בקרת איכות לתוכנה;
  • תכנון ובדיקה של מעגלים חשמליים – לדוגמא: בדיקת איכות ועמידה בתקנים. כיום, ישנן חברות בעלות מערכות אוטומטיות לבדיקת מעגלים חשמליים, שכן כמעט בכל מכשיר/מכונה קיים כרטיס אלקטרוני בין אם מדובר במעליות, אפליקציות, מדיח כלים מכונות כביסה, מכוניות ועוד;
  • שירותי מערכות מידע – לדוגמא: חברות המבצעות ניהול פרויקטים במערכות המידע של הבנקים השונים או חברות אשר מעניקות שירותי Big Data Analytics;
  • שירותי ניהול תהליכים עסקיים – לדוגמא: חברות ייעוץ לניהול אסטרטגי;
  • מיקור חוץ בחו"ל – לדוגמא: חברות סיניות אשר משמשות כקבלני משנה אשר מבצעות עבודות תכנון והקמת מערכות תשתיות תקשורת, ביצוע פרויקטים חו"ל כגון בניית רכבות מהירות או למשל בתחום הבנייה שכן לאחרונה נרקמים שיתופי פעולה בין חברות בנייה סיניות גדולות לבין יזמים ישראלים לבניית פרויקטי נדל"ן;
  • העברת טכנולוגיה – לדוגמא: רכישה/מכירה של טכנולוגיות וקניין רוחני;

ב) שירותי תחבורה בינלאומיים וחלל.
כל שירותי התחבורה הבינלאומיים שקיבלו אישור מהגופים הרלוונטיים בממשלה יהיו זכאים למע"מ בשיעור אפס.
עד ליישום מלא של תוכנית המעבר, אלו שעדיין לא קיבלו אישור זה יהיו זכאים לפטור ממס (כברירת מחדל).

ג) שירותים נוספים שנקבעו ע"י משרד האוצר ואגף המיסוי.

המלצות למשקיעים וחברות הפועלות בסין

  • הגברת המודעות לרפורמה בקרב משקיעים, חברות ובעלי עניין הפועלים בסין:
    מומלץ להכיר את חוזר מס' 36, ולהיוועץ עם יועצי מס וגורמים מקצועיים בסין לבחינת השלכות הרפורמה.
  • מי שעשוי להרוויח מהרפורמה הם יבואנים וחברות אשר מעוניינות לרכוש מוצרים ושירותים בסין:
    בעוד שהחברות הסיניות ייהנו מייצוא מוצרים מחוץ לגבולות סין בשיעור מע"מ אפס, יבואנים יוכלו לפתוח במשא ומתן על המחירים.
  • היערכות מחדש:
    1. הכנת מדיניות ומודל עסקי חדש המתייחס לאסטרטגיית תמחור עסקאות חדשות וביקורת על עסקאות ישנות (עיון בחוזים).
    2. זיהוי נקודות חולשה של מערכות המידע/ERP של החברה אשר יותאמו לדרישות רפורמת המע"מ.
    3. ניתוח המס האפקטיבי שחברה תשלם לאחר הרפורמה בהשוואה למס האפקטיבי שהוטל לפני הרפורמה
    וההשפעות על הדוחות הכספיים.

לסיכום
רפורמת המע"מ היא רפורמה משמעותית אשר צפויה להשפיע על כלל המשקיעים והחברות הפועלות בסין. לפיכך, קיימת חשיבות אינהרנטית עבור כל אלה להיות מודעים ולגייס את המשאבים הדרושים לצורך יישום הרפורמה.
נראה כי הרפורמה תטיב עם חברות ונציגויות בסין, כאשר המס האפקטיבי צפוי להיות נמוך יותר בעקבות ביטול ה-BT והטלת שיעורי מע"מ בהתאם לסוג הפעילות. יחד עם זאת, הרפורמה עדיין תותיר את מערכת המס מורכבת, ותדרוש היכרות עם הוראות החוק הספציפיות ועם דרכי החישוב המקובלות על פי תחומים השונים.

¹  (The State Administration of Taxation (SAT
²  (The Ministry of Finance (MOF
³  מע"מ בשיעור מופחת של 13% מוטל על מוצרים ושירותים מסוימים, בהתאם להוראות החוק.
מחלקת סין ומחלקת מסים ואיסור הלבנת הון במשרדנו ישמחו לעמוד לרשותכם.
המאמר נכתב בסיוע עו"ד ג'ניפר צ'אן – שותפה ב-LongAn Law Firm בשנגחאי.

*אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד.

הסוד של סין: הזדמנות לחברות ישראליות לגיוס כספים בסין

(The National Equities Exchange and Quotations (NEEQ) – New Third Board (NTB

NEEQ הינו זירת מסחר שהושקה בכל רחבי סין בסוף שנת 2012 והיום כבר כוללת למעלה מ-3,000 חברות רשומות (רובן בשנז'ן ובשנחאי), אשר גייסו למעלה מ-18 מיליארד יואן בשנת 2015. ה-NEEQ משתמש בפלטפורמת מסחר הדומה לזו של OTC (over the counter) Bulletin Board או -Pink Sheets Trading System בארה"ב.

זירת המסחר הוקמה כאלטרנטיבה לבורסות העיקריות בסין וכמענה לחברות קטנות ובינוניות שרצו לגייס כספים בסין אבל לא יכלו לעמוד בדרישות המחמירות של הרישום בבורסות העיקריות בסין, וגם לא בקבלת הלוואות ואשראי מהבנקים ומהמוסדות הפיננסיים בסין. החברות הללו זוכות בהקלות ברישום לעומת רישום לבורסות העיקריות בסין. כך למשל, אין דרישות פיננסיות מינימליות כגון: רווח נקי, הכנסות או שווי נכסים, וכן פרוצדורת הרישום הינה קצרה יחסית. הפעילות ב-NEEQ אינה מלווה ברגולציה רבה למרות הגידול המהיר של השוק, נושא המהווה אתגרים רבים למשקיעים הסוחרים בניירות הערך ב-NEEQ.

stock

החברות הרשומות למסחר ב-NEEQ מסמלות את הכיוון החדש והשינוי בכלכלה הסינית, כאשר ה-NEEQ מכוון בעיקר לחברות סטארט אפ, טכנולוגיה, חדשנות ומסחר (אבל אינו מוגבל לחברות בתחומים אלו). זאת בניגוד לבורסות העיקריות בסין, שם רשומות למסחר בעיקר חברות גדולות ממשלתיות, ארגונים פיננסיים וחברות נדל"ן.
יתרון נוסף לרישום למסחר ב-NEEQ הינו כי חברות רשומות יכולות לעבור לבורסות העיקריות בסין בפרוצדורת רישום מהירה יותר. עבור חברות רבות בסין הזדמנויות המימון אינן מגיעות רק מרישום ב-NEEQ אלא גם מערוצי מימון אחרים שהופכים להיות נגישים עבורם לאחר ההכרה ברישום ב-NEEQ.
לאחרונה הוחלט כי משקיעים מוסדיים זרים מוסמכים מסוג QFII ו-RQFII יוכלו להשקיע ב-NEEQ, וכן הוחלט להוריד את דרישות הסף בהשקעות של יחידים. מהלכים אלו צפויים להגדיל את הנזילות ב-NEEQ. יחד עם זאת, לאור העניין הגובר ב-NEEQ והעובדה שנרשמו יותר ויותר קרנות למסחר בו, הוציא הממשל הסיני הודעה בתחילת השנה כי בשל דאגה ל"התחממות יתר" הוא לא יאפשר לקרנות פרטיות להירשם ב-NEEQ.

הבשורה החשובה לחברות בינלאומיות וחברות ישראליות היא כי חברות סיניות בבעלות זרה יכולות להירשם למסחר ב-NEEQ, הואיל ואין הגבלה על מקור בעלי המניות.

הדרישות העיקריות לרישום ב-NEEQ הינן כדלקמן:

  1. חברה המוקמת בסין כחוק לפחות כשנתיים.
  2. אם החברה רשומה כחברה בע"מ יש להפוך את החברה ל"חברת מניות משותפת".
  3. תחום עסקים מוגדר ויכולת להמשיך בתחום העסקים.
  4. פעילות ע"פ הממשל התאגידי בסין.
  5. המלצה על החברה מטעם חברות ניירות ערך מובילות בסין ופיקוח מצידן.

