ארכיון תגיות: חברות טכנולוגיה

ההזדמנויות מחכות בדרך המשי

קרן דרך המשי היא הזדמנות טובה לקרנות ישראליות, שיכולות להקים עמה קרן משותפת להשקעות בחברות ישראליות

יוזמת דרך המשי (One Belt One Road) היא יוזמה שהגה ב–2013 נשיא סין, שי ג'ינפינג, ונועדה לקדם את דרך המשי העתיקה — דרך הסחר הסינית, היבשתית והימית. מטרת היוזמה השאפתנית היא לעודד שיתוף, פיתוח ופתיחות כלכלית ותרבותית בין סין לעולם, ולקדם את הסחר של סין עם אסיה, אירופה ואפריקה, וכן עם ישראל.

כחלק מהיוזמה, הוקמה בדצמבר 2014 קרן דרך המשי, בהיקף של 40 מיליארד דולר. מטרת הקרן היא לממש ולסייע לקידום בעולם של יוזמת דרך המשי על ידי השקעות ומימון פיננסי. הקרן מתמקדת בעיקר בפרויקטים של בנייה, תשתיות, אנרגיה ותיעוש, ובשיתופי פעולה פיננסיים החיוניים לקישור של הכלכלה הסינית עם שאר העולם. במאי הודיע ג'ינפינג כי סין תשקיע 124 מיליארד דולר ביוזמת דרך המשי, מהם 14.5 מיליארד דולר בקרן דרך המשי.

אין קריטריונים חד־משמעיים שבהם צריך לעמוד כדי לקבל השקעה או מימון פיננסי מהקרן, אלא עקרונות כלליים שלפיהם הקרן תבחן כל פרויקט. בין העקרונות ניתן למנות את הקווים המנחים הבאים: הפרויקטים צריכים לענות על הצרכים ההתפתחותיים של המדינות והאזורים שבהם יפעלו; הם חייבים לשרת את האינטרסים ההדדיים ולהביא תועלת מעשית לסין ולמדינות לאורך דרך המשי; הם צריכים להיות משמעותיים עבור פיתוח הכלכלה הריאלית — לדוגמה, שיפור יכולות הייצור, הטכנולוגיה, הניהול, התפעול והחדשנות; ועליהם להיות מעשיים מבחינה מסחרית ולהימצא באיזון סביר בין הסיכון לתשואות.

מאז הושקה, הקרן ביצעה כמה השקעות בפרויקטים ובחברות שונות. בין השקעותיה ניתן למנות השקעה של 2 מיליארד דולר והלוואה של 15 מיליארד דולר בקרן משותפת לקזחסטן ולסין. בין הפרויקטים שבהם משקיעה הקרן יש כאלה בתחום כריית נחושת, אלומיניום ומפעל מלט. השקעה נוספת של הקרן נעשתה בשיתוף עם חברת כמצ'יינה (חברת כימיקלים בבעלות ממשלתית סינית) במפעל הצמיגים האיטלקי פירלי. כמו כן, השקיעה הקרן בפרויקטים של גז טבעי ברוסיה.

קרן דרך המשי מחפשת שיתופי פעולה עם קרנות ממדינות שונות במטרה להקים קרנות משותפות להשקעה בפרויקטים. זו הזדמנות טובה לקרנות ישראליות לחבור לקרן דרך המשי, ולבחון הקמת קרן משותפת להשקעות בחברות טכנולוגיות ישראליות שעשויות להשתלב ביוזמה.

לקבלת השקעה מקרן דרך המשי או להכרה בכך שפרופיל החברה מתאים לקריטריונים הכלליים של היוזמה, יש חשיבות משמעותית מאוד לחברות ישראליות המעוניינות לפעול בסין או רוצות לקבל השקעה מחברות סיניות. לאחר תקופה ארוכה של עיכובים והשהיות בנתינת אישורים להשקעות של חברות סיניות מחוץ לסין, הוציאה ממשלת סין הודעה מנחה באוגוסט האחרון, שבה הגדיר הממשל הסיני את התחומים שבהם הוא מעודד השקעות סיניות מחוץ לסין. בין התחומים נמנים בנייה, תשתיות, היי־טק, חקלאות, וכן השקעות התואמות את המדיניות של יוזמת דרך המשי. כך למעשה, השקעות בחברות ישראליות העוסקות בתחומים הקשורים ליוזמת דרך המשי יקבלו העדפה מהממשל הסיני להשקעה מחוץ לסין.

תחום משמעותי נוסף הוא הנפקות של חברות ישראליות בבורסה בהונג קונג. המשקיעים בהונג קונג מייחסים משמעות רבה לפעילות של החברה בסין, ובעיקר להשתלבות החברה ביוזמת דרך המשי. במקרה שחברה מצליחה לקבל השקעה או מימון מקרן דרך המשי, יהיה לה קל באופן משמעותי לגייס כספים בהנפקה בהונג קונג. מכאן שחברות ישראליות השוקלות להירשם למסחר בהונג קונג או בסין צריכות לבדוק כיצד באפשרותן להשתלב ביוזמה, או לקבל מימון או השקעה מהקרן.

אם חברות ישראליות ישכילו להכיר את יוזמת דרך המשי ויבדקו אפשרויות מעשיות להשתלב בה, זו תהיה עבורן הזדמנות מצוינת להרחיב את הפעילות העסקית ולגייס כספים בסין.

לחץ כדי לעבור למאמר במרקר

בשורה לחברות ישראליות: בורסת הונג קונג מתכננת לפתוח מדד חדש לחברות טכנולוגיה עם דרישות סף נמוכות

הבורסה בהונג קונג מתכנננת לפרסם בקשה לייעוץ בנוגע להשקת מדד חדש לחברות טכנולוגיה, "המדד השלישי", אשר יכול לסייע לחברות טכנולוגיה להירשם למסחר בבורסה בהונג קונג עם דרישות סף נמוכות יותר.  שחקנים רבים בבורסה בהונג קונג תומכים ברצון הבורסה להקים מדד נוסף אשר יותאם לחברות טכנולוגיה הן מסין והן מרחבי העולם. עדיין לא נקבעו הכללים והרגולציה למדד החדש אבל ייתכן והם יעקבו אחר הבורסה בסינגפור אשר מאפשרת רישום מבני דואלי ודרישות סף נמוכות יותר אשר יתאימו לחברות טכנולוגיה.

נראה כי הבורסה בהונג קונג זקוקה להשקת המדד החדש על מנת להעלות את מספר ההנפקות בה ואת מחזור הפעילות. וכן בכדי להתחרות על הנפקות של חברות טכנולוגיה בעולם בעיקר עם הנאסד"ק אשר נחשב הראשון בעולם בהנפקות של חברות טכנולוגיה וכן במדד חברות הטכנולוגיה בשנזן (CHINEXT) אשר גם בו מונפקות חברות טכנולוגיה סיניות רבות.

הבורסה ההונג־קונגית הינה אחת הבורסות הגדולות ביותר באסיה. בשנת 2016 גייסו חברות בהנפקות ראשונות כ – 195 מיליארד דולר הונג קונג  (כ- 24.4 מיליארד דולר אמריקאי). אבל רוב החברות המונפקות בבורסה בהונג קונג עדיין הינם גופים פיננסיים ובנקים ורק מעט מאוד חברות טכנולוגיה וטלקום רשומות למסחר בהונג קונג.

הונג קונג והבורסה שלה משמשות כבר שנים ארוכות בתפקיד שער הכניסה עבור משקיעים לסין ולאסיה כולה. הונג קונג נהפכה במשך השנים למרכז פיננסי בינלאומי, ויש בה נוכחות גבוהה של מוסדות פיננסיים בינלאומיים לצד בתי ההשקעות ובנקים סיניים. הונג קונג מושכת חברות ואנשי עסקים שרוצים להשקיע בצמיחה הסינית תוך שהם נהנים מתרבות עסקית מערבית. הצלחת הבורסה בהונג קונג למשוך משקיעים נובעת ממיקומה הגיאוגרפי, כשער לכלכלות האזור ובעיקר לסין,  וכן בשל מערכת פיננסית חזקה ומערבית.

49254820 - business graph with arrows tending downwards

בחודש מרץ האחרון פירסמה הבורסה בהונג קונג מדריך אזורי לגבי ישראל ובחודש אפריל האחרון הודיעה הבורסה בהונג קונג על החלטה להכיר בישראל כ"תחום שיפוט מקובל". משמעות ההחלטה היא כי חברות שהתאגדו בישראל יוכלו לראשונה להנפיק בה ניירות ערך. החלטה זו התקבלה לאחר לאחר שהוחלט בהונג קונג כי דיני החברות בישראל דומים לדיני החברות בהונג קונג ויש בהם כדי לספק הגנה לציבור המשקיעים.

הנפקות בבורסת הונג קונג תאושרנה רק לחברות פרטיות שהתאגדו בישראל ועדיין לא ביצעו הנפקה ראשונה לציבור, וכן לחברות שהתאגדו בישראל והנפיקו ניירות ערך בבורסות זרות. נכון להיום עדיין לא נבחנה על ידי הבורסה בהונג קונג אפשרות רישום למסחר של חברות שהתאגדו בישראל והנפיקו ניירות ערך בבורסה בת"א

ישראל הינה אחת המדינות עם מספר חברות הסטארט אפ הגדול בעולם והיא מפורסמת בכך שמספר החברות הישראליות הרשומות למסחר בנאסד"ק ובבורסה של ניו יורק הוא הגדול ביותר מקרב כל המדינות למעט ארה"ב וסין. משרדנו (ZAG-SW) מלווה ונותן ייעוץ משפטי לרוב החברות הישראליות המונפקות בנאסד"ק בשנים האחרונות. שוק ההון בארה"ב היווה את המימון הציבורי העיקרי של חברות ישראליות אולם בשנים האחרונות יותר ויותר משקיעים סינים השקיעו בחברות הישראליות. אף על פי כן, לאור המדיניות האחרונה בחודשים האחרונים לגבי הגבלת ההשקעות מחוץ לסין יש פחות השקעות של חברות סיניות בחברות ישראליות.

אנו צופים כי פתיחת ההבורסה בהונג קונג לרישום חברות ישראליות וכן השקת מדד ייחודי לחברות טכנולוגיה עם דרישות סף נמוכות יהוו פוטנציאל כלכלי משמעותי וגדול לחברות ישראליות להירשם למסחר בהונג קונג ולגייס שם כספים.

האטה ברכישות הסיניות בעולם?

חברות סיניות המשיכו גם השנה (2016) ברכישות ענק של חברות מערביות. בניגוד לעבר בו התמקדו הסינים בעיקר בחברות מתחומי המשאבים והאנרגיה, הרכישות השנה התמקדו בתחומים חדשניים יותר, כולל: טכנולוגיה, תעשייה חדשנית, מזון, מלונאות, כימיכלים, ועוד. ההשקעות שביצעו חברות סיניות השנה מבטאות את הצהרות הממשלהGo)   Global) ואת תכנית החומש ה-13 ויעדיה להוביל לייצור גובר של מוצרי High-End, פיתוח תעשיית ההיי-טק, מרכזי מחקר ופיתוח  והגברת הצריכה המקומית. בין העסקאות הבולטות השנה היו אלו של כמצ'יינה (המוכרת לנו בישראל) שמתכננת להשלים רכישה בסך 43 מיליארד דולר של Syngenta חברת האגרו-טכנולוגיה השוויצרית הגדולה בעולם; Anbang Insurance שרכשה את רשת Starwood Hotels האמריקאית תמורת 14.3 מיליארד דולר, Tencent שרכשה תמורת 8.6 מיליארד דולר את Supercell מפתחת משחקי המובייל מפינלנד, ועוד.

Chinese Economy

במסיבת עיתונאים שנערכה מטעם בכירי הרשויות בסין ב-6 בדצמבר 2016, נמסרה הודעה משותפת כי בקרוב יחולו בסין הגבלות חדשות ופיקוח הדוק יותר על השקעות חוץ של חברות סיניות בתחומים שונים. ההודעה נמסרה מטעם בכירי הרשות הלאומית לפיתוח ורפורמה (NDRC), רשות התעשייה והמסחר (MOFCOM), הבנק המרכזי (PBC) והרשות המדינית למטבע החוץ (SAFE).

על פי ההודעה שנמסרה, הרשויות בסין מבהירות כי ימשיכו באותה המסגרת הרגולטורית בה נהגו כלפי השקעות חוץ עד היום, אולם יושם דגש רב יותר על עסקאות ותחומים הכוללים:

  1. השקעות חוץ בקנה מידה גדול בתחום שאינו קשור לתחום העיסוק העיקרי של החברה.
  2. השקעות חוץ ע"י חברות שותפות מוגבלת.
  3. השקעות חוץ שמערבות חברות המקימות כלי השקעה (במהירות, במיוחד לצורך ההשקעה).
  4. חברות בת גדולות הנשלטות על ידי חברות אם קטנות יותר יחסית.
  5. השקעות חוץ בהיקף רחב בתחומים: נדל"ן, מלונות, אולפני סרטים, תעשיית הבידור וקבוצות ספורט.

על אף שטרם פורסמו האמצעים שיינקטו, מדובר ב"דגל-אדום" עבור השקעות חוץ של חברות סיניות בתחומים הנ"ל. נוכח היקף ההודעה שפורסמה במסיבת העיתונאים על ידי ארבע הרשויות החזקות במדינה במסחר חוץ, ונוכח תזמון ההודעה (היחלשות מטבע היואן), ניתן להניח שנראה יותר פיקוח והחמרה בהגבלות שיחולו על השקעות חוץ בעתיד הקרוב.

הועידה השנתית להעברת טכנולוגיה בינלאומית (בייג'ין) 2016

הועידה להעברת טכנולוגיה בינלאומית (ITTC) נערכה בשבוע שעבר בבייג'ין. הועידה נערכת מדי שנה בשיתוף משרד המדע והטכנולוגיה הסיני והממשלה המקומית. בין מאות המשתתפים נכחו גם השנה חברות מובילות בתעשיות השונות, וכן אנשי עסקים ומשקיעים מסין ורחבי העולם.

עו"ד תהילה לוי-לאטי בועידה בבייג'ין. הרצאה בנושא טכנולוגיות ישראליות בסין.


BIG DATA, הגנת הפרטיות וטיוטת חוק הסייבר החדש בסין

מדוע חברות אינטרנט זרות חוששות מעדכוני החקיקה האחרונים בסין ?

ההתפתחות הטכנולוגית המהירה בסין והשימוש הגובר באתרי אינטרנט ואפליקציות מצד צרכנים, מציבים אתגרים חדשים לממשלה ומאלצים אותה להתמודד באופן יעיל יותר עם תחום ה-BIG DATA, הגנת הפרטיות ואבטחת המידע.

משרד התעשייה והמסחר בסין פרסם ב-5 לאוגוסט 2016 טיוטת תיקון לחוק זכויות הצרכן. התיקון כולל תקנות בנושא הגנת פרטיות המידע ואבטחת נתונים, שבין היתר יוסיפו חובות על עסקים הפועלים בסין בהתנהלותם מול הצרכנים, ויסייעו להגן על פרטיותם וזכויותיהם של הצרכנים.

ממשלת סין סימנה לראשונה, בתיקון הקודם לחוק ב-2013, את חשיבות ההגנה על מידע אישי של צרכנים והנושא עוגן בחוק. אולם עד כה, הניסוח הכללי של החוק הקשה על הצרכנים, ארגוני זכויות הצרכנים ורשויות האכיפה לשמור מפני הפרת זכויות, כך שהחוק לא נאכף.

סעיפי התיקון האחרון מוסיפים חובות על החברות והעסקים, וקובעים כי מעתה הם ייאלצו ליידע במפורש את הצרכנים ולקבל את הסכמתם לגבי: המידע שנאסף, המטרה לשמה הוא נאסף ואופן השימוש בו. בנוסף, על עסקים ייאסר למסור מידע אישי אודות צרכנים לחברות צד ג' (כמו חברות פרסום, ספקי שירות ועוד) ללא הסכמת הצרכנים, אלא אם המידע הוא אנונימי (מידע שלא ניתן לקשור לאדם מסוים באופן בו האדם יהיה ניתן לזיהוי) ושלא ניתן לבצע בו דה-אנונימיזציה. גם נושא הספאם (שליחת דואר אלקטרוני, הודעות SMS וביצוע שיחות טלמרקטינג) נכלל בתיקון החוק, כך שעסקים לא יורשו לפעול באותן דרכים ללא הסכמה מפורשת מצד הצרכנים.

על עסקים יהיה לפתח מערכת פנימית של ניהול ושמירה על המידע האישי שנאסף, הכוללת כלים לאבטחת המידע, פיתוח מערכת תלונות יעילה, ועמידה בשאר תנאי החוק. במקרה של דליפה או איבוד מידע מצד העסקים, הם יחויבו ליידע את הצרכנים באופן מיידי ולפעול בהתאם להוראות החוק. כמו כן, החוק מחייב את העסקים לשמור תיעוד של פעילותם בהתאם לדרישות החוק לתקופה של 5 שנים לפחות.

התיקון לחוק מכיל עקרונות של לגיטימיות וצורך אמיתי באיסוף ושימוש במידע אישי של צרכנים מצד עסקים. בנוסף למצוין לעיל, פרק 4 לתיקון מציין כי הוראות ספציפיות יחולו על עסקים על פי התחומים השונים, ביניהם: חינוך, תיירות, בריאות, תרבות, מזון ושתייה, נדל"ן, משלוחים, שירותי הדרכה (Training), שירותי סוכנויות ואחרים.

חברות הפועלות בסין נדרשות לעקוב אחר עדכוני החקיקה הצפויים ולהכירם לעומק כדי לעמוד בדרישות החוק. במקרה של הפרת החוק או התקנות הספציפיות הנוגעות להם, עסקים עלולים לשאת בקנסות שונים בהתאם לחומרת ההפרה שנגרמה. במקרים חמורים יותר, הפרת החוק תוכל להוביל להשעיה ואף לשלילת רישיון העסק של החברה שנמצאה אחראית. טיוטת החוק הייתה פתוחה להערות הציבור עד ה-5 לספטמבר 2016 והחוק הסופי צפוי להתפרסם עד סוף השנה.

חוק הסייבר – פרסום הטיוטה השנייה לחוק וההשלכות על חברות אינטרנט בסין

ממשלת סין החליטה לאחרונה כי היא רוצה להדק את השליטה על טכנולוגיית המידע וה-Big Data בסין. בהמשך לחקיקת חוק הביטחון הלאומי וחוק הלוחמה בטרור ב-2015, הממשל הסיני עובד כבר חודשים ארוכים על טיוטת חוק הסייבר, אשר בין היתר יחייב כי מידע על אזרחים סינים וכל מידע אחר אשר נאסף בסין יישאר על שרתים בסין.

בעוד שכיום אין גישה לפלטפורמות כגון גוגל, פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר בסין, קיים חשש שחוק הסייבר החדש ירחיב את בעיות הגישה על חברות אינטרנט בינלאומיות נוספות, זאת דרך החלת תנאים שחברות זרות לא יוכלו (או לא ירצו) לעמוד בהם מסיבות שונות, ביניהן חשיפת קניין רוחני, סודות מסחריים, מאגרי מידע ומידע פנימי אחר.

נראה כי בטיוטת החוק השנייה, שהייתה פתוחה להערות הציבור עד ה-4 לאוגוסט, ממשלת סין מציבה אתגרים של ממש בפני חברות מערביות שיצטרכו להתאים עצמן לסטנדרטים החדשים שייקבעו, ככל שיחולו עליהן.

הנושאים החשובים שהועלו בטיוטה:

מידע אישי: טיוטת החוק מגנה באופן מקיף על המידע האישי של האזרחים בסין, ודורשת מחברות אינטרנט להחזיק במערכת אבטחת מידע שתגן על פרטיות משתמשים, דרך שמירת המידע האישי שנאסף ומעובד על ידן.

על אף מספר סעיפים המחייבים הגנה על ביטחון המידע של המשתמשים, החוק מטיל על "מפעילי רשתות" (מושג שאינו מוגדר באופן חד משמעי) חובה לרשום משתמשים בשמם האמיתי וכן לבצע אימות של פרטי הזיהוי על פי תעודת זהות או דרכים אחרות. ברור כי מדובר בדרישה שתהיה קשה ליישום בקרב אותם מפעילי רשתות.

עניין נוסף הוא שטיוטת החוק קובעת כי "מידע אישי רגיש" יהיה בעל חשיבות עליונה ורשויות החוק יהיו אלו שיגדירו את היקף המידע הרגיש ואת מידת ההגנה הדרושה עליו. לאור העובדה שאין הגדרה ספציפית ל"מידע אישי רגיש" בחוק, הדבר עלול לכלול מערכות מידע בתעשיות רבות שיחוייבו להתאים את עצמן לכך.

צנזורה ומעקב אחר משתמשים בסין: חברות אינטרנט יצטרכו להעניק למשטרה ולרשויות החוק כל עזרה נדרשת בחקירות פליליות או מטעמי בטחון לאומי. כמו כן ידרשו החברות לצנזר תוכן בלתי חוקי ולדווח על כך מייד לרשויות. גם כאן, הסעיפים אינם מוגדרים באופן מוחלט אך כן ברור שאי עמידה בהם עשויה לגרום לסגירת החברה, חסימת האתר או קבלת קנס כספי. כמו כן במקרים מסוימים, חברות אף ידרשו להעביר מידע מסווג או ציוד לרשויות החוקרות. דרישה נוספת של החוק ממנה חוששות חברות בינלאומיות היא הקניית "דלת אחורית" למערכות המידע והנתונים של החברה, דרכה יוכלו הרשויות החוקרות לקבל גישה לתקשורת מוצפנת אך חשופה.

באופן כללי, טיוטת החוק מכילה יותר התחייבויות על חברות אינטרנט לא רק בהיבטים של הגנת המידע על המשתמשים אלא גם ביצוע יותר בקרה ושליטה על המידע ועונשים וקנסות גדולים יותר על אי ציות. בנוסף לכך, תקנות נוספות צפויות להיקבע על ידי הרשות האדמיניסטרטיבית האחראית על הסייבר בסין. כפועל יוצא מכך, האחסון והעברת המידע של פרטי משתמשים סינים יהיו כפופים להערכה ולהחלטת רשות זו, אשר תוכל לסרב להעביר את הנתונים מחוץ לסין.

על אף סעיפי החוק הנוקשים, נראה שממשלת סין הסירה מספר סעיפים מטיוטת החוק הקודמת שהעלו התנגדויות בקרב הקהילה הבינלאומית. בימים אלו, בכירים בסין מנהלים מגעים עם חברות טכנולוגיה מערביות במטרה להביא לניסוח טיוטה סופית של החוק.

עם הפנים מזרחה

היחסים המתהדקים בין ממשלות ישראל וסין העלו שלב נוסף השנה עם ביקורה של סגנית ראש ממשלת סין בישראל. במהלך הביקור וכחלק מ"ועידת החדשנות ישראל-סין", נחתמו הסכמים שונים בנושאי חינוך, תרבות, מדע, בריאות, טכנולוגיה ואחרים.

בתחום הבריאות, נחתם הסכם שיתוף פעולה תלת-שנתי בין משרד הבריאות הסיני למשרד הבריאות הישראלי. שיתוף הפעולה צפוי להתמקד במחקר רפואי, היערכות לחירום, רפואה מרחוק, בריאות דיגיטלית, שירותי בריאות הציבור וגיבוש רפורמות במערכת הבריאות.

בתחום החינוך, הסכמים שנחתמו בין מוסדות להשכלה גבוהה ישראלים וסינים כוללים את:
2016 – אוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת Jilin
2015 – אוניברסיטת חיפה ו-Easy China Normal University
2014 – אוניברסיטת ת"א ואוניברסיטת Tsinghua
2013 – הטכניון ואוניברסיטת Shantou.
ההסכמים נועדו לצורך קידום שיתופי פעולה אקדמיים (מחקר והוראה), ולהקמת מכוני מחקר וחדשנות בסין. ממשלת סין ומוסדות ההשכלה הגבוהה במדינה מעוניינים לשים דגש בשנים אלו על התחומים: טכנולוגיה, ביו-טכנולוגיה, אנרגיה סולארית, מים, טכנולוגיה סביבתית ועוד.

בהמשך להסכמים שנחתמו, לאחרונה יצאה לדרך תוכנית חדשה בהובלת רשות החדשנות לסיוע לחברות ישראליות בסין. להלן הפרטים וקישור לאתר: 

סין – שוק המובייל המשגשג בעולם

על רקע הצמיחה המהירה של סין בשנים האחרונות, אין זה מפתיע שהמדינה ממשיכה לשבור שיאים ולשמר את מעמדה כמדינה בעלת מספר גולשי האינטרנט הגדול בעולם. מספר גולשי האינטרנט בסין עומד כיום על למעלה מ-688 מיליון איש (כ-50% מכלל האוכלוסייה). על אף הנתונים המרשימים, ומתוך הכרה בכך שהפוטנציאל עוד רחוק ממימוש, ממשיכה ממשלת סין להשקיע סכומי עתק בהרחבת התשתיות ובחיבור הפריפריה ברחבי המדינה לרשתות אינטרנט מתקדמות.

מספרם של כלל גולשי האינטרנט דרך טלפונים ניידים עומד כיום על יותר מ-620 מיליון גולשים, המהווים כ-90% מכלל גולשי האינטרנט בסין. על רקע הצמיחה המהירה של הענף ותמיכת השלטונות הסינים במסגרת עידוד חדשנות ופיתוח טכנולוגי בסין, הצטרפו בשנה האחרונה כ-63 מיליון גולשי אינטרנט חדשים דרך טלפונים ניידים.

הפוטנציאל הגלום באזורים הכפריים בסין, ורצון הממשלה לפתח אזורים אלו ולהוציא את התושבים מקו העוני, באים לידי ביטוי בין היתר בפתרונות טכנולוגים. דוגמאות לכך ניתן לראות בקידום התחרות ופתיחת תכניות פיילוט המאפשרות מסחר ישיר עם חקלאים דרך פלטפורמות מסחר אלקטרוני, וכן פיתוח פלטפורמות תשלומי מובייל. התוכניות עולות בקנה אחד עם תכנית החומש ה-13 שהציבה הממשלה לשנים 2016-2020. בין יעדי התוכנית נקבע כי הממשלה תפעל ותשקיע משאבים כדי לפתח את האזורים העניים ולהפכם ל"ערים חכמות", תוך שיפור השירותים הציבוריים על ידי שימוש בטכנולוגיות ואפליקציות.

בנוסף, התמיכה הרבה של הממשל הסיני בפיתוח ורכישת טכנולוגיות מידע חכמות, וההעדפה של הסינים לטלפונים ניידיים, גורמים להשקעות ורכישות רבות של חברות סיניות בתחום המובייל. כך, בתקופה האחרונה: ענקית החיפוש הסינית Baidu, ביצעה השקעה המוערכת בעשרות מיליוני דולרים ב-Taboola, חברת המלצות תוכן ישראלית. חברת Mobvista הסינית, חברת פרסום הסלולרי הגדולה באסיה רכשה את NativeX, חברת פרסום סלולרי אמריקאית, בעסקה המוערכת בכ-24.5 מיליון דולר. חברת Spearhead, חברת שיווק מהמובילות בסין רכשה את Smaato, חברת פרסום סלולרי אמריקאית, בעסקה המוערכת בכ-148 מיליון דולר. וחברת Youzu הסינית, המפתחת והמו"ל של משחקים מקוונים רכשה את חברת Bigpoint הגרמנית, המפתחת משחקים מקוונים, בעסקה המוערכת בכ-80 מיליון יורו.

מלבד סיוע ממשלתי, תאגידי ענק סינים כמו ALIBABA ו-JIND DONG הכריזו כי בשנים הקרובות ישקיעו בפיתוח תשתיות אינטרנט וחיבור אזורי פריפריה בסין לפלטפורמות המסחר האלקטרוני, כולל הכנת מערך לוגיסטי ופיננסי שיאפשר נגישות וזמינות גם לאזורים מרוחקים. בנוסף, חברות טלקום סיניות כגון: China Telecom ו- China Mobile צפויות להמשיך להרחיב את תשתיות האינטרנט המהיר במקומות פחות מפותחים בסין, ולשדרג יותר ויותר גולשים לאינטרנט במהירות של G4.

סין כבר היום נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום המובייל. מגוון השירותים הנגישים למשתמשים בלחיצת כפתור הוא כמעט אין סופי. האפליקציות הפופולריות ביותר בקרב המשתמשים בסין הן לאפליקציות להודעות (WeChat ו-QQ), למנועי חיפוש ולחדשות אינטרנט. אפליקציות נוספות בעלות גידול מתמיד הן אפליקציות לשירותי תשלום (כמו Alipay השחקנית המובילה בשוק), לקניות, הזמנת נסיעות וכדומה.

תוכניות הפיתוח הטכנולוגי בתחום הסלולר תוך גידול מתמיד באוכלוסיית מעמד הביניים בסין, מעיד שמספר משתמשי האינטרנט בסין דרך הסלולר ימשיך לצמוח בשנים הקרובות. מכאן, שכל חברה בתחום הרואה בשוק זה פוטנציאל עסקי חייבת לשאוף להשתלב בסין דרך השחקניות המקומיות. יחד עם זאת, השתלבות של חברות מובייל זרות בסין עדיין מאתגרת ומורכבת. בהקשר זה חשוב לציין שבסין בה חנות האפליקציות של גוגל למעשה חסומה כל האפליקציות צריכות לעבור דרך החברות הסיניות השולטות בשוק בסין. לפיכך נוצר מצב שבו השירותים הנ"ל ואחרים ניתנים על ידי מספר מצומצם יחסית של תאגידים סינים גדולים יותר ופחות השולטים בשוק, והחסמים העומדים בפני חברות זרות המעוניינות להשתלב בתחום הינם גדולים.

תערוכת המובייל העולמית MWC

כחלק מהחשיבות הרבה שמעניקה ממשלת סין לתחום הטכנולוגיות והמובייל והרצון לקדם את הנושא, מארחת סין מדי שנה את תערוכת המובייל העולמית MWC, אשר מתקיימת בשנחאי בין התאריכים 29 ליוני -1 ביולי 2016. ה- MWC שנחאי הינו אירוע המובייל הגדול באסיה השנה, המארח את כלל תעשיית ועולם המובייל, החל מהדרג הניהולי וכלה בצרכנים חובבי טכנולוגיה על מנת ליצור פלטפורמה בה ניתן לשתף ולחוות טכנולוגיות חדשות. שלל אטרקציות בנושא יוצגו עבור המבקרים: הפעלת טיסנים, מציאות וירטואלית, מתחם משחקים למובייל ועוד. התערוכה תאפשר למשתתפים לחוות טכנולוגיה בהקשר של "מובייל" ולראות כיצד מוצרים ושירותים המחוברים למובייל יכולים לשפר את חיי היומיום בעזרת יישומים בתחום התעשייה, הבית, הרכב, הבריאות, החקלאות ועוד.

התערוכה צפויה למשוך השנה מספר שיא של מבקרים וחברות בינלאומיות מתחום המובייל, שיציגו טכנולוגיות מתקדמות וחדשניות. בתערוכה משתתפות מדי שנה החברות הגדולות והמשפיעות ביותר בתעשיית המובייל בסין, ביניהן: מפעילים סלולריים, יצרני מכשירים, חברות תוכנה, אינטרנט ועוד. ההערכות צופות שבתערוכה השנה ישתתפו כ – 70,000 משתתפים, 8,000 חברות, המייצגות 101 מדינות ו-1,000 מצגים. התערוכה הוצמדה לכנס בן יומיים של ענקי המובייל בתעשייה, המושך אלפי משתתפים ברמת מקבלי ההחלטות של החברות הגדולות והמשפיעות ביותר בעולם והיא מהווה תערוכה חשובה לחברות בתחום המובייל הפונות לשוק הסיני.

בתערוכה ייפתח ביתן ישראלי בו ישתתפו כ-20 חברות ישראליות שיציגו פתרונות טכנולוגים מתקדמים לעולם המובייל של סין. בין החברות המובילות המציגות בביתן הישראלי השנה יהיו: Vexigo המציעה שירותי פרסום מקוונים, תוך שימוש בפלטפורמת פרסום וטכנולוגיה מתקדמת מתחום ה-Ad-Tech.
Cellmining הפועלת בתחום ה- (Self Organizing Network) ומציעה פתרונות לאיתור ותיקון בעיות תקשורת ברשת הסלולרית, וחברת הסייבר Checkmarx המפתחת מוצרים מתקדמים בתחום אבטחת התוכנה.

שנגחאי ממשיכה לתמוך ולקדם הקמת מרכזי פיתוח

עד חודש אוגוסט השנה הוקמו קרוב ל-400 מרכזי מחקר ופיתוח זרים בשנגחאי, שני שליש מהם במחוז פודונג. המרכזים שהוקמו בשנגחאי מהווים כ-25% מכלל מרכזי המחקר והפיתוח הזרים בסין.

החל מה-1 לנובמבר נכנס לתוקף מסמך עקרונות אותו יזמה הממשלה העירונית בשנגחאי, במטרה לעודד השקעות זרות בעיר ולהקים מרכזי פיתוח נוספים. העקרונות יוצרים מערכת המיועדת להתמודד בדרך יעילה יותר עם הקמה ותפעול של מרכזי מחקר ופיתוח, תוך אימוץ סטנדרטים וחוקים בינלאומיים.

הנושאים החדשים עליהם יושם דגש כוללים:

  • הליך נוח יותר להגשת בקשות וקבלת אשרות שהייה של עובדים בינלאומיים ("עובדים זרים").
  • יצירת "מסלול מהיר" לבחינת מקצועיות והערכת כישורי עבודה עבור מתן אשרות לעובדים.
  • מתן עדיפות לציוד מיובא בבדיקות מכס.
  • חברות היי-טק שיעמדו בתנאים שנקבעו יהיו זכאיות לתשלום מס חברות מופחת.
  • מתן עדיפות למרכזי מחקר ופיתוח בחיזוק אשראי.
  • ביו-רפואה – ישום מערכת יעילה לייבוא ושחרור דגימות מעבדה וחומרים כימיים, על פי עיקרון של מתן "אישור שנתי" שיצמצם את תדירות הפיקוח והבדיקות.
  • מתן דגש שמירת זכויות קניין רוחני של מרכזי המחקר והפיתוח הזרים.

בנוסף, העקרונות מעודדים משקיעים ומרכזי מחקר ופיתוח זרים לפיתוח חדשנות מקומית. לפיכך, תהיה תמיכה בפרויקטים שונים של שיתופי פעולה בין מרכזי מחקר ופיתוח זרים לאוניברסיטאות מקומיות, מכוני מחקר וחברות סיניות. מרכזי מחקר ופיתוח זרים אף יזכו לתמיכת הממשלה המקומית במידה וישלבו פיתוח פלטפורמות לשירותים ציבוריים, ישתפו פעולה עם מוסדות חינוך או חברות מקומיות ליצירת מרכזי הדרכות ותוכניות לפיתוח כישרונות.

SITI

פתיחת מרכז טכנולוגיה וחדשנות (סין-ישראל) בשנגחאי
ב-27 לאוקטובר נערך בשנגחאי פורום Pujiang לחדשנות וטכנולוגיה. הפורום הושק לראשונה בשנת 2008 ומאורגן על ידי המשרד הלאומי למדע וטכנולוגיה והממשלה העירונית של שנגחאי. השנה, בעקבות חתימת ישראל וסין על הסכם שת"פ יזמות וחדשנות תלת שנתי, ישראל נבחרה לכהן כמדינת הכבוד בפורום.

במסגרת אירועי הפורום, נערך טקס הפתיחה של מרכז SITI לפיתוח טכנולוגי בסין (Sino-Israel Technology Innovation Center) במעמד בכירים בממשלת סין וקונסול ישראל בשנגחאי מר ארנון פרלמן (למעלה בתמונה).

המרכז הוקם בפארק הטכנולוגי Zhangjiang בשנגחאי, וממומן בחלקו על ידי הממשלה העירונית. מטרת המרכז לחבר בין חברות טכנולוגיה וחממות מישראל למשקיעים וליזמים בסין, וכן ליצור פלטפורמה לשיתופי פעולה חוצי גבולות, שתסייע להחדיר טכנולוגיה וחדשנות ישראלית לשוק הסיני.

בתקופה זו מרכז SITI מתמקד בעיקר בתחומים: אנרגיה (חיסכון באנרגיה ואנרגיה מתחדשת), שימוש בחומרים חדשים כמו הדפסות תלת מימד, "האינטרנט של הדברים" (IOT – Internet Of Things) ואחרים.

צוות המחלקה המסחרית במשרדנו מסייע בפעילות SITI בישראל. במסגרת אירוע הפתיחה השתתפו מר אייב קלר מנכ"ל SITI ומר רועי גינוסר נציג ZAG בשנגחאי.

רכישות סיניות ברחבי העולם

בשנים האחרונות, ובעיקר מאז צמחו מאגרי המט"ח של סין למימדים עצומים, החלה הממשלה הסינית "לפזול" החוצה ולהשקיע כספים, ישירות או בעקיפין (ע"י חברות ממשלתיות ו/או הלוואות לחברות סיניות), ברכישת מניות, חברות ונכסים שונים ברחבי עולם. מגמות ההשקעה של ממשלת סין הינם השקעה ברכישת חברות בעלות חומרי גלם ומשאבים, בעיקר במדינות מתפתחות אשר בהן התשואה מהירה וגבוהה. ובנוסף, השקעה בחברות העוסקות בתעשייה עתירת ידע וטכנולוגיות חדשות.

ממשלת סין מנסה בשנים האחרונות לעודד חברות סיניות לבצע מיזוגים ורכישות של חברות זרות, בתקווה כי הדבר יקזז את הזינוק ביתרות המט"ח של סין, אשר עמדו בשנת 2010 על סך של כ- 2.7 טריליון דולר. אחד מגורמי המוטיבציה בסין לכך הינו החשש שככל שזרם הכסף הזר שמגיע לסין גובר, כך יותר קשה לבנק המרכזי של סין למנוע עלייה באינפלציה והיווצרות בועת נדל"ן בשוק המקומי.

הצמיחה הכלכלית המהירה של סין הביאה אותה לחפש חומרי גלם מכל הסוגים והמינים בכל רחבי העולם. המדינות המתפתחות מהוות פתרון לצורך הגדול של סין לחומרי גלם כגון: נפט, מתכות ועצים וכן למניעת מצב בו העלייה בביקוש לחומרים תיצור יחסי תלות של סין במדינות המייצאות אליה. כחלק מיחסיה המסחריים של סין עם אפריקה, סין נותנת הלוואות ואשראי מועדף לחברות סיניות המשקיעות באפריקה. למעשה, סין הקציבה סכום של כ- 20 מיליארד דולר למימון הסחר והתשתיות ברחבי אפריקה לשנים הקרובות.

בנוסף, החברות הסיניות רואות את אפריקה ומדינות המתפתחות אחרות הן כשוק מצוין לסחורות הזולות המיוצרות בסין והן כאופציה לרכישת חומרי גלם רבים (מקורות אנרגיה ומרבצי מינראלים). הרכישות הרבות של מקורות האנרגיה ומרבצי המינראלים השונים, מבטיחות את המשך זרימת חומרי הגלם לסין גם בשנים הבאות, כל זאת תמורת תשלום תמלוגים מופחתים. כך לדוגמא, רכש התאגיד הסיני הממלכתי למתכות שאינן מכילות ברזל את הזכות לפיתוח כורי נחושת רבים בזמביה, האיחוד הסיני חתם חוזה לפיתוח מרבצי ברזל בליבריה ועוד.

מגמת ההשקעה הנוספת הינה רכישת טכנולוגיות חדשות וחברות היי-טק חדשניות בכדי לייבא ידע וטכנולוגיה לסין. הסינים מעוניינים להתחיל בהליך של "עצמאות" שיאפשר להם להתפתח ולהפחית את התלות במדינות אחרות. על מנת לעשות זאת, עליהם לרכוש לעצמם את הערך המוסף שמביאים המשקיעים: הון מזומן, ידע וטכנולוגיה. ההון כבר קיים בסין וכעת הם משקיעים ברכישת הידע והטכנולוגיה.

יצוין, כי גם ישראל, הופכת לאחרונה יעד השקעתי בסין וחברות סיניות רבות מגלות התעניינות רבה בפוטנציאל הגלום בישראל. כך לאחרונה, רכשה החברה הסינית, כימצ'ינה,  מניות של חברת מכתשים אגן הישראלית. ונראה כי מדובר רק בפתיחת הדרך להשקעות סיניות נוספות רבות בישראל הואיל והסינים רואים בישראל כמקור ליזמות וטכנולוגיות חדשות ומייחסים חשיבות רבה ל"ראש היהודי". וכן לאור הקשיים הרבים שבהם נתקלות החברות הסיניות ברכישות טכנולוגיות בארה"ב ובאירופה בשל הגבלות ממשלתיות.

העסקים הסינים באפריקה ובמדינות המתפתחות, כמו – גם ההשקעה בחברות עתירות ידע וטכנולוגיה ניחנים בראייה לטווח הרחוק ותוך כדי התחשבות בצרכיה העתידיים של סין במטרה לשריין לעצמה משאבים יקרים לעתיד וכן להבטיח ידע וטכנולוגיה. מגמה זו טומנת בחובה הזדמנויות ופוטנציאל רב לחברות סטארט אפ, היי-טק, ביוטכנולוגיה ואנרגיות ירוקות ישראליות, אשר מחפשות משקיעים. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי בפעילות בסין יש לנקוט אמצעי זהירות רבים בכדי לשמור על זכויות הקניין הרוחני ולהבטיח את הזכויות בקיום החוזה.