ארכיון תגיות: השקעות סיניות

מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, הרבה מעבר למכסים…

איך יוזמת "תוצרת סין 2025" והשינוי במבנה ההשקעות של סינים מחוץ לסין השפיעה על מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, והאם ישראל יכולה להרוויח מכך?

בתקופה האחרונה הטילה ארה"ב מכסים על ייבוא מוצרים מסין, והיא מגבשת המלצות על הגבלות של השקעות סיניות בארה"ב ושוקלת לתבוע את סין בארגון הסחר העולמי בגין גניבה של קניין רוחני מחברות אמריקאיות. בתגובה, בתחילה, הטילה סין מכסים נוספים על למעלה ממאה מוצרים אמריקאיים. ולאחר מכן מסרה כי היא מתכננת הורדת מכסים על ייבוא רכבים לסין, הפחתת ההגבלות על השקעות זרות בתחום הפיננסי והגברת האכיפה בקניין רוחני וזאת כחלק ממאמציה לפתיחת הכלכלה הסינית.

יש אכן אי סימטריה משמעותית מבחינת המכסים שסין מטילה על ייבוא מוצרים מארה"ב לבין המכסים שארה"ב מטילה על אותם מוצרים סינים וכן אי סימטריה מבחינת התחומים שבהם הסינים יכולים להשקיע בשווקים זרים, לעומת תחומי הפעילות המוגבלים של חברות זרות בסין.

המכסים שארה"ב מבקשת להטיל על סחורות סיניות כמעט כולם מכוונים לתעשיות הקשורות ל"תוצרת סין 2025", יוזמה המבקשת לשדרג את הבסיס התעשייתי של סין באופן מקיף. סין אישרה ב-2015 את מדיניות "תוצרת סין 2025" אשר נועדה לקדם חדשנות "תוצרת בית" ולמצב את המדינה כמעצמת היי-טק אשר שולטת במרבית התעשיות המודרניות בעולם. כדי להגיע ליעד זה, סין מעוניינת להחליף את מרבית הטכנולוגיה הזרה שהיא מייבאת בטכנולוגיה סינית. על מנת לבצע זאת, הממשלה הסינית משקיעה משאבים רבים, הכוללים סובסידיות, הלוואות ואג"ח, לתמיכה בחברות היי-טק מקומיות ותימרוץ חברות סיניות להרחבת פעילותן מחוץ לסין, במטרה לרכוש חברות זרות בעלות טכנולוגיות חדשניות, על מנת שהן יוכלו להיות בעלי הקניין הרוחני להעביר את הטכנולוגיות לסין, להקים מרכזי מו"פ ולייצר את המוצרים הללו בסין. עשרת הסקטורים המקודמים תחת מדיניות זו הם טכנולוגיית מידע, מכונות מתקדמות ורובוטיקה, חלל, ציוד ימי וספינות, רכבות מתקדמת, כלי רכב המונעים באנרגיה חדשה, אנרגיה חשמלית, מכונות חקלאיות, חומרים חדשים וביו-מד. מסתמן כי רכישות והשקעות סיניות בשנים האחרונות אכן תאמו למדיניות זו. מדיניות "תוצרת סין 2025" נחשבת כסיבה העיקרית למלחמת הסחר בין סין לארה"ב, שכן ארה"ב רואה במדיניות זו כמערערת את עקרונות התחרות ההוגנת ומהווה דרך נוספת לקידום העברה של קניין רוחני מחברות אמריקאיות.

בנוסף, עקב ההגבלות שהוטלו בשנה האחרונה על ההשקעות מחוץ לסין, מבנה ההשקעות של חברות סיניות השתנה. כך שבמקום השקעה ישירה בחברה הבינלאומית, המשקיע הסיני מבקש מהחברה הבינלאומית להקים חברה משותפת בסין (JV) והמשקיע הסיני מזרים את ההשקעה אל תוך החברה הסינית כאשר הצד הבינלאומי מתחייב להעביר קניין רוחני\טכנולוגיות בשווי ההשקעה הכספית בהתאם לאחוזים שהוא מקבל במיזם המשותף. גם במקרים אלו בשל העברת הטכנולוגיה לסין, החברות הסיניות זכאיות לסוביסדיות ומענקים מהממשל המקומי. נראה כי שינוי המבנה של ההשקעות הסיניות אינו עולה בקנה אחד עם המדיניות האמריקאית אשר רוצה שההשקעות יהיו בתחומה ולכן רוצה לתבוע את סין בגין הדרישות של חברות סיניות מחברות אמריקאיות להעביר את הטכנולוגיות לסין תמורת השקעות שהמשקיעים הסינים יבצעו בסין ועל מנת לחדור לשוק הסיני.

בישראל לעומת זאת, יש חברות סטארט אפ וטכנולוגיה רבות אשר משוועות להשקעות. בנוסף בניגוד לחברות אמריקאיות, חברות ישראליות הם בד"כ קטנות ואין להם את החוזק והמשאבים הפיננסיים על מנת לחדור לשוק הסיני לבד ולכן לרוב הן צריכות את המשקיע הסיני על מנת לחדור לשוק הסיני. בהתאם לשינוי במדיניות ההשקעות של סין בשנה האחרונה, אנו סייענו לחברות ישראליות רבות להקים מיזמים משותפים עם חברות סיניות כאשר החברות הסיניות השקיעו את ההון הנדרש והחברה הישראלית השקיעה את הטכנולוגיות. המבנה הזה מאפשר לחברות הישראליות לקבל השקעה בחברה (אם כי בישות הסינית) ודריסת רגל לשוק הסיני דרך הקשרים של החברה הסינית ותוך שימוש בהון שמעניקה החברה הסינית כמו גם סובסידיות של הממשל המקומי. אולם, החברה הישראלית חייבת להגדיר במדוייק את הקניין הרוחני שהיא מעבירה והגבלת הטריטוריה וגם לוודא שיש לה שליטה אמיתית במיזם המשותף על ידי נוכחות בפועל ואמצעים משפטיים שונים.

במצב דברים זה, נראה כי עם מלחמת הסחר אשר עלולה לפרוץ בין ארה"ב לסין, חברות סיניות יתמקדו ביבוא טכנולוגיות ממדינות אחרות אל תוך סין. ישראל, אשר ממילא מהווה יעד אטרקטיבי ליבוא טכנולוגיות עבור החברות הסיניות, תוכל לשפר עוד יותר את עמדתה המסחרית מול סין ועמדתה הכלכלית ככלל. אני צופה כי נמשיך לראות יותר ויותר מיזמים משותפים בין חברות סיניות לחברות ישראליות בתקופה הקרובה.

China's investment restrictions: The pendulum swings back

China’s Go Global Policy was initiated in 1999 by the Chinese government to promote Chinese investment abroad, to increase Chinese FDI, pursue diversification and promote Chinese brands in the world. Since the Go Global Policy launch in 1999, and especially after deregulation in 2014, interest in overseas investment by Chinese companies increased significantly. Growing steadily throughout the Go Global Policy lifespan, by 2012 China had reportedly become the world’s third largest outbound investor. As investment scale further increased through 2016, Chinese investors also moved up the value chain with more sophisticated investment targets, and Chinese FDI in Israel is no exception to this trend.

Israel has been a notable part of Chinese outbound investment as the two countries form an ideal economic partnership, with Israel providing innovation to support and fuel China’s ever-growing economy. From a single investment of USD 2.01 million in 2011, we have reached investments of 1.84 billion in 2016 (Source: MOFCOM).

After Dec 2016 however, the bullish global outbound investment trend slowed considerably as Chinese authorities implemented new measures to tighten transaction approvals under pressure of capital outflow and RMB depreciation. We believe that the restrictions and limitations are not an attempt to stop the Go Global Policy, but to check the authenticity of transactions and to improve the quality of transactions.

It appears that Chinese FDI into Israel for the year 2017 has increased, largely on track for another year-to-year increase despite a general slowdown. Moreover, it is apparent that Israeli companies are some of the most sought after investment and acquisition opportunities for Chinese companies, and similarly there has been a gradual increase in the investments of Chinese companies and funds in Israeli venture capital funds.

In August 2017, Chinese authorities clarified the new restrictions instated in Dec 2016, dividing outbound investment into distinct categories: encouraged, restricted, and prohibited. Encouraged investments include high tech, R&D and agriculture. Restricted outbound investments include real estate, hotels, entertainment and sports clubs. Prohibited investments involve industries that threaten national security and the sex and gambling industries.

Most investment into Israel is considered “encouraged”, since most of them are falling within the high tech and technology sectors. Further, during his last visit to China, the Israeli Prime Minister discussed with Chinese authorities to consider easing the approval procedures for Israel-bound investment. With that in mind we believe that Chinese investment in Israel will continue growing and we will see more and more transactions where Chinese investors essentially change their approach to investing in Israeli companies; for example instead of direct investment into an Israeli company, the Chinese investor and Israeli company would set up a local joint venture entity and the Chinese side would invest in the local entity. We’ve seen this trend gain momentum in 2017. Some of the more sizable deals of 2017 were in the form of joint ventures or acquisitions (Source: China Deals InfoBase).

On 1 March 2018, the amendment of Administrative Measures for Overseas Investment by Enterprises will come into force in China with the object of improving supervision, safeguarding national security and supporting the robust development of overseas investment. The main points of the amendment are as follows: (1) expanding the scope of application so that more organizations and investments will be subject to these guidelines; (2) adding a reporting requirement to the NDRC in addition to the existing approval and submission requirements; (3) a pre-authorization requirement has been removed from the NDRC for acquisitions or proposals on projects exceeding $ 300 million; (4) simplification of formal procedures by launching an online platform, and (5) the tightening of foreign investment controls.

Looking forward, with regard to Chinese investments, it seems that the Israeli economy, which traditionally received investments from western countries, has started to rely more and more on investments from China, which are naturally different forms of transactions. Regarding Chinese investment we will advise first to check if payment can be transferred out of China, and to consider the fact that the time required for authority approvals might be longer than before. In addition, we suggest reducing risk by checking the identity of Chinese investors, their previous transactions, the scope of the transaction and add some mechanism to the transaction like milestones, fees, deposit, etc.

It seems that the Chinese trend for continued purchases and investments outside of China will continue to grow. The “encouraged” investment category is a strong statement that reflects that the Chinese government favors foreign innovation in order to boost local development. Israel falls largely into this category, and despite the different investment structures, we expect continued economic cooperation between the two countries.

This article was prepared in collaboration with Laura Otterpohl, Founder, China Deals InfoBase

כל מה שחשוב לדעת על עדכוני החקיקה האחרונים בסין חלק ב'

אמצעים מנהליים להשקעות חוץ (תיקון)

ב-1 למרץ 2018 ייכנס לתוקף בסין התיקון של ההנחיות בדבר אמצעים מנהליים להשקעות חוץ שמטרתו הוא שיפור הפיקוח, שמירה על הביטחון הלאומי ותמיכה בפיתוח בריא של השקעות סיניות בחו"ל. להלן עיקרי התיקון:

הרחבת היקף התחולה

  • המדדים החדשים יחולו על כלל הארגונים המקומיים וארגונים מסוימים בחו"ל.
  •  הבהרה והרחבה של היקף פעילויות ההשקעה, כך שיותר פעילויות השקעה תהיינה כפופות לתיקון.

ייעול שיטת הפיקוח

  • הוסרה דרישת אישור מראש מהוועדה הלאומית לפיתוח ("NDRC") עבור רכישות או הצעות על פרויקטים העולות על 300 מיליון דולר מצד משקיעים סינים.
  • הפשטה וייעול של הליכים פורמליים ע"י השקה של פלטפורמה מקוונת.
  • החמרת הפיקוח:
    1. משקיעים סיניים נדרשים להגיש דו"ח השלמת פרויקט תוך 20 ימי עבודה לאחר השלמת הפרויקט.
    2. על משקיעים סיניים לדווח ל-NDRC או למקבילה המקומית על כל עניין מהותי במהלך חיי הפרויקט בחו"ל.
    3. ה-NDRC רשאי לבקש מראש ממשקיע להגיש דו"ח בכתב בכל עניין מפורט לפי שיקול דעתו.
    4. ה-NDRC יפרסם ויתחזק "רשימה שחורה" של המשקיעים סיניים אשר נמצאו בהפרה של תיקון זה.

התקן הלאומי של סין בדבר אבטחת מידע אישי

מנהל התקינה הארצי של סין פרסם את התקן הלאומי בדבר מידע אישי אשר ייכנס לתוקף ב-1 למאי 2018. התקן מפרט את ההגדרה של מידע אישי, חובות ונהלים שעל עסקים וארגונים רלוונטיים ליישם בנוגע לאיסוף, שימור, שימוש, העברה, שיתוף וטיפול חוצה גבולות במידע אישי.

למשל, התקן דורש ממנהל הנתונים לבצע בדיקת נאותות על הסובייקט לפני קבלת המידע האישי על מנת לדעת בבירור את מקורות המידע ואת ההיקף המוסכם של אופן עיבוד המידע ושימוש בו.

התקן מציב את עקרון ה"מזעור" לצד ומעל הכללים בתקן. העיקרון מחייב כי סוג המידע האישי שייאסף צריך להיות קשור ישירות לביצוע הפעולה העסקית או השירות הרלוונטי; ותדירות וכמות המידע האישי צריכות להיות מוגבלות לתקן המינימלי הנדרש לביצוע הפעולה העסקית או השירות. הלכה למעשה, עקרון ה"מזעור" ייקבע על בסיס כל מקרה לגופו.

על אף שכיום מדובר במסגרת וולונטרית, אנו ממליצים כי חברות אשר פעילותן נוגעת למידע אישי תעקובנה אחר הנושא מאחר והתקן קובע באופן יעיל את שיטות העבודה המומלצות והמצופות על ידי הגופים הרגולטורים וכללי הגנת הנתונים הקיימים בסין. בנוסף, תקן זה יהווה בסיס חשוב לרגולציה וחקיקה עתידית בתחום ביטחון המידע.

ההזדמנויות מחכות בדרך המשי

קרן דרך המשי היא הזדמנות טובה לקרנות ישראליות, שיכולות להקים עמה קרן משותפת להשקעות בחברות ישראליות

יוזמת דרך המשי (One Belt One Road) היא יוזמה שהגה ב–2013 נשיא סין, שי ג'ינפינג, ונועדה לקדם את דרך המשי העתיקה — דרך הסחר הסינית, היבשתית והימית. מטרת היוזמה השאפתנית היא לעודד שיתוף, פיתוח ופתיחות כלכלית ותרבותית בין סין לעולם, ולקדם את הסחר של סין עם אסיה, אירופה ואפריקה, וכן עם ישראל.

כחלק מהיוזמה, הוקמה בדצמבר 2014 קרן דרך המשי, בהיקף של 40 מיליארד דולר. מטרת הקרן היא לממש ולסייע לקידום בעולם של יוזמת דרך המשי על ידי השקעות ומימון פיננסי. הקרן מתמקדת בעיקר בפרויקטים של בנייה, תשתיות, אנרגיה ותיעוש, ובשיתופי פעולה פיננסיים החיוניים לקישור של הכלכלה הסינית עם שאר העולם. במאי הודיע ג'ינפינג כי סין תשקיע 124 מיליארד דולר ביוזמת דרך המשי, מהם 14.5 מיליארד דולר בקרן דרך המשי.

אין קריטריונים חד־משמעיים שבהם צריך לעמוד כדי לקבל השקעה או מימון פיננסי מהקרן, אלא עקרונות כלליים שלפיהם הקרן תבחן כל פרויקט. בין העקרונות ניתן למנות את הקווים המנחים הבאים: הפרויקטים צריכים לענות על הצרכים ההתפתחותיים של המדינות והאזורים שבהם יפעלו; הם חייבים לשרת את האינטרסים ההדדיים ולהביא תועלת מעשית לסין ולמדינות לאורך דרך המשי; הם צריכים להיות משמעותיים עבור פיתוח הכלכלה הריאלית — לדוגמה, שיפור יכולות הייצור, הטכנולוגיה, הניהול, התפעול והחדשנות; ועליהם להיות מעשיים מבחינה מסחרית ולהימצא באיזון סביר בין הסיכון לתשואות.

מאז הושקה, הקרן ביצעה כמה השקעות בפרויקטים ובחברות שונות. בין השקעותיה ניתן למנות השקעה של 2 מיליארד דולר והלוואה של 15 מיליארד דולר בקרן משותפת לקזחסטן ולסין. בין הפרויקטים שבהם משקיעה הקרן יש כאלה בתחום כריית נחושת, אלומיניום ומפעל מלט. השקעה נוספת של הקרן נעשתה בשיתוף עם חברת כמצ'יינה (חברת כימיקלים בבעלות ממשלתית סינית) במפעל הצמיגים האיטלקי פירלי. כמו כן, השקיעה הקרן בפרויקטים של גז טבעי ברוסיה.

קרן דרך המשי מחפשת שיתופי פעולה עם קרנות ממדינות שונות במטרה להקים קרנות משותפות להשקעה בפרויקטים. זו הזדמנות טובה לקרנות ישראליות לחבור לקרן דרך המשי, ולבחון הקמת קרן משותפת להשקעות בחברות טכנולוגיות ישראליות שעשויות להשתלב ביוזמה.

לקבלת השקעה מקרן דרך המשי או להכרה בכך שפרופיל החברה מתאים לקריטריונים הכלליים של היוזמה, יש חשיבות משמעותית מאוד לחברות ישראליות המעוניינות לפעול בסין או רוצות לקבל השקעה מחברות סיניות. לאחר תקופה ארוכה של עיכובים והשהיות בנתינת אישורים להשקעות של חברות סיניות מחוץ לסין, הוציאה ממשלת סין הודעה מנחה באוגוסט האחרון, שבה הגדיר הממשל הסיני את התחומים שבהם הוא מעודד השקעות סיניות מחוץ לסין. בין התחומים נמנים בנייה, תשתיות, היי־טק, חקלאות, וכן השקעות התואמות את המדיניות של יוזמת דרך המשי. כך למעשה, השקעות בחברות ישראליות העוסקות בתחומים הקשורים ליוזמת דרך המשי יקבלו העדפה מהממשל הסיני להשקעה מחוץ לסין.

תחום משמעותי נוסף הוא הנפקות של חברות ישראליות בבורסה בהונג קונג. המשקיעים בהונג קונג מייחסים משמעות רבה לפעילות של החברה בסין, ובעיקר להשתלבות החברה ביוזמת דרך המשי. במקרה שחברה מצליחה לקבל השקעה או מימון מקרן דרך המשי, יהיה לה קל באופן משמעותי לגייס כספים בהנפקה בהונג קונג. מכאן שחברות ישראליות השוקלות להירשם למסחר בהונג קונג או בסין צריכות לבדוק כיצד באפשרותן להשתלב ביוזמה, או לקבל מימון או השקעה מהקרן.

אם חברות ישראליות ישכילו להכיר את יוזמת דרך המשי ויבדקו אפשרויות מעשיות להשתלב בה, זו תהיה עבורן הזדמנות מצוינת להרחיב את הפעילות העסקית ולגייס כספים בסין.

לחץ כדי לעבור למאמר במרקר

כל מה שחשוב לישראל לדעת וללמוד מהסכמי הסחר של סין עם מדינות אחרות

בחודש מרץ 2016 נפגשו ראש הממשלה בנימין נתניהו וסגנית ראש ממשלת סין ליו ינדונג, והצדדים החלו לגבש את הסעיפים הראשונים לעבר חתימת הסכם סחר חופשי בין ישראל לסין. בעשרים לחודש מרץ הקרוב מתכנן ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקור בסין לציון 25 שנים ליחסים הדיפלומטיים בין המדינות. כאשר מטרת העל בביקור זה, הינו הגדלה משמעותית של היקף הסחר בין ישראל לסין. אשר אחד האמצעים המשמעותיים לגידול בהיקף הסחר הוא הסכם הסחר החופשי הנידון בין שתי המדינות.

הצפי הוא כי הסכם הסחר החופשי צפוי להכפיל את הסחר בין שתי המדינות, להגדיל את התוצר בשתי המדינות ולהוביל לעלייה בהשקעות ולהטבות כלכליות משמעותיות לסין וישראל. ההסכם צפוי לכלול סחר בסחורות, סחר בשירותים, מכס וכללי מקור, השקעות, נושאי תקינה ורגולציה, קניין רוחני ושיתוף פעולה כלכלי וטכנולוגי. ההסכם גם עתיד לכלול הסרת חסמי סחר- כך שהייצוא הישראלי לסין ייהנה מהקלות בכניסה לסין וכך גם מסין לישראל. הדגשים שישראל מעוניינת לכלול בהסכם הנם העדפות בייצוא ההיי-טק לרבות ציוד רפואי, מוצרי תקשורת ומוצרים אלקטרונים ובנוסף העדפות למוצרי טכנולוגיית המים כטפטפות ומגופים ומוצרי חקלאות, פירות וירקות מיוחדים ותבלינים. במקביל סין מעוניינת לייצא ללא מכס מוצרי צריכה, לרבות מוצרים חשמליים אשר סין מייצאת לישראל בכמויות רבות. הציפייה של ישראל כי ההסכם יצליח להקטין את הסתמכותה של ישראל על האיחוד האירופאי וארה"ב כשווקיה המרכזיים ולהגדיל את הייצוא לסין שהינה שוק גדול ומשמעותי.

30153691 - diplomatic handshake between countries: flags of china and israel overprinted the two hands

עד היום סין חתמה על 14 הסכמי סחר חופשי עם מדינות אחרות ובימים אלו סין מנהלת דיונים לקראת הסכם סחר חופשי עם 9 מדינות נוספות, ביניהן ישראל. הסכם הסחר החופשי בין סין לניו זילנד נכנס לתוקף ב1 לאוקטובר 2008 והוא הסכם הסחר החופשי הראשון שסין חתמה עם מדינה מכלכלה מפותחת. ההסכם התייחס לנושאים כמו מסחר בסחורות, סחר בשירותים והשקעות. ההסכם כלל: הורדה הדרגתית של המכס בגין הייצוא לסין. ההסכם איפשר לעד 1,800 סינים בשנה להיכנס לניו זילנד ולעסוק בתחומים כגון רפואה סינית מסורתית, הוראת שפה ושירות מזון וכן הטבות לגבי השקעות ותחום השירותים. כתוצאה מההסכם: קצב הגידול השנתי של הסחר בין שתי המדינות היה מעל -15% לשנה בשנים האחרונות. סין הפכה לשותפת הסחר (טובין) הגדולה ביותר עבור ניו זילנד. השוק הסיני הפך ליעד הייצוא והייבוא הגדול ביותר עבור ניו זילנד. גם שוק ההשקעות נהנה מצמיחה מהירה.

מדינה נוספת שחתמה על הסכם סחר חופשי בשנת 2008 הייתה סינגפור וההסכם עימה כולל בתוכו סחר בסחורות, שירותים, השקעות, פיצויים, נהלי מכס, שיתוף פעולה כלכלי ועוד. בין עיקרי ההסכם: ביטול המכס עבור כ-95% מכלל הייצוא של סינגפור לסין, בעוד אין תעריפים על כל היצוא הסיני לסינגפור. יחס מועדף לסחורות מסינגפור. חברות סיניות וסינגפוריות בענף בתי החולים ושירותים עסקיים נבחרים נהנים מיחס מועדף בכניסה לשווקים. כתוצאה מההסכם: שוק ההשקעות בסינגפור מסתמכות בעיקר על השקעות סיניות. וסין מהווה שותפת הסחר הגדולה ביותר עבור סינגפור.

הסכם הסחר החופשי עם אוסטרליה נכנס לתוקף חלקו ב 2015 וחלקו ב 2016 לאחר שנים רבות של דיונים על ההסכם. ההסכם כולל בתוכו תחומים רבים ונחשב להסכם הסחר החופשי האיכותי ביותר שסין חתמה בנושאי סחר וליברליזציה של השקעות. בין עיקרי ההסכם ישנם: הטבות לייצוא מזון מאוסטרליה, כאשר סקטורים רגישים לסין נשארו מחוץ להסכם. הטבות לייצוא משאבים מאוסטרליה. השקעות סיניות באוסטרליה שאינן עולות על 1.078 מיליארד דולר אוסטרלי, לא ידרשו לאישור תחת כללי השקעות הזרות של אוסטרליה. המכס עבור כ- 95% מהיצוא האוסטרלי יבוטל, בעוד חסמים יוסרו על מנת לאפשר ליותר עסקים סיניים להשקיע באוסטרליה. כתוצאה מההסכם: יצוא סחורות כגון צעצועים, מוצרים חשמליים ומכניים מסין במגמת עלייה. אוסטרליה הפכה ליעד התעופה (למרחקים גדולים) השני בגודלו עבור סין. בנקים סינים פתחו סניפים באוסטרליה, מה שאפשר מימון נח יותר של חברות סיניות בחו"ל. ההשקעות הישירות של סין באוסטרליה עלו בצורה משמעותית.

הסכם הסחר החופשי בין סין לדרום קוריאה שנכנס לתוקף לפני כשנה, כלל בעיקר ליברליזציה בסחר בסחורות מצד שני המדינות עבור כ-90% מהפריטים החייבים במס וכ-85% מנפח הסחר. כתוצאה מההסכם: הסכום הכולל של היצוא לסין בחקלאות, בעלי חיים, ודיג גדל ב- 7.8%. הייבוא לסין באמצעות מסחר דיגיטלי עלה ב32.6%. ההשקעה של סין במגזר השירותים בקוריאה הגיע לשיא של 1.7 מיליארד דולר בשנת 2015.

הייצוא של ישראל לסין עמד בשנת 2015 על 3.1 מיליארד דולר, אולם כמחציתו הורכב מרכיבים אלקטרוניים הנשלט בחלקו הגדול על ידי חברת אינטל שלה מפעלי בדיקה והרכבה רבים בעיקר בסין וחלק גדול נוסף הורכב מייצוא יהלומים. לאחר נטרול ייצוא הרכיבים האלקטרוניים והיהלומים נראה כי בשנים האחרונות לא הייתה צמיחה ממשית בייצוא מישראל לסין. אומנם, ענף המכשור הרפואי מצליח להגדיל את חלקו בייצוא מדי שנה אבל עדיין לא מתקרב למימוש הפוטנציאל שלו בנוסף הייצוא מענף המזון והמשקאות וכן ייצוא כימיקלים ירדו בשנה האחרונה. יצואנים רבים קובלים כי הבעיות העיקריות בייצוא לסין הינם חשש מבעיות בשליטה על הקניין הרוחני והאכיפה בסין, חוקים רבים ורגולציה ותקינה מורכבת וארוכה וכן רמה גבוהה של מכסים. נראה כי ישראל צריכה לשים דגש על העדפה לייצוא מישראל של מוצרים שבהם ישראל מתמחה כגון היי טק, ביו מד, מכשור רפואי, טכנולוגיות חקלאיות כמו גם פירות וירקות. כמו כן, הואיל לישראל יש פוטנציאל לייצא לסין מוצרים טכנולוגים היא צריכה להתמקד בסוגיית הקניין הרוחני ופתרונות לאכיפה של זכויות קניין רוחני בסין. בנוסף, כדאי לישראל להתרכז בענף המכשור הרפואי ולדרוש תקינה מקלה על ייצוא מכשור רפואי מישראל לסין והורדת מכסים למכשור הרפואי וכן למוצרים בתחום החקלאות לרבות פירות וירקות.

מהשוואה להסכמי סחר חופשי אחרים שסין חתמה נראה כי כל מדינה שחתמה על הסכם סחר חופשי עם סין הגדילה את קצב הגידול השנתי של הסחר וסין הפכה להיות שותפת הסחר העיקרית בה וכן הסכם הסחר החופשי גרם לגידול בהשקעות הסיניות במדינה וכן לגידול במספר התיירים במדינה. עוד נראה כי דווקא המדינות שבהם ארך המו"מ זמן רב הצליחו להגיע להסכם איכותי יותר הכולל בתוכו תחומים רבים ומסייע לכלכלת אותה המדינה. לפיכך, נראה כי הסכם סחר חופשי איכותי יכול לסייע משמעותית לשוק היצואנים הישראלי ולעשות שינוי של ממש בייצוא מישראל לסין.

האטה ברכישות הסיניות בעולם?

חברות סיניות המשיכו גם השנה (2016) ברכישות ענק של חברות מערביות. בניגוד לעבר בו התמקדו הסינים בעיקר בחברות מתחומי המשאבים והאנרגיה, הרכישות השנה התמקדו בתחומים חדשניים יותר, כולל: טכנולוגיה, תעשייה חדשנית, מזון, מלונאות, כימיכלים, ועוד. ההשקעות שביצעו חברות סיניות השנה מבטאות את הצהרות הממשלהGo)   Global) ואת תכנית החומש ה-13 ויעדיה להוביל לייצור גובר של מוצרי High-End, פיתוח תעשיית ההיי-טק, מרכזי מחקר ופיתוח  והגברת הצריכה המקומית. בין העסקאות הבולטות השנה היו אלו של כמצ'יינה (המוכרת לנו בישראל) שמתכננת להשלים רכישה בסך 43 מיליארד דולר של Syngenta חברת האגרו-טכנולוגיה השוויצרית הגדולה בעולם; Anbang Insurance שרכשה את רשת Starwood Hotels האמריקאית תמורת 14.3 מיליארד דולר, Tencent שרכשה תמורת 8.6 מיליארד דולר את Supercell מפתחת משחקי המובייל מפינלנד, ועוד.

Chinese Economy

במסיבת עיתונאים שנערכה מטעם בכירי הרשויות בסין ב-6 בדצמבר 2016, נמסרה הודעה משותפת כי בקרוב יחולו בסין הגבלות חדשות ופיקוח הדוק יותר על השקעות חוץ של חברות סיניות בתחומים שונים. ההודעה נמסרה מטעם בכירי הרשות הלאומית לפיתוח ורפורמה (NDRC), רשות התעשייה והמסחר (MOFCOM), הבנק המרכזי (PBC) והרשות המדינית למטבע החוץ (SAFE).

על פי ההודעה שנמסרה, הרשויות בסין מבהירות כי ימשיכו באותה המסגרת הרגולטורית בה נהגו כלפי השקעות חוץ עד היום, אולם יושם דגש רב יותר על עסקאות ותחומים הכוללים:

  1. השקעות חוץ בקנה מידה גדול בתחום שאינו קשור לתחום העיסוק העיקרי של החברה.
  2. השקעות חוץ ע"י חברות שותפות מוגבלת.
  3. השקעות חוץ שמערבות חברות המקימות כלי השקעה (במהירות, במיוחד לצורך ההשקעה).
  4. חברות בת גדולות הנשלטות על ידי חברות אם קטנות יותר יחסית.
  5. השקעות חוץ בהיקף רחב בתחומים: נדל"ן, מלונות, אולפני סרטים, תעשיית הבידור וקבוצות ספורט.

על אף שטרם פורסמו האמצעים שיינקטו, מדובר ב"דגל-אדום" עבור השקעות חוץ של חברות סיניות בתחומים הנ"ל. נוכח היקף ההודעה שפורסמה במסיבת העיתונאים על ידי ארבע הרשויות החזקות במדינה במסחר חוץ, ונוכח תזמון ההודעה (היחלשות מטבע היואן), ניתן להניח שנראה יותר פיקוח והחמרה בהגבלות שיחולו על השקעות חוץ בעתיד הקרוב.

סין – שוק המובייל המשגשג בעולם

על רקע הצמיחה המהירה של סין בשנים האחרונות, אין זה מפתיע שהמדינה ממשיכה לשבור שיאים ולשמר את מעמדה כמדינה בעלת מספר גולשי האינטרנט הגדול בעולם. מספר גולשי האינטרנט בסין עומד כיום על למעלה מ-688 מיליון איש (כ-50% מכלל האוכלוסייה). על אף הנתונים המרשימים, ומתוך הכרה בכך שהפוטנציאל עוד רחוק ממימוש, ממשיכה ממשלת סין להשקיע סכומי עתק בהרחבת התשתיות ובחיבור הפריפריה ברחבי המדינה לרשתות אינטרנט מתקדמות.

מספרם של כלל גולשי האינטרנט דרך טלפונים ניידים עומד כיום על יותר מ-620 מיליון גולשים, המהווים כ-90% מכלל גולשי האינטרנט בסין. על רקע הצמיחה המהירה של הענף ותמיכת השלטונות הסינים במסגרת עידוד חדשנות ופיתוח טכנולוגי בסין, הצטרפו בשנה האחרונה כ-63 מיליון גולשי אינטרנט חדשים דרך טלפונים ניידים.

הפוטנציאל הגלום באזורים הכפריים בסין, ורצון הממשלה לפתח אזורים אלו ולהוציא את התושבים מקו העוני, באים לידי ביטוי בין היתר בפתרונות טכנולוגים. דוגמאות לכך ניתן לראות בקידום התחרות ופתיחת תכניות פיילוט המאפשרות מסחר ישיר עם חקלאים דרך פלטפורמות מסחר אלקטרוני, וכן פיתוח פלטפורמות תשלומי מובייל. התוכניות עולות בקנה אחד עם תכנית החומש ה-13 שהציבה הממשלה לשנים 2016-2020. בין יעדי התוכנית נקבע כי הממשלה תפעל ותשקיע משאבים כדי לפתח את האזורים העניים ולהפכם ל"ערים חכמות", תוך שיפור השירותים הציבוריים על ידי שימוש בטכנולוגיות ואפליקציות.

בנוסף, התמיכה הרבה של הממשל הסיני בפיתוח ורכישת טכנולוגיות מידע חכמות, וההעדפה של הסינים לטלפונים ניידיים, גורמים להשקעות ורכישות רבות של חברות סיניות בתחום המובייל. כך, בתקופה האחרונה: ענקית החיפוש הסינית Baidu, ביצעה השקעה המוערכת בעשרות מיליוני דולרים ב-Taboola, חברת המלצות תוכן ישראלית. חברת Mobvista הסינית, חברת פרסום הסלולרי הגדולה באסיה רכשה את NativeX, חברת פרסום סלולרי אמריקאית, בעסקה המוערכת בכ-24.5 מיליון דולר. חברת Spearhead, חברת שיווק מהמובילות בסין רכשה את Smaato, חברת פרסום סלולרי אמריקאית, בעסקה המוערכת בכ-148 מיליון דולר. וחברת Youzu הסינית, המפתחת והמו"ל של משחקים מקוונים רכשה את חברת Bigpoint הגרמנית, המפתחת משחקים מקוונים, בעסקה המוערכת בכ-80 מיליון יורו.

מלבד סיוע ממשלתי, תאגידי ענק סינים כמו ALIBABA ו-JIND DONG הכריזו כי בשנים הקרובות ישקיעו בפיתוח תשתיות אינטרנט וחיבור אזורי פריפריה בסין לפלטפורמות המסחר האלקטרוני, כולל הכנת מערך לוגיסטי ופיננסי שיאפשר נגישות וזמינות גם לאזורים מרוחקים. בנוסף, חברות טלקום סיניות כגון: China Telecom ו- China Mobile צפויות להמשיך להרחיב את תשתיות האינטרנט המהיר במקומות פחות מפותחים בסין, ולשדרג יותר ויותר גולשים לאינטרנט במהירות של G4.

סין כבר היום נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום המובייל. מגוון השירותים הנגישים למשתמשים בלחיצת כפתור הוא כמעט אין סופי. האפליקציות הפופולריות ביותר בקרב המשתמשים בסין הן לאפליקציות להודעות (WeChat ו-QQ), למנועי חיפוש ולחדשות אינטרנט. אפליקציות נוספות בעלות גידול מתמיד הן אפליקציות לשירותי תשלום (כמו Alipay השחקנית המובילה בשוק), לקניות, הזמנת נסיעות וכדומה.

תוכניות הפיתוח הטכנולוגי בתחום הסלולר תוך גידול מתמיד באוכלוסיית מעמד הביניים בסין, מעיד שמספר משתמשי האינטרנט בסין דרך הסלולר ימשיך לצמוח בשנים הקרובות. מכאן, שכל חברה בתחום הרואה בשוק זה פוטנציאל עסקי חייבת לשאוף להשתלב בסין דרך השחקניות המקומיות. יחד עם זאת, השתלבות של חברות מובייל זרות בסין עדיין מאתגרת ומורכבת. בהקשר זה חשוב לציין שבסין בה חנות האפליקציות של גוגל למעשה חסומה כל האפליקציות צריכות לעבור דרך החברות הסיניות השולטות בשוק בסין. לפיכך נוצר מצב שבו השירותים הנ"ל ואחרים ניתנים על ידי מספר מצומצם יחסית של תאגידים סינים גדולים יותר ופחות השולטים בשוק, והחסמים העומדים בפני חברות זרות המעוניינות להשתלב בתחום הינם גדולים.

תערוכת המובייל העולמית MWC

כחלק מהחשיבות הרבה שמעניקה ממשלת סין לתחום הטכנולוגיות והמובייל והרצון לקדם את הנושא, מארחת סין מדי שנה את תערוכת המובייל העולמית MWC, אשר מתקיימת בשנחאי בין התאריכים 29 ליוני -1 ביולי 2016. ה- MWC שנחאי הינו אירוע המובייל הגדול באסיה השנה, המארח את כלל תעשיית ועולם המובייל, החל מהדרג הניהולי וכלה בצרכנים חובבי טכנולוגיה על מנת ליצור פלטפורמה בה ניתן לשתף ולחוות טכנולוגיות חדשות. שלל אטרקציות בנושא יוצגו עבור המבקרים: הפעלת טיסנים, מציאות וירטואלית, מתחם משחקים למובייל ועוד. התערוכה תאפשר למשתתפים לחוות טכנולוגיה בהקשר של "מובייל" ולראות כיצד מוצרים ושירותים המחוברים למובייל יכולים לשפר את חיי היומיום בעזרת יישומים בתחום התעשייה, הבית, הרכב, הבריאות, החקלאות ועוד.

התערוכה צפויה למשוך השנה מספר שיא של מבקרים וחברות בינלאומיות מתחום המובייל, שיציגו טכנולוגיות מתקדמות וחדשניות. בתערוכה משתתפות מדי שנה החברות הגדולות והמשפיעות ביותר בתעשיית המובייל בסין, ביניהן: מפעילים סלולריים, יצרני מכשירים, חברות תוכנה, אינטרנט ועוד. ההערכות צופות שבתערוכה השנה ישתתפו כ – 70,000 משתתפים, 8,000 חברות, המייצגות 101 מדינות ו-1,000 מצגים. התערוכה הוצמדה לכנס בן יומיים של ענקי המובייל בתעשייה, המושך אלפי משתתפים ברמת מקבלי ההחלטות של החברות הגדולות והמשפיעות ביותר בעולם והיא מהווה תערוכה חשובה לחברות בתחום המובייל הפונות לשוק הסיני.

בתערוכה ייפתח ביתן ישראלי בו ישתתפו כ-20 חברות ישראליות שיציגו פתרונות טכנולוגים מתקדמים לעולם המובייל של סין. בין החברות המובילות המציגות בביתן הישראלי השנה יהיו: Vexigo המציעה שירותי פרסום מקוונים, תוך שימוש בפלטפורמת פרסום וטכנולוגיה מתקדמת מתחום ה-Ad-Tech.
Cellmining הפועלת בתחום ה- (Self Organizing Network) ומציעה פתרונות לאיתור ותיקון בעיות תקשורת ברשת הסלולרית, וחברת הסייבר Checkmarx המפתחת מוצרים מתקדמים בתחום אבטחת התוכנה.