בחודשים האחרונים, בשל תנאי הסף הנמוכים והן בשל הקפאת ההנפקות בבורסות העיקריות בסין,  יותר ויותר חברות סיניות נמצאות בהליכי רישום ל-NEEQ וביניהן גם חברות בינלאומיות הרואות בזירת המסחר הזדמנות לגיוס כספים בסין. ה-NEEQ ממלא תפקיד חשוב בכלכלה החדשה של סין ויוצר הזדמנויות מימון לחברות סטראט אפ, היי-טק וחדשנות.

China Free Trade Zone

Negative list, foreign direct investment and how to establish a company in China FTZ

In the past, forming a company in China used to be a complex procedure, with government bureaucracy which could take an unreasonably long time. Moreover, many industries were blocked to foreign companies.

In September 2013, China established its first free trade zone (Pilot) in Shanghai. The zone is designed as a testing ground for deregulation and market-opening reforms all over China. Since its establishment, China has launched three additional free trade zones in Tianjin, Guangdong and Fujian. The free trade zones are intended to drive regional growth by encouraging selected industries to cluster in that area.

The benefits of the Free Trade Zones include:

Simplified establishment procedure: The administrative process for the establishment of a company in the free trade zone and has become simpler and shorter than usual. A company interested in registering will not have to undergo certification procedures in different municipalities, but rather will only need to register at the local Chamber of Commerce, as long as such company does not operate in an industry which is listed in the "Negative List".

Negative list: On September 2013, the Shanghai municipal government published a negative list which covers all restricted and prohibited investments for foreign companies. For investments in industries which are not included in the negative list, foreign investors and domestic investors will receive equal treatment. Since its introduction, the negative list has been reduced and simplified a few time from an initial list of 190 items to the current list of 122 items. The negative list has opened up more areas and opportunities for foreign investors, including in real estate, value added telecommunications, pharmaceuticals, agriculture and more.

Free trade: The free trade zone facilitates and eases some of the restrictions customary in China. This liberalization has made it into a global center of movement of goods, especially the free trade zone in Shanghai due to its relatively central location in China. The zone encourages foreign companies to establish a global warehouse within the zone, while allowing free entry and exit of goods from abroad within the zone, without charging customs duties. Commodities which exits the free trade zone to mainland China will be charged in accordance with customs law.

Foreign investments: Companies operating in the free trade zone are allowed to make foreign investments without government approval (as is the case outside the free trade zone). In order to complete these investments, these companies must submit the documents which are relevant to foreign investments to the local authorities. Thus, the procedure of foreign investment has become much simpler for the listed companies.

Financial liberalism: Easing the conversion of Chinese Yuan (RMB) accounts, money transfers and opening accounts. The zone operates under a free trade account system designed to permit account holders to move funds in and out of China outside of the strict capital controls that apply outside the zone.

The process of establishing a company in China

  • The foreign company must establish the holding structure and check whether the area in which the company intends to engage in China is open to foreign investors in accordance with Chinese law, as well as if there are any restrictions that apply to a foreign company in this area of activity.
  • Generally, any foreign business entity established by law may open a company (WFOE) in China. The investor must provide certain documentation, such as incorporation documents and the company's capital adequacy in the country of incorporation. The documents typically required from the a business entity are: articles of association, a local/ international business license, a letter from the bank attesting to the company's financial history and account status, a description of the business activities of the investor, along with other materials such as an annual report, etc. The documents must be translated into Chinese.
  • Approval of the Chinese government for the project. In China, unlike most Western countries, the approval of projects by the relevant government authority is integral to the process of incorporation. The following documents must be prepared for the process of incorporation and approval of the project: the company's articles of association, a feasibility study, leases/rental agreements, the proposed salaries for personnel and benefits budget, as well as any other documentation required for the specific business. Government approval of the project typically takes between 2-5 months, depending on the location of the project, its size and scope. In large cities like Shanghai and Beijing, the process tends to be slower than in smaller cities. The investor should pay various fees, check the required amount of registered capital, and determine whether special licenses are needed the specific project.

מימון המונים בסין

בפעם הראשונה סוגיית פלטפורמות מימון המונים הגיעה לכותלי בית המשפט בסין. אולם, בהיעדר רגולציה ברורה בנושא, בית המשפט בחר להימנע משאלת חוקיותן של עסקאות מימון המונים מסוג זה, והתייחס לחוזה שנחתם בין הצדדים כהסכם תיווך בעל תוקף משפטי.

העובדה שבשנים האחרונות פועלות מספר פלטפורמות מימון המונים גדולות בסין ללא חקיקה רלוונטית, טרם הביאה את המחוקק לומר את דברו ולהסדיר את התחום. על כן, נראה כי עדיין מדובר בתחום אפור בעל פוטנציאל לשינויים. חברות זרות המעוניינות להיכנס לתחום מימון המונים בסין צריכות להכיר בעובדה זו ולבחון היטב את החוק הקיים, הסיכונים המשפטיים והמסגרת בה יוכלו לפעול.

Crowdfunding China

אתרי מימון המונים מובילים בסין

פרטי המקרה:
בספטמבר האחרון דן בית משפט מחוזי בסין בתוקפו של חוזה מימון המונים שנחתם עבור מימון מסעדה בשותפות מוגבלת. הצדדים היו: (1) חברה סינית מקומית בעלת רישיון לפלטפורמת אינטרנט למימון המונים, האתר נחשב לאחד מהגדולים בתחום בסין (להלן: "האתר"). (2) חברה סינית מקומית (להלן: "החברה") שהתקשרה בהסכם שירותים פיננסים עם האתר לצורך מימון פרויקט.
הצדדים ביצעו את ההתחייבויות הכספיות על פי החוזה, אך בטרם השלמת הגיוס התעוררה מחלוקת על סגנון ועלות בתי העסק שנבחרו על ידי החברה. לאחר שהניסיונות ליישב ולהסדיר את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט נכשלו, הן החברה והן האתר ניסו לסיים את החוזה ולטעון לנזקים על הצד שכנגד.

בית המשפט פסק כי העסקה התבצעה כדין במסגרת הסכם תיווך, תוך נימוק העובדות הבאות:

  • האתר לא הציע עסקה במסגרת ניירות ערך. העסקה כללה 87 משקיעים בלבד, ולא יותר מ-200 אנשים (כפי שמציין סעיף 10 לחוק ניירות ערך 2005 של הרפובליקה העממית של סין).
  • האתר לא הפר חוקים ותקנות הנוגעים לפלטפורמות מימון המונים (מאחר ואין חוקים או תקנות כאמור בשלב זה). בית המשפט לא התייחס לשאלת חוקיותו של חוזה מימון ההמונים באינטרנט, אלא רק ציין שלאתר היה רישיון עסק והתעודות הנדרשות להפעלת אתר מסוג זה.
  • לפיכך, קבע בית המשפט כי האתר פעל כדין, לרבות השימוש בתשלומים מקוונים, יישום בקרת ניהול סיכונים, פיקוח ויישום מנגנונים אחרים שנועדו להגן מפני שימוש לרעה של מודל מימון המונים.

השופט קבע כי על החברה לשלם פיצויים מוסכמים לאתר, ובתביעה הנגדית הורה להשיב את סכום ההשקעה לחברה.

לסיכום,
הרגולציה על גיוסי הון דרך פלטפורמות בסין כיום אינה חד משמעית, וכוללת דרישות בנוגע לפרסום ציבורי, מספר המשקיעים המותר (מקסימום 200), סוג המשקיעים המורשים ועוד.
עובדה זו לא מפריעה לכ-218 פלטפורמות מימון המונים ולכ-4 מיליון משקיעים לקחת חלק בתחום. כל אתר פועל בדרכים עקיפות משלו מבלי לפנות באופן ישיר לגולשים בבקשה למימון הפרויקטים. בין האתרים הפועלים מובילה חברת הענק JD (דרך חטיבת JD Finance). הפלטפורמה של JD גייסה מיולי 2014 עד היום כ-1.2 מיליארד יואן עבור יותר מ-3,000 פרויקטים, המהווים כ-60% מכלל תעשיית מימון ההמונים בסין. לאחרונה הכריזה JD שפלטפורמת מימון ההמונים שברשותה תהפוך לחממה מתקדמת, שתרכז השקעות בפרויקטים, הדרכות, וייעוץ בנושאי שיווק, מיתוג ומכירות עבור פרויקטים חדשניים.

שנגחאי ממשיכה לתמוך ולקדם הקמת מרכזי פיתוח

עד חודש אוגוסט השנה הוקמו קרוב ל-400 מרכזי מחקר ופיתוח זרים בשנגחאי, שני שליש מהם במחוז פודונג. המרכזים שהוקמו בשנגחאי מהווים כ-25% מכלל מרכזי המחקר והפיתוח הזרים בסין.

החל מה-1 לנובמבר נכנס לתוקף מסמך עקרונות אותו יזמה הממשלה העירונית בשנגחאי, במטרה לעודד השקעות זרות בעיר ולהקים מרכזי פיתוח נוספים. העקרונות יוצרים מערכת המיועדת להתמודד בדרך יעילה יותר עם הקמה ותפעול של מרכזי מחקר ופיתוח, תוך אימוץ סטנדרטים וחוקים בינלאומיים.

הנושאים החדשים עליהם יושם דגש כוללים:

  • הליך נוח יותר להגשת בקשות וקבלת אשרות שהייה של עובדים בינלאומיים ("עובדים זרים").
  • יצירת "מסלול מהיר" לבחינת מקצועיות והערכת כישורי עבודה עבור מתן אשרות לעובדים.
  • מתן עדיפות לציוד מיובא בבדיקות מכס.
  • חברות היי-טק שיעמדו בתנאים שנקבעו יהיו זכאיות לתשלום מס חברות מופחת.
  • מתן עדיפות למרכזי מחקר ופיתוח בחיזוק אשראי.
  • ביו-רפואה – ישום מערכת יעילה לייבוא ושחרור דגימות מעבדה וחומרים כימיים, על פי עיקרון של מתן "אישור שנתי" שיצמצם את תדירות הפיקוח והבדיקות.
  • מתן דגש שמירת זכויות קניין רוחני של מרכזי המחקר והפיתוח הזרים.

בנוסף, העקרונות מעודדים משקיעים ומרכזי מחקר ופיתוח זרים לפיתוח חדשנות מקומית. לפיכך, תהיה תמיכה בפרויקטים שונים של שיתופי פעולה בין מרכזי מחקר ופיתוח זרים לאוניברסיטאות מקומיות, מכוני מחקר וחברות סיניות. מרכזי מחקר ופיתוח זרים אף יזכו לתמיכת הממשלה המקומית במידה וישלבו פיתוח פלטפורמות לשירותים ציבוריים, ישתפו פעולה עם מוסדות חינוך או חברות מקומיות ליצירת מרכזי הדרכות ותוכניות לפיתוח כישרונות.

SITI

פתיחת מרכז טכנולוגיה וחדשנות (סין-ישראל) בשנגחאי
ב-27 לאוקטובר נערך בשנגחאי פורום Pujiang לחדשנות וטכנולוגיה. הפורום הושק לראשונה בשנת 2008 ומאורגן על ידי המשרד הלאומי למדע וטכנולוגיה והממשלה העירונית של שנגחאי. השנה, בעקבות חתימת ישראל וסין על הסכם שת"פ יזמות וחדשנות תלת שנתי, ישראל נבחרה לכהן כמדינת הכבוד בפורום.

במסגרת אירועי הפורום, נערך טקס הפתיחה של מרכז SITI לפיתוח טכנולוגי בסין (Sino-Israel Technology Innovation Center) במעמד בכירים בממשלת סין וקונסול ישראל בשנגחאי מר ארנון פרלמן (למעלה בתמונה).

המרכז הוקם בפארק הטכנולוגי Zhangjiang בשנגחאי, וממומן בחלקו על ידי הממשלה העירונית. מטרת המרכז לחבר בין חברות טכנולוגיה וחממות מישראל למשקיעים וליזמים בסין, וכן ליצור פלטפורמה לשיתופי פעולה חוצי גבולות, שתסייע להחדיר טכנולוגיה וחדשנות ישראלית לשוק הסיני.

בתקופה זו מרכז SITI מתמקד בעיקר בתחומים: אנרגיה (חיסכון באנרגיה ואנרגיה מתחדשת), שימוש בחומרים חדשים כמו הדפסות תלת מימד, "האינטרנט של הדברים" (IOT – Internet Of Things) ואחרים.

צוות המחלקה המסחרית במשרדנו מסייע בפעילות SITI בישראל. במסגרת אירוע הפתיחה השתתפו מר אייב קלר מנכ"ל SITI ומר רועי גינוסר נציג ZAG בשנגחאי.