ארכיון תגיות: מרכזי מחקר ופיתוח

שנגחאי ממשיכה לתמוך ולקדם הקמת מרכזי פיתוח

עד חודש אוגוסט השנה הוקמו קרוב ל-400 מרכזי מחקר ופיתוח זרים בשנגחאי, שני שליש מהם במחוז פודונג. המרכזים שהוקמו בשנגחאי מהווים כ-25% מכלל מרכזי המחקר והפיתוח הזרים בסין.

החל מה-1 לנובמבר נכנס לתוקף מסמך עקרונות אותו יזמה הממשלה העירונית בשנגחאי, במטרה לעודד השקעות זרות בעיר ולהקים מרכזי פיתוח נוספים. העקרונות יוצרים מערכת המיועדת להתמודד בדרך יעילה יותר עם הקמה ותפעול של מרכזי מחקר ופיתוח, תוך אימוץ סטנדרטים וחוקים בינלאומיים.

הנושאים החדשים עליהם יושם דגש כוללים:

  • הליך נוח יותר להגשת בקשות וקבלת אשרות שהייה של עובדים בינלאומיים ("עובדים זרים").
  • יצירת "מסלול מהיר" לבחינת מקצועיות והערכת כישורי עבודה עבור מתן אשרות לעובדים.
  • מתן עדיפות לציוד מיובא בבדיקות מכס.
  • חברות היי-טק שיעמדו בתנאים שנקבעו יהיו זכאיות לתשלום מס חברות מופחת.
  • מתן עדיפות למרכזי מחקר ופיתוח בחיזוק אשראי.
  • ביו-רפואה – ישום מערכת יעילה לייבוא ושחרור דגימות מעבדה וחומרים כימיים, על פי עיקרון של מתן "אישור שנתי" שיצמצם את תדירות הפיקוח והבדיקות.
  • מתן דגש שמירת זכויות קניין רוחני של מרכזי המחקר והפיתוח הזרים.

בנוסף, העקרונות מעודדים משקיעים ומרכזי מחקר ופיתוח זרים לפיתוח חדשנות מקומית. לפיכך, תהיה תמיכה בפרויקטים שונים של שיתופי פעולה בין מרכזי מחקר ופיתוח זרים לאוניברסיטאות מקומיות, מכוני מחקר וחברות סיניות. מרכזי מחקר ופיתוח זרים אף יזכו לתמיכת הממשלה המקומית במידה וישלבו פיתוח פלטפורמות לשירותים ציבוריים, ישתפו פעולה עם מוסדות חינוך או חברות מקומיות ליצירת מרכזי הדרכות ותוכניות לפיתוח כישרונות.

SITI

פתיחת מרכז טכנולוגיה וחדשנות (סין-ישראל) בשנגחאי
ב-27 לאוקטובר נערך בשנגחאי פורום Pujiang לחדשנות וטכנולוגיה. הפורום הושק לראשונה בשנת 2008 ומאורגן על ידי המשרד הלאומי למדע וטכנולוגיה והממשלה העירונית של שנגחאי. השנה, בעקבות חתימת ישראל וסין על הסכם שת"פ יזמות וחדשנות תלת שנתי, ישראל נבחרה לכהן כמדינת הכבוד בפורום.

במסגרת אירועי הפורום, נערך טקס הפתיחה של מרכז SITI לפיתוח טכנולוגי בסין (Sino-Israel Technology Innovation Center) במעמד בכירים בממשלת סין וקונסול ישראל בשנגחאי מר ארנון פרלמן (למעלה בתמונה).

המרכז הוקם בפארק הטכנולוגי Zhangjiang בשנגחאי, וממומן בחלקו על ידי הממשלה העירונית. מטרת המרכז לחבר בין חברות טכנולוגיה וחממות מישראל למשקיעים וליזמים בסין, וכן ליצור פלטפורמה לשיתופי פעולה חוצי גבולות, שתסייע להחדיר טכנולוגיה וחדשנות ישראלית לשוק הסיני.

בתקופה זו מרכז SITI מתמקד בעיקר בתחומים: אנרגיה (חיסכון באנרגיה ואנרגיה מתחדשת), שימוש בחומרים חדשים כמו הדפסות תלת מימד, "האינטרנט של הדברים" (IOT – Internet Of Things) ואחרים.

צוות המחלקה המסחרית במשרדנו מסייע בפעילות SITI בישראל. במסגרת אירוע הפתיחה השתתפו מר אייב קלר מנכ"ל SITI ומר רועי גינוסר נציג ZAG בשנגחאי.

המסע אל תוך היבשת הסינית / מאת תהילה לוי – לאטי, עו"ד ודיקלה מנדל רו"ח ומשפטנית

 

בשנים האחרונות מהווה סין את אחד היעדים האטרקטיביים ביותר להשקעות זרות, אולם עד היום התרכזו רוב ההשקעות במזרח סין. מגמה חדשה מניעה יותר ויותר חברות היי טק בינלאומיות וישראליות להשקיע דווקא במרכז ובמערב סין, שם טמון הפוטנציאל העתידי.

 

החל מתחילת שנות השמונים אז פתחה סין את שעריה למערב, בנתה סין תשתית עסקית חזקה ואטרקטיבית אשר היוותה מוקד להשקעות בפיתוח וייצור בסין בקרב חברות בינלאומיות. אולם, עד לשנים האחרונות רוב ההשקעות הזרות התמקדו בחוף המזרחי בעיקר בערי נמל או ערים הקרובות לערי נמל בהן יש תשתיות לוגיסטיות חזקות. השקעות אלו התמקדו בעיקר ב"ערי המעגל הראשון": בייג'ין, שנגחאי, שנזן וגואנז'ו. ערים אלו הינם ערים חזקות ומשגשגות בעלי תשתיות לוגיסטיות וכוח אדם מקצועי ומנוסה.

 

בשל ההשקעות הזרות הרבות במזרח סין החלו להיווצר פערים כלכליים עצומים בין מזרח סין למרכז ומערב סין. הממשל הסיני מעוניין לצמצם פערים אלו ולהביא את השגשוג והפריחה בהשקעות הזרות בסין גם למרכז ומערב סין. לפיכך, משרד המסחר הסיני יצא בשנים האחרונות עם שני קמפיינים גדולים במטרה לתמרץ השקעות זרות אל תוך היבשת הסינית. ראשית יצא הקמפיין "ללכת מערבה" אשר מטרתו הייתה לעודד השקעות במחוזות המערביים של סין (סינג'יאנג, טיבט, סצ'ואן). לאחר מכן יצא הקמפיין "אל תוך סין" אשר מטרתו הייתה לעודד השקעות במרכז סין (שאנשי, אנחוואי, חנאן, חובאיי וחונאן). הממשל המרכזי העביר לממשל המקומי במחוזות אלו את היכולת להעניק הטבות וסובסידיות רבות לחברות בינלאומיות אשר יקימו שם מרכזי מחקר ופיתוח, מרכזי תכנון או חברות טכנולוגיה אשר יעבירו לשם את הייצור.  בתוכנית החומש האחרונה הדגיש הממשל את תוכניתו בדבר צמצום הפערים בין מזרח למערב.

 

מעבר להטבות והסובסידיות הממשלתיות המוענקות במרכז ומערב סין לאזורים אלו יש יתרון נוסף והוא עלויות תפעול זולות. בעוד שבמזרח סין התייקרו בהתמדה ובאופן משמעותי עלויות כוח האדם והנדל"ן בשנים האחרונות. במרכז ומערב סין, עלויות אלו נשארו נמוכות בכ-50% מעלויות אלו במזרח סין. יחד עם זאת, למרכז ומערב סין ישנו חסרון מאחר ומדובר בערים בתוך היבשת אשר אינן קרובות לנמלים. לפיכך, עלויות ותפעול התחבורה וההפצה של מוצרים הינו בעייתי יותר וטומן סיכונים רבים. בנוסף, באזורים אלו שהינם פחות מפותחים ישנו קושי לאתר כוח אדם ובייחוד מנהלים מיומנים ומקצועיים.

 

מרכז ומערב סין לוטשות עיניים להצלחה של מזרח סין ועושות מאמצים רבים בכדי למצב עצמם כיעד החם הבא להשקעות זרים בסין. ערים רבות במרכז ומערב סין מקימות "פארקים תעשייתיים" ו"מרכזי עסקים מתוכננים" בתמיכה וסבסוד של הממשל המקומי. בעזרת ההטבות הם מושכים אליהם השקעