ארכיון תגיות: מיזם משותף

מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, הרבה מעבר למכסים…

איך יוזמת "תוצרת סין 2025" והשינוי במבנה ההשקעות של סינים מחוץ לסין השפיעה על מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, והאם ישראל יכולה להרוויח מכך?

בתקופה האחרונה הטילה ארה"ב מכסים על ייבוא מוצרים מסין, והיא מגבשת המלצות על הגבלות של השקעות סיניות בארה"ב ושוקלת לתבוע את סין בארגון הסחר העולמי בגין גניבה של קניין רוחני מחברות אמריקאיות. בתגובה, בתחילה, הטילה סין מכסים נוספים על למעלה ממאה מוצרים אמריקאיים. ולאחר מכן מסרה כי היא מתכננת הורדת מכסים על ייבוא רכבים לסין, הפחתת ההגבלות על השקעות זרות בתחום הפיננסי והגברת האכיפה בקניין רוחני וזאת כחלק ממאמציה לפתיחת הכלכלה הסינית.

יש אכן אי סימטריה משמעותית מבחינת המכסים שסין מטילה על ייבוא מוצרים מארה"ב לבין המכסים שארה"ב מטילה על אותם מוצרים סינים וכן אי סימטריה מבחינת התחומים שבהם הסינים יכולים להשקיע בשווקים זרים, לעומת תחומי הפעילות המוגבלים של חברות זרות בסין.

המכסים שארה"ב מבקשת להטיל על סחורות סיניות כמעט כולם מכוונים לתעשיות הקשורות ל"תוצרת סין 2025", יוזמה המבקשת לשדרג את הבסיס התעשייתי של סין באופן מקיף. סין אישרה ב-2015 את מדיניות "תוצרת סין 2025" אשר נועדה לקדם חדשנות "תוצרת בית" ולמצב את המדינה כמעצמת היי-טק אשר שולטת במרבית התעשיות המודרניות בעולם. כדי להגיע ליעד זה, סין מעוניינת להחליף את מרבית הטכנולוגיה הזרה שהיא מייבאת בטכנולוגיה סינית. על מנת לבצע זאת, הממשלה הסינית משקיעה משאבים רבים, הכוללים סובסידיות, הלוואות ואג"ח, לתמיכה בחברות היי-טק מקומיות ותימרוץ חברות סיניות להרחבת פעילותן מחוץ לסין, במטרה לרכוש חברות זרות בעלות טכנולוגיות חדשניות, על מנת שהן יוכלו להיות בעלי הקניין הרוחני להעביר את הטכנולוגיות לסין, להקים מרכזי מו"פ ולייצר את המוצרים הללו בסין. עשרת הסקטורים המקודמים תחת מדיניות זו הם טכנולוגיית מידע, מכונות מתקדמות ורובוטיקה, חלל, ציוד ימי וספינות, רכבות מתקדמת, כלי רכב המונעים באנרגיה חדשה, אנרגיה חשמלית, מכונות חקלאיות, חומרים חדשים וביו-מד. מסתמן כי רכישות והשקעות סיניות בשנים האחרונות אכן תאמו למדיניות זו. מדיניות "תוצרת סין 2025" נחשבת כסיבה העיקרית למלחמת הסחר בין סין לארה"ב, שכן ארה"ב רואה במדיניות זו כמערערת את עקרונות התחרות ההוגנת ומהווה דרך נוספת לקידום העברה של קניין רוחני מחברות אמריקאיות.

בנוסף, עקב ההגבלות שהוטלו בשנה האחרונה על ההשקעות מחוץ לסין, מבנה ההשקעות של חברות סיניות השתנה. כך שבמקום השקעה ישירה בחברה הבינלאומית, המשקיע הסיני מבקש מהחברה הבינלאומית להקים חברה משותפת בסין (JV) והמשקיע הסיני מזרים את ההשקעה אל תוך החברה הסינית כאשר הצד הבינלאומי מתחייב להעביר קניין רוחני\טכנולוגיות בשווי ההשקעה הכספית בהתאם לאחוזים שהוא מקבל במיזם המשותף. גם במקרים אלו בשל העברת הטכנולוגיה לסין, החברות הסיניות זכאיות לסוביסדיות ומענקים מהממשל המקומי. נראה כי שינוי המבנה של ההשקעות הסיניות אינו עולה בקנה אחד עם המדיניות האמריקאית אשר רוצה שההשקעות יהיו בתחומה ולכן רוצה לתבוע את סין בגין הדרישות של חברות סיניות מחברות אמריקאיות להעביר את הטכנולוגיות לסין תמורת השקעות שהמשקיעים הסינים יבצעו בסין ועל מנת לחדור לשוק הסיני.

בישראל לעומת זאת, יש חברות סטארט אפ וטכנולוגיה רבות אשר משוועות להשקעות. בנוסף בניגוד לחברות אמריקאיות, חברות ישראליות הם בד"כ קטנות ואין להם את החוזק והמשאבים הפיננסיים על מנת לחדור לשוק הסיני לבד ולכן לרוב הן צריכות את המשקיע הסיני על מנת לחדור לשוק הסיני. בהתאם לשינוי במדיניות ההשקעות של סין בשנה האחרונה, אנו סייענו לחברות ישראליות רבות להקים מיזמים משותפים עם חברות סיניות כאשר החברות הסיניות השקיעו את ההון הנדרש והחברה הישראלית השקיעה את הטכנולוגיות. המבנה הזה מאפשר לחברות הישראליות לקבל השקעה בחברה (אם כי בישות הסינית) ודריסת רגל לשוק הסיני דרך הקשרים של החברה הסינית ותוך שימוש בהון שמעניקה החברה הסינית כמו גם סובסידיות של הממשל המקומי. אולם, החברה הישראלית חייבת להגדיר במדוייק את הקניין הרוחני שהיא מעבירה והגבלת הטריטוריה וגם לוודא שיש לה שליטה אמיתית במיזם המשותף על ידי נוכחות בפועל ואמצעים משפטיים שונים.

במצב דברים זה, נראה כי עם מלחמת הסחר אשר עלולה לפרוץ בין ארה"ב לסין, חברות סיניות יתמקדו ביבוא טכנולוגיות ממדינות אחרות אל תוך סין. ישראל, אשר ממילא מהווה יעד אטרקטיבי ליבוא טכנולוגיות עבור החברות הסיניות, תוכל לשפר עוד יותר את עמדתה המסחרית מול סין ועמדתה הכלכלית ככלל. אני צופה כי נמשיך לראות יותר ויותר מיזמים משותפים בין חברות סיניות לחברות ישראליות בתקופה הקרובה.

התאגדות בסין – איך לבחור את צורת ההתאגדות המתאימה לך

במסגרת עבודתי בסין הקים משרדנו ישויות משפטיות רבות בסין. בשונה מישראל, בפני חברות בינלאומיות המעוניינות לפעול בסין עומדת האפשרות להקים ישויות משפטיות שונות. לכל ישות משפטית יש יתרונות וחסרונות. לא פעם נתקלתי במצב בו חברה בחרה להקים ישות משפטית אשר אינה עונה על צרכיה ולפיכך, נאלצה לסגור את הישות המשפטית הקיימת ולהחל בתהליך מחדש. הליך הכרוך בעלויות רבות והשקעת זמן. אשר על כן, מומלץ לכל חברה המעוניינת לפעול בסין או הפועלת בסין להכיר את צורות ההתאגדויות האפשריות. בפוסט זה אציג בפניכם שלוש צורות התאגדות מרכזיות בסין, על יתרונותיהן וחסרונותיהן.

משרד מייצג – Representative Office

משרד מייצג הינו משרד המתפקד כשלוחה של החברה הבינלאומית בסין. חסרונו העיקרי של משרד מייצג הינו שאין המדובר בישות משפטית עצמאית ולפיכך, המשרד מוגבל לביצוע עבודות ייעוץ, חקר שוק, שיווק ותיווך בלבד. כמו-כן, המשרד אינו רשאי להתקשר בעסקאות אלא רק לתווך בין חברת האם לחברות השונות, אינו רשאי להעסיק עובדים ישירות ואינו רשאי להנפיק חשבוניות. היתרון העיקרי בהקמת משרד מייצג הינו שזמן ההקמה קצר ועלויות ההקמה נמוכות (אין דרישה להון מינימאלי). צורת התאגדות זו נפוצה בעיקר בקרב חברות בינלאומיות הנכנסות לפעילות בסין לראשונה ומעוניינות לבצע חקר שוק ושיווק ראשוני בטרם כניסתן לפעילות שוטפת בסין. בשנים האחרונות סין הכבידה סין על הליך הקמת משרד מייצג, וכיום רק חברה אשר קיימת שנתיים לפחות יכולה להקים משרד מייצג בסין. בנוסף לכך, העלתה סין את אחוז המיסוי של משרד מייצג (אשר אינו ישות רווחית) לסך של כ-15% מסך ההוצאות.

מיזם משותף – Joint Venture

מיזם משותף הינו חברה המוקמת כשותפות בין שתי ישויות (חברה או אינדיבידואל) בינלאומית וסינית.

ישנם שני סוגים של מיזמים משותפים:

  1. Cooperative Joint Venture.
  2. Equity Joint Venture.

בעבר, מיזם משותף היווה את צורת ההתאגדות הפופולארית ביותר בסין לחברות בינלאומיות, מאחר ובתחומים רבים הרגולציה לא אפשרה לחברות בינלאומיות צורת התאגדות שונה. כיום, מוקמים מיזמים משותפים בעיקר כדי לשלב בין היתרונות של שני הצדדים: הידע הרחב של השוק המקומי והיכולת היצרנית של הצד הסיני מחד והטכנולוגיות החדשניות ומקורות ההון של החברות הבינלאומיות מאידך. כמו-כן, בתחומי פעילות בהם הרגולציה הסינית עדיין מחייבת את החברות הבינלאומיות בהקמת מיזם משותף בלבד (תקשורת, ביטוח). היתרון והחיסרון הגדול במיזם משותף,הוא השותף הסיני, אשר הצלחת המיזם או כישלנו הרבה פעמים טמונה בו. שותף סיני מוצלח, יהיה בעל קשרים ענפים כדי להסדיר את ענייני הביורקטיה הרבים וכן בעל מערכת הפצה רחבה. כאשר שותף לא מוצלח יעשה בדיוק ההפך. רוב המשקיעים הישראליים במיזם משותף מודאגים מניגוד אינטרסים של השותף הסיני, חוסר שליטה של הצד הבינלאומי וכן הקושי להגן על זכויות הקניין הרוחני בסין. כמו-כן, מיזם משותף, הינו צורך זמן רב ודורש מעקב מדוקדק על כל ענייני הכספים, העובדים וההפעלה הבסיסית כדי שיצליח. פרט לכך מיזם משותף הינו חברה סינית בבעלות חלקית זרה. לפיכך, נדרש המיזם המשותף להפקדת הון רשום בסך של כ – 150,000 דולר (20% תוך שלושה חודשים והיתרה תוך שנתיים). מדובר בסכום שיש להמירו למטבע הסיני המקומי ולהפקידו בחשבון החברה בסין, אולם ניתן להשתמש בו למטרות החברה. מס החברות בסין עומד על כ – 25%.

חברה סינית בבעלות זרה מלאה – Wholly foreign owned enterprise

חברה סינית בבעלות מלאה זרה הינה אישיות משפטית נפרדת אשר מצויה בשליטה מלאה של ישות בינלאומית. צורת התאגדות זו הינה צורת ההתאגדות הפופולארית ביותר בסין עבור משקיעים בינלאומיים וישראליים. צורת התאגדות זו מאפשרת לחברה הבינלאומית/ישראלית להחזיק בבעלות מלאה במיזם ולהפעיל אותו ללא כל צורך בשותף סיני שעלול לא לחלוק עימך את אותן המטרות, הציפיות הערכים ותפיסת התרבות המשותפת. ניסיוננו מראה שהוצאות הקמת המיזם המשותף בד"כ עולות על הוצאות הקמת חברה בבעלות זרה מלאה, בעיקר בשל הצורך בקיום מו"מ ארוך עם השותף הסיני. בצורת התאגדות זה יותר קל להגן על הזכויות הקנייניות שלך. גם החברה הסינית בבעלות מלאה זרה נדרשת להפקדת הון רשום בסך של כ – 150,000 דולר.

 לאחרונה, נכנסה לתוקף חקיקה חדשה בנושא ישות משפטית חדשה לחברות זרות שהינה שותפות ותהווה ישות משפטית גמישה יותר ומיועדת בעיקר לקרנות הון הפועלות בסין.

לסיכום

ההקלות הרבות בחקיקה בשנים האחרונות (אשר אפשרו ליותר חברות זרות להקים חברה סינית בבעלות מלאה זרה) והמודעות שמיזמים משותפים רבים חוו קשיים רבים עם השותפים הסינים גרמו ליותר חברות בינלאומיות וישראליות להקים חברה סינית בבעלות מלאה זרה.

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי למיזם משותף יתרונות רבים, וביניהם ידע השוק המקומי והקשרים הענפים בשוק המקומי.

לפיכך, אנו ממליצים לכל חברה ישראלית המעוניינת להקים פעילות בסין לשקול היטב את האלטרנטיבות ולקבל ייעוץ משפטי בנוגע ליתרונות והחסרונות של כל אחת מהישויות בטרם קבלת ההחלטה בנושא.