ארכיון תגיות: השקעות זרות בסין

הסוד של סין: הזדמנות לחברות ישראליות לגיוס כספים בסין

(The National Equities Exchange and Quotations (NEEQ) – New Third Board (NTB

NEEQ הינו זירת מסחר שהושקה בכל רחבי סין בסוף שנת 2012 והיום כבר כוללת למעלה מ-3,000 חברות רשומות (רובן בשנז'ן ובשנחאי), אשר גייסו למעלה מ-18 מיליארד יואן בשנת 2015. ה-NEEQ משתמש בפלטפורמת מסחר הדומה לזו של OTC (over the counter) Bulletin Board או -Pink Sheets Trading System בארה"ב.

זירת המסחר הוקמה כאלטרנטיבה לבורסות העיקריות בסין וכמענה לחברות קטנות ובינוניות שרצו לגייס כספים בסין אבל לא יכלו לעמוד בדרישות המחמירות של הרישום בבורסות העיקריות בסין, וגם לא בקבלת הלוואות ואשראי מהבנקים ומהמוסדות הפיננסיים בסין. החברות הללו זוכות בהקלות ברישום לעומת רישום לבורסות העיקריות בסין. כך למשל, אין דרישות פיננסיות מינימליות כגון: רווח נקי, הכנסות או שווי נכסים, וכן פרוצדורת הרישום הינה קצרה יחסית. הפעילות ב-NEEQ אינה מלווה ברגולציה רבה למרות הגידול המהיר של השוק, נושא המהווה אתגרים רבים למשקיעים הסוחרים בניירות הערך ב-NEEQ.

stock

החברות הרשומות למסחר ב-NEEQ מסמלות את הכיוון החדש והשינוי בכלכלה הסינית, כאשר ה-NEEQ מכוון בעיקר לחברות סטארט אפ, טכנולוגיה, חדשנות ומסחר (אבל אינו מוגבל לחברות בתחומים אלו). זאת בניגוד לבורסות העיקריות בסין, שם רשומות למסחר בעיקר חברות גדולות ממשלתיות, ארגונים פיננסיים וחברות נדל"ן.
יתרון נוסף לרישום למסחר ב-NEEQ הינו כי חברות רשומות יכולות לעבור לבורסות העיקריות בסין בפרוצדורת רישום מהירה יותר. עבור חברות רבות בסין הזדמנויות המימון אינן מגיעות רק מרישום ב-NEEQ אלא גם מערוצי מימון אחרים שהופכים להיות נגישים עבורם לאחר ההכרה ברישום ב-NEEQ.
לאחרונה הוחלט כי משקיעים מוסדיים זרים מוסמכים מסוג QFII ו-RQFII יוכלו להשקיע ב-NEEQ, וכן הוחלט להוריד את דרישות הסף בהשקעות של יחידים. מהלכים אלו צפויים להגדיל את הנזילות ב-NEEQ. יחד עם זאת, לאור העניין הגובר ב-NEEQ והעובדה שנרשמו יותר ויותר קרנות למסחר בו, הוציא הממשל הסיני הודעה בתחילת השנה כי בשל דאגה ל"התחממות יתר" הוא לא יאפשר לקרנות פרטיות להירשם ב-NEEQ.

הבשורה החשובה לחברות בינלאומיות וחברות ישראליות היא כי חברות סיניות בבעלות זרה יכולות להירשם למסחר ב-NEEQ, הואיל ואין הגבלה על מקור בעלי המניות.

הדרישות העיקריות לרישום ב-NEEQ הינן כדלקמן:

  1. חברה המוקמת בסין כחוק לפחות כשנתיים.
  2. אם החברה רשומה כחברה בע"מ יש להפוך את החברה ל"חברת מניות משותפת".
  3. תחום עסקים מוגדר ויכולת להמשיך בתחום העסקים.
  4. פעילות ע"פ הממשל התאגידי בסין.
  5. המלצה על החברה מטעם חברות ניירות ערך מובילות בסין ופיקוח מצידן.

בחודשים האחרונים, בשל תנאי הסף הנמוכים והן בשל הקפאת ההנפקות בבורסות העיקריות בסין,  יותר ויותר חברות סיניות נמצאות בהליכי רישום ל-NEEQ וביניהן גם חברות בינלאומיות הרואות בזירת המסחר הזדמנות לגיוס כספים בסין. ה-NEEQ ממלא תפקיד חשוב בכלכלה החדשה של סין ויוצר הזדמנויות מימון לחברות סטראט אפ, היי-טק וחדשנות.

China Free Trade Zone

Negative list, foreign direct investment and how to establish a company in China FTZ

In the past, forming a company in China used to be a complex procedure, with government bureaucracy which could take an unreasonably long time. Moreover, many industries were blocked to foreign companies.

In September 2013, China established its first free trade zone (Pilot) in Shanghai. The zone is designed as a testing ground for deregulation and market-opening reforms all over China. Since its establishment, China has launched three additional free trade zones in Tianjin, Guangdong and Fujian. The free trade zones are intended to drive regional growth by encouraging selected industries to cluster in that area.

The benefits of the Free Trade Zones include:

Simplified establishment procedure: The administrative process for the establishment of a company in the free trade zone and has become simpler and shorter than usual. A company interested in registering will not have to undergo certification procedures in different municipalities, but rather will only need to register at the local Chamber of Commerce, as long as such company does not operate in an industry which is listed in the "Negative List".

Negative list: On September 2013, the Shanghai municipal government published a negative list which covers all restricted and prohibited investments for foreign companies. For investments in industries which are not included in the negative list, foreign investors and domestic investors will receive equal treatment. Since its introduction, the negative list has been reduced and simplified a few time from an initial list of 190 items to the current list of 122 items. The negative list has opened up more areas and opportunities for foreign investors, including in real estate, value added telecommunications, pharmaceuticals, agriculture and more.

Free trade: The free trade zone facilitates and eases some of the restrictions customary in China. This liberalization has made it into a global center of movement of goods, especially the free trade zone in Shanghai due to its relatively central location in China. The zone encourages foreign companies to establish a global warehouse within the zone, while allowing free entry and exit of goods from abroad within the zone, without charging customs duties. Commodities which exits the free trade zone to mainland China will be charged in accordance with customs law.

Foreign investments: Companies operating in the free trade zone are allowed to make foreign investments without government approval (as is the case outside the free trade zone). In order to complete these investments, these companies must submit the documents which are relevant to foreign investments to the local authorities. Thus, the procedure of foreign investment has become much simpler for the listed companies.

Financial liberalism: Easing the conversion of Chinese Yuan (RMB) accounts, money transfers and opening accounts. The zone operates under a free trade account system designed to permit account holders to move funds in and out of China outside of the strict capital controls that apply outside the zone.

The process of establishing a company in China

  • The foreign company must establish the holding structure and check whether the area in which the company intends to engage in China is open to foreign investors in accordance with Chinese law, as well as if there are any restrictions that apply to a foreign company in this area of activity.
  • Generally, any foreign business entity established by law may open a company (WFOE) in China. The investor must provide certain documentation, such as incorporation documents and the company's capital adequacy in the country of incorporation. The documents typically required from the a business entity are: articles of association, a local/ international business license, a letter from the bank attesting to the company's financial history and account status, a description of the business activities of the investor, along with other materials such as an annual report, etc. The documents must be translated into Chinese.
  • Approval of the Chinese government for the project. In China, unlike most Western countries, the approval of projects by the relevant government authority is integral to the process of incorporation. The following documents must be prepared for the process of incorporation and approval of the project: the company's articles of association, a feasibility study, leases/rental agreements, the proposed salaries for personnel and benefits budget, as well as any other documentation required for the specific business. Government approval of the project typically takes between 2-5 months, depending on the location of the project, its size and scope. In large cities like Shanghai and Beijing, the process tends to be slower than in smaller cities. The investor should pay various fees, check the required amount of registered capital, and determine whether special licenses are needed the specific project.

מימון המונים בסין

בפעם הראשונה סוגיית פלטפורמות מימון המונים הגיעה לכותלי בית המשפט בסין. אולם, בהיעדר רגולציה ברורה בנושא, בית המשפט בחר להימנע משאלת חוקיותן של עסקאות מימון המונים מסוג זה, והתייחס לחוזה שנחתם בין הצדדים כהסכם תיווך בעל תוקף משפטי.

העובדה שבשנים האחרונות פועלות מספר פלטפורמות מימון המונים גדולות בסין ללא חקיקה רלוונטית, טרם הביאה את המחוקק לומר את דברו ולהסדיר את התחום. על כן, נראה כי עדיין מדובר בתחום אפור בעל פוטנציאל לשינויים. חברות זרות המעוניינות להיכנס לתחום מימון המונים בסין צריכות להכיר בעובדה זו ולבחון היטב את החוק הקיים, הסיכונים המשפטיים והמסגרת בה יוכלו לפעול.

Crowdfunding China

אתרי מימון המונים מובילים בסין

פרטי המקרה:
בספטמבר האחרון דן בית משפט מחוזי בסין בתוקפו של חוזה מימון המונים שנחתם עבור מימון מסעדה בשותפות מוגבלת. הצדדים היו: (1) חברה סינית מקומית בעלת רישיון לפלטפורמת אינטרנט למימון המונים, האתר נחשב לאחד מהגדולים בתחום בסין (להלן: "האתר"). (2) חברה סינית מקומית (להלן: "החברה") שהתקשרה בהסכם שירותים פיננסים עם האתר לצורך מימון פרויקט.
הצדדים ביצעו את ההתחייבויות הכספיות על פי החוזה, אך בטרם השלמת הגיוס התעוררה מחלוקת על סגנון ועלות בתי העסק שנבחרו על ידי החברה. לאחר שהניסיונות ליישב ולהסדיר את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט נכשלו, הן החברה והן האתר ניסו לסיים את החוזה ולטעון לנזקים על הצד שכנגד.

בית המשפט פסק כי העסקה התבצעה כדין במסגרת הסכם תיווך, תוך נימוק העובדות הבאות:

  • האתר לא הציע עסקה במסגרת ניירות ערך. העסקה כללה 87 משקיעים בלבד, ולא יותר מ-200 אנשים (כפי שמציין סעיף 10 לחוק ניירות ערך 2005 של הרפובליקה העממית של סין).
  • האתר לא הפר חוקים ותקנות הנוגעים לפלטפורמות מימון המונים (מאחר ואין חוקים או תקנות כאמור בשלב זה). בית המשפט לא התייחס לשאלת חוקיותו של חוזה מימון ההמונים באינטרנט, אלא רק ציין שלאתר היה רישיון עסק והתעודות הנדרשות להפעלת אתר מסוג זה.
  • לפיכך, קבע בית המשפט כי האתר פעל כדין, לרבות השימוש בתשלומים מקוונים, יישום בקרת ניהול סיכונים, פיקוח ויישום מנגנונים אחרים שנועדו להגן מפני שימוש לרעה של מודל מימון המונים.

השופט קבע כי על החברה לשלם פיצויים מוסכמים לאתר, ובתביעה הנגדית הורה להשיב את סכום ההשקעה לחברה.

לסיכום,
הרגולציה על גיוסי הון דרך פלטפורמות בסין כיום אינה חד משמעית, וכוללת דרישות בנוגע לפרסום ציבורי, מספר המשקיעים המותר (מקסימום 200), סוג המשקיעים המורשים ועוד.
עובדה זו לא מפריעה לכ-218 פלטפורמות מימון המונים ולכ-4 מיליון משקיעים לקחת חלק בתחום. כל אתר פועל בדרכים עקיפות משלו מבלי לפנות באופן ישיר לגולשים בבקשה למימון הפרויקטים. בין האתרים הפועלים מובילה חברת הענק JD (דרך חטיבת JD Finance). הפלטפורמה של JD גייסה מיולי 2014 עד היום כ-1.2 מיליארד יואן עבור יותר מ-3,000 פרויקטים, המהווים כ-60% מכלל תעשיית מימון ההמונים בסין. לאחרונה הכריזה JD שפלטפורמת מימון ההמונים שברשותה תהפוך לחממה מתקדמת, שתרכז השקעות בפרויקטים, הדרכות, וייעוץ בנושאי שיווק, מיתוג ומכירות עבור פרויקטים חדשניים.

שנגחאי ממשיכה לתמוך ולקדם הקמת מרכזי פיתוח

עד חודש אוגוסט השנה הוקמו קרוב ל-400 מרכזי מחקר ופיתוח זרים בשנגחאי, שני שליש מהם במחוז פודונג. המרכזים שהוקמו בשנגחאי מהווים כ-25% מכלל מרכזי המחקר והפיתוח הזרים בסין.

החל מה-1 לנובמבר נכנס לתוקף מסמך עקרונות אותו יזמה הממשלה העירונית בשנגחאי, במטרה לעודד השקעות זרות בעיר ולהקים מרכזי פיתוח נוספים. העקרונות יוצרים מערכת המיועדת להתמודד בדרך יעילה יותר עם הקמה ותפעול של מרכזי מחקר ופיתוח, תוך אימוץ סטנדרטים וחוקים בינלאומיים.

הנושאים החדשים עליהם יושם דגש כוללים:

  • הליך נוח יותר להגשת בקשות וקבלת אשרות שהייה של עובדים בינלאומיים ("עובדים זרים").
  • יצירת "מסלול מהיר" לבחינת מקצועיות והערכת כישורי עבודה עבור מתן אשרות לעובדים.
  • מתן עדיפות לציוד מיובא בבדיקות מכס.
  • חברות היי-טק שיעמדו בתנאים שנקבעו יהיו זכאיות לתשלום מס חברות מופחת.
  • מתן עדיפות למרכזי מחקר ופיתוח בחיזוק אשראי.
  • ביו-רפואה – ישום מערכת יעילה לייבוא ושחרור דגימות מעבדה וחומרים כימיים, על פי עיקרון של מתן "אישור שנתי" שיצמצם את תדירות הפיקוח והבדיקות.
  • מתן דגש שמירת זכויות קניין רוחני של מרכזי המחקר והפיתוח הזרים.

בנוסף, העקרונות מעודדים משקיעים ומרכזי מחקר ופיתוח זרים לפיתוח חדשנות מקומית. לפיכך, תהיה תמיכה בפרויקטים שונים של שיתופי פעולה בין מרכזי מחקר ופיתוח זרים לאוניברסיטאות מקומיות, מכוני מחקר וחברות סיניות. מרכזי מחקר ופיתוח זרים אף יזכו לתמיכת הממשלה המקומית במידה וישלבו פיתוח פלטפורמות לשירותים ציבוריים, ישתפו פעולה עם מוסדות חינוך או חברות מקומיות ליצירת מרכזי הדרכות ותוכניות לפיתוח כישרונות.

SITI

פתיחת מרכז טכנולוגיה וחדשנות (סין-ישראל) בשנגחאי
ב-27 לאוקטובר נערך בשנגחאי פורום Pujiang לחדשנות וטכנולוגיה. הפורום הושק לראשונה בשנת 2008 ומאורגן על ידי המשרד הלאומי למדע וטכנולוגיה והממשלה העירונית של שנגחאי. השנה, בעקבות חתימת ישראל וסין על הסכם שת"פ יזמות וחדשנות תלת שנתי, ישראל נבחרה לכהן כמדינת הכבוד בפורום.

במסגרת אירועי הפורום, נערך טקס הפתיחה של מרכז SITI לפיתוח טכנולוגי בסין (Sino-Israel Technology Innovation Center) במעמד בכירים בממשלת סין וקונסול ישראל בשנגחאי מר ארנון פרלמן (למעלה בתמונה).

המרכז הוקם בפארק הטכנולוגי Zhangjiang בשנגחאי, וממומן בחלקו על ידי הממשלה העירונית. מטרת המרכז לחבר בין חברות טכנולוגיה וחממות מישראל למשקיעים וליזמים בסין, וכן ליצור פלטפורמה לשיתופי פעולה חוצי גבולות, שתסייע להחדיר טכנולוגיה וחדשנות ישראלית לשוק הסיני.

בתקופה זו מרכז SITI מתמקד בעיקר בתחומים: אנרגיה (חיסכון באנרגיה ואנרגיה מתחדשת), שימוש בחומרים חדשים כמו הדפסות תלת מימד, "האינטרנט של הדברים" (IOT – Internet Of Things) ואחרים.

צוות המחלקה המסחרית במשרדנו מסייע בפעילות SITI בישראל. במסגרת אירוע הפתיחה השתתפו מר אייב קלר מנכ"ל SITI ומר רועי גינוסר נציג ZAG בשנגחאי.

שינויים בתעשיית המזון בסין

מאת: תהילה לוי לאטי, עו"ד ושותפה, ורועי גינוסר, משפטן 

הספקת מזון לאוכלוסייה העצומה בסין (כ-1.3 מיליארד אזרחים) אינה משימה פשוטה, אולם הבטחת כמויות מספקות של מזון ושמירה על איכות המזון היא הסוגייה האמיתית מולה ניצבת ממשלת סין. שינויים רבים, כמו הצטמצמות מספר החקלאים (מיליונים של חקלאים עברו לערים הגדולות), שינוי בהרגלי התזונה של האזרחים והתחרות הגוברת בשוק המזון הסיני, מעצבים מחדש את תעשיית המזון המקומית ויוצרים הזדמנויות להשקעות זרות בתחום. בשנת 2012 אחוז ההשקעות הזרות בתעשיית המזון והמשקאות בסין עלה ב-¹.34%
המודעות למזון בריא גברה בשנים האחרונות בסין. דוגמא לכך ניתן לראות בצריכה גוברת של שמן זית ביתי, שמעולם לא בא לידי ביטוי במסורת הבישול הסיני.

למרות הקשיים והרגולציה ההדוקה למשקיעים זרים, ממשלת סין ממשיכה לעודד השקעות זרות בתעשיית המזון והחקלאות ברחבי המדינה. מגמה זו באה לידי ביטוי בתיקון "קטלוג ההשקעות הזרות"²  ופתיחת תעשיות ספציפיות שהיו אסורות/מוגבלות בעבר לחברות זרות. דוגמאות לכך נראו בשנים האחרונות בתחומים כמו ייצור משקאות מוגזים, ייצור תוספי מזון טבעיים וייצור רכיבי מזון אחרים, תחומים הפתוחים כיום לחברות זרות בבעלות זרה מלאה (WFOE).

בנוסף, סין מיישמת אסטרטגיה של עידוד השקעות זרות באמצעות "קטלוג התעשיות המועדפות להשקעות זרות במרכז/מערב המדינה". דגש רב בקטלוג מיושם על תעשיית החקלאות המודרנית, שמקבלת תמריצים מהממשלה במטרה להפוך אזורים במערב סין למרכזי הייצור החקלאי המובילים במדינה.

SP

תיקון חוק בטיחות המזון 2015

הרשויות בסין מתמודדות מדי יום מול מוצרי מזון ושתייה מזויפים או בעייתיים, הנמכרים בחנויות ובאינטרנט ברחבי בסין. חוסר פיקוח על מפעלי המזון ולחץ על יצרנים לספק כמויות גדולות של מזון ושתייה (בהתאם לביקוש הגדל באוכלוסיה) תורמים לכך.

בעקבות שערוריות המזון החמורות שפקדו את סין ונחשפו בשנים האחרונות, חלק גדול מהצרכנים הסינים איבדו את האמון במוצרי מזון מקומיים, וחלה מגמה של דרישה למוצרים מיובאים ולאוכל מערבי הגוברת מדי שנה. נסיבות אלו הביאו את ממשלת סין לפעול ולתקן לראשונה משנת 2009 את חוק בטיחות המזון. באפריל 2015 העבירה וועדת הקונגרס הלאומי את התיקון, שהינו התיקון המחמיר ביותר שידע חוק בטיחות המזון. התיקון ייכנס לתוקף ב-1 לאוקטובר 2015.

בין השינויים הבולטים, החוק החדש מחיל תוספת הנוגעת למשלוח ואחסון מוצרי מזון, כמו גם שינויים הצפויים לפשט את הרגולציה על מוצרי מזון ורכיביהם, סגולות של "מוצרים בריאים", וכמו כן, להחיל דרישות מחמירות יותר לייצור מוצרי תינוקות במטרה להבטיח את בטיחותם.

חוק בטיחות המזון החדש צפוי להשפיע משמעותית על חברות זרות ומקומיות המעורבות בעסקי המזון בסין.

השינויים העיקריים בחוק בטיחות המזון 2015:

  1. כללים חדשים לחנויות אינטרנט העוסקות במכירת מזון:
    קמעונאי מזון באינטרנט נדרשים לבצע בדיקת נאותות על הספקים ומפיצי מוצרי המזון, ולוודא כי יש ברשותם את הרשיונות הדרושים. החוק מחיל אחריות על חנויות האינטרנט במידה ולא יהיו ברשותם את פרטי הספק.
  2. אחריות יצרנים ויצואנים וקימונאים:
    יצרני מזון נדרשים להחזיק במערכת בדיקה ומעקב אחר המוצרים, וכן, לספק ביטוח אחריות לבטיחות מוצריהם. יצואנים לסין מחויבים גם הם למערכת בקרה שתבטיח כי המוצרים הנכנסים לסין עומדים בדרישות בטיחות המזון על פי החוק.
    חנויות אינטרנט המוכרות מזון יישאו באחריות בגין מוצרים ללא רישיון שנמכרו בפלטפורמה שלהן.
  3. מוצרי בריאות:
    בעקבות התיקון, כל מוצר בריאות מחויב ברישום רגיל או מיוחד ב-CFDA (China Food and Drug Administration). סוג הרישום ייקבע על פי רכיבי המוצר, היותו מוצר מיובא/מקומי ועוד.
    בנוסף, מעתה חלה חובה לציין על תוויות המוצרים, הוראות השימוש ופרסומות רלוונטיות כי "המוצר אינו מהווה תחליף לתרופה".
  4. מוצרי מזון לתינוקות: המדיניות כלפי מוצרי תינוקות הוקשחה – באה לידי ביטוי בשינויים הבאים:
    • התיקון מחייב רישום פורמולות ופירוט רכיבי כל מוצר ב-CFDA.
    • הפורמולות לא יוכלו להימכר תחת מותגים אחרים או אריזות שונות.
    • יצרנים מקומיים מחויבים להגיש דוחות בקרת איכות מקיפים לרשות המקומית למזון ותרופות על פי הזמן שייקבע לכך.
    • יצרני מזון לתינוקות מחויבים לדווח לרשות המחוזית למזון ותרופות על חומרי הגלם שבשימוש ומידע נוסף שיירשם.
    • "חוק הפרסום" עבר גם הוא שינוי הנוגע למוצרי תינוקות, וכעת מחיל סעיף האוסר על פרסום רחב היקף של מוצרי חלב תינוקות או כל משקאות אחרים, שכולל מצג בו המוצר יכול להוות תחליף לחלב אם.
  5. תיוג ותוויות מוצרי מזון מיובאים:
    הדרישות לתוויות הוחמרו וכעת מחייבות לכלול יותר פרטים בשפה הסינית, בין הפרטים:
    שם המוצר, משקל נטו, רשימת מרכיבים (כולל תוספים למיניהם), מקום ייצור, תאריך ייצור ותאריך תפוגה, תנאי אכסון, הוראות שימוש, פרטי היצואן ועוד.
  6. הרחבת האחריות הפלילית, המנהלית והאזרחית בגין הפרת החוק.
    אחריות פלילית: אדם שנשלח למאסר בגין עבירה הקשורה לבטיחות מזון לא יורשה לעסוק בייצור או הפצה של מזון לכל החיים.
    אחריות מנהלית: הקנס המרבי בגין הפרת חוק בטיחות המזון הורחב משמעותית. כמו כן, חוק בטיחות המזון 2015 כולל ענישה מחמירה יותר עם מפרים חוזרים ואינדיבידואלים המודעים לפעילות לא חוקית של ייצור או הפצה אך לא מדווחים וממשיכים לסייע לכך (ע"י מתקן, הובלה וכדומה).
    אחריות אזרחית: החוק מאפשר לצרכנים לתבוע פיצויים עונשיים מיצרנים ומפיצים. בעבר, צרכנים יכלו לתבוע סכום של עד פי 10 ממחיר המוצר שנרכש. בעקבות התיקון, הצרכן זכאי לתבוע פיצויים עונשיים בגובה של עד פי 3 מהנזק שנגרם.
  7. עידוד "מלשינים" (Whistleblowers): תמרוץ דיווחים על הפרות בטיחות מזון ע"י הענקת תגמולים מהממשלה.

[1]  נתונים ע"פ משרד המסחר הסיני.
[2]  קטלוג ההשקעות הזרות – הקטלוג מגדיר (1) תעשיות מתומרצות על ידי הממשלה (הטבות מס, הליך מהיר וכו')  (2) תעשיות מוגבלות להשקעות זרות (3) תעשיות אסורות להשקעות זרות.

המדריך החדש להשקעות זרות בסין

 

בסוף חודש דצמבר 2011 פרסמו משרד המסחר הסיני והוועדה לפיתוח ורפורמות בסין את המדריך: "קטלוג ההשקעות הזרות בסין 2011", אשר נכנס לתוקף בסוף חודש ינואר 2012 ("הקטלוג החדש"). הקטלוג החדש הינו מדריך מחייב הכולל הנחיות להשקעות זרות בסין, אשר החליף את קטלוג ההדרכה להשקעות זרות בסין משנת 2007 ("קטלוג 2007"). הקטלוג החדש מאמץ גישה פתוחה יותר לחדירת חברות בינלאומיות לשוק הסיני, בהתאם למתווה של תוכנית החומש ה- 12 של סין. כך, הקטלוג החדש מעלה את מספר הענפים אותם הממשלה הסינית מעודדת ומתמרצת ומפחית את מספר הענפים האסורים או המוגבלים. בהתאם לתוכנית החומש ה- 12, הקטלוג החדש מנסה לאזן בין ייצור וצריכה וכן מדגיש את החשיבות למחקר ופיתוח בתחום ההיי-טק ותעשיות ירוקות.

 

הממשל הסיני מחלק את ההשקעות הזרות בסין לשלוש קטגוריות:

  • עידוד השקעות  ענפים ותעשיות אשר הממשלה הסינית תומכת, מעודדת ולעיתים אף נותנת הטבות ותמריצים בגין השקעה בענפים אלו.
  • השקעות מוגבלות – השקעות בהן יש הגבלות לגבי הדרג המאשר את ההשקעה, סך ההון הרשום או שיעור ההחזקות ע"י משקיע זר.
  • השקעות אסורות – ענפים בהם השקעות זרות הינן אסורות, וזאת בשל רצון הממשל הסיני להגן על תעשיה מקומית ו/או תחומים רגישים.

ענפים שאינם מצוינים בקטלוג נחשבים כענפים מותרים להשקעה.

 

בקטלוג החדש ישנם מספר שינויים מרכזיים בהשוואה לקטלוג 2007, כדלקמן:

עידוד השקעות

 

הקטלוג החדש הוסיף לרשימת עידוד ההשקעות ענפים מתפתחים אסטרטגיים, כגון:

  • ייצור מוצרי עילית (High End Products).
  • שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, תהליכים וציוד מתקדמים, וזאת על מנת לשדרג ולקדם את התעשיות המסורתיות הקיימות בסין.
  • פרויקטים לחסכון באנרגיה ותעשיות ירוקות וידידותיות לסביבה.
  • ציוד למחזור והליכי מחזור שונים בתעשיות הטקסטיל, הכימיקלים, המכונות ועוד.
  • ציוד ומכונות מודרניות חקלאיות.
  • שירותי ניקוי זיהומי נפט ימיים.
  • מחזור מים.
  • פיתוח וייצור של ציוד מערכות אינטרנט מתקדמות.
  • פיתוח ענף השירותים ותמיכה בשירותים מודרניים של: מידע לוגיסטי, קניין רוחני, קרנות הון סיכון והכשרה מקצועית.
  • הקטלוג החדש הסיר השקעות בתחומים מסוימים מקטגוריית עידוד ההשקעות, כגון:
    ייצור רכבים.
    ייצור פולי-סילקון.
    ייצור פחם תעשייתי.

 

השקעות מוגבלות

הקטלוג החדש הוסיף לרשימת ההשקעות המוגבלות את הענפים הבאים:

  • כרייה של פוספטים ואל-מתכות שונות.
  • ייצור של חומרי גלם כימיים שונים.
  • הקמה ותפעול של שווקים סיטונאיים חקלאיים גדולים.

הקטלוג החדש הסיר מרשימת ההשקעות המוגבלות את הענפים הבאים וכיום הם מותרים:

  • קמעונאות והפצה של מוצרי פארמה. בהתאם לקטלוג 2007 הצד הסיני היה חייב להחזיק במרבית המניות בחברה אשר עסקה בהפצה של למעלה מ- 30 מוצרי פארמה.
  • הקמת חברות העוסקות בהשכרת שירותים פיננסים.
  • הקמת מוסדות רפואיים.
  • ייצור משקאות מוגזים.

השקעות אסורות

 

הקטלוג החדש הוסיף לרשימת ההשקעות הזרות האסורות את הענפים הבאים:

– משלוחי אקספרס מקומיים.

– בנייה והפעלה של בנייני יוקרה, וזאת כחלק ממדיניות הממשל לצנן את שוק הנדל"ן הגואה.

 

הקטלוג החדש הסיר מרשימת ההשקעות האסורות את הענפים הבאים: 

– יבוא והפצה של ספרים, מגזינים ועיתונים.

– יבוא של מוצרי אודיו, וידיאו ועיתונים אלקטרוניים.

קטלוג 2007 אוסר על השקעות זרות באתרי חדשות, רשתות אודיו ושירותי תוכניות וידיאו ואינטרנט. הקטלוג החדש מציין כי מוסיקה אינה כלולה באיסור.

לסיכום

הצפי הינו שהקטלוג החדש יעודד משקיעים זרים להשקיע במוצרי עילית, טכנולוגיות מתקדמות, תעשיות ידידותיות לסביבה וכן בטכנולוגיות העוסקות בחסכון באנרגיה. מאחר והקטלוג משפיע באופן משמעותי על ההשקעות הזרות הן על ההטבות והתמריצים והן על ההגבלות, חשוב מאוד להבין ולהתייעץ עם עו"ד מקומי בטרם ההשקעה בכדי לדעת את ההזדמנויות ואת ההגבלות בטרם כניסה לפעילות בסין.

המסע אל תוך היבשת הסינית / מאת תהילה לוי – לאטי, עו"ד ודיקלה מנדל רו"ח ומשפטנית

 

בשנים האחרונות מהווה סין את אחד היעדים האטרקטיביים ביותר להשקעות זרות, אולם עד היום התרכזו רוב ההשקעות במזרח סין. מגמה חדשה מניעה יותר ויותר חברות היי טק בינלאומיות וישראליות להשקיע דווקא במרכז ובמערב סין, שם טמון הפוטנציאל העתידי.

 

החל מתחילת שנות השמונים אז פתחה סין את שעריה למערב, בנתה סין תשתית עסקית חזקה ואטרקטיבית אשר היוותה מוקד להשקעות בפיתוח וייצור בסין בקרב חברות בינלאומיות. אולם, עד לשנים האחרונות רוב ההשקעות הזרות התמקדו בחוף המזרחי בעיקר בערי נמל או ערים הקרובות לערי נמל בהן יש תשתיות לוגיסטיות חזקות. השקעות אלו התמקדו בעיקר ב"ערי המעגל הראשון": בייג'ין, שנגחאי, שנזן וגואנז'ו. ערים אלו הינם ערים חזקות ומשגשגות בעלי תשתיות לוגיסטיות וכוח אדם מקצועי ומנוסה.

 

בשל ההשקעות הזרות הרבות במזרח סין החלו להיווצר פערים כלכליים עצומים בין מזרח סין למרכז ומערב סין. הממשל הסיני מעוניין לצמצם פערים אלו ולהביא את השגשוג והפריחה בהשקעות הזרות בסין גם למרכז ומערב סין. לפיכך, משרד המסחר הסיני יצא בשנים האחרונות עם שני קמפיינים גדולים במטרה לתמרץ השקעות זרות אל תוך היבשת הסינית. ראשית יצא הקמפיין "ללכת מערבה" אשר מטרתו הייתה לעודד השקעות במחוזות המערביים של סין (סינג'יאנג, טיבט, סצ'ואן). לאחר מכן יצא הקמפיין "אל תוך סין" אשר מטרתו הייתה לעודד השקעות במרכז סין (שאנשי, אנחוואי, חנאן, חובאיי וחונאן). הממשל המרכזי העביר לממשל המקומי במחוזות אלו את היכולת להעניק הטבות וסובסידיות רבות לחברות בינלאומיות אשר יקימו שם מרכזי מחקר ופיתוח, מרכזי תכנון או חברות טכנולוגיה אשר יעבירו לשם את הייצור.  בתוכנית החומש האחרונה הדגיש הממשל את תוכניתו בדבר צמצום הפערים בין מזרח למערב.

 

מעבר להטבות והסובסידיות הממשלתיות המוענקות במרכז ומערב סין לאזורים אלו יש יתרון נוסף והוא עלויות תפעול זולות. בעוד שבמזרח סין התייקרו בהתמדה ובאופן משמעותי עלויות כוח האדם והנדל"ן בשנים האחרונות. במרכז ומערב סין, עלויות אלו נשארו נמוכות בכ-50% מעלויות אלו במזרח סין. יחד עם זאת, למרכז ומערב סין ישנו חסרון מאחר ומדובר בערים בתוך היבשת אשר אינן קרובות לנמלים. לפיכך, עלויות ותפעול התחבורה וההפצה של מוצרים הינו בעייתי יותר וטומן סיכונים רבים. בנוסף, באזורים אלו שהינם פחות מפותחים ישנו קושי לאתר כוח אדם ובייחוד מנהלים מיומנים ומקצועיים.

 

מרכז ומערב סין לוטשות עיניים להצלחה של מזרח סין ועושות מאמצים רבים בכדי למצב עצמם כיעד החם הבא להשקעות זרים בסין. ערים רבות במרכז ומערב סין מקימות "פארקים תעשייתיים" ו"מרכזי עסקים מתוכננים" בתמיכה וסבסוד של הממשל המקומי. בעזרת ההטבות הם מושכים אליהם השקעות זרות רבות.

 

חברות היי טק בינלאומיות רבות כגון:  INTEL, HP, IBM כבר החלו להעביר את פעילותן למערב ומרכז סין, במטרה לנצל את הסובסידיות הרבות, העלויות הזולות וההזדמנויות הרבות הטמונות במחוזות אלו. לחברות ישראליות ישנו פוטנציאל רב בעיקר במערב סין בשל הטכנולוגיות הישראליות הרבות העוסקות בתחום המדבור והחקלאות הירוקה. תחומים אשר מערב סין מעוניין לקדם.

 

הרכבת המהירה אשר נחנכה לאחרונה מבייג'ין לשנחאי הינה בבחינת אבן פינה בתכנון הממשל הסיני להקים רשת רכבות מהירות בכל רחבי סין אשר יחברו את פנים היבשת לחוף המזרחי, ישפיעו ככל הנראה על החלטת חברות בינלאומיות רבות לגבי מיקומן בסין.

 

אשר על כן, כדאי למהר ולנצל את ההזדמנויות הגולמיות הטמונות כיום במערב ומרכז סין אשר למעשה מהוות את ההזדמנויות שהיו טמונות בחוף המזרחי של סין לפני כעשרים שנים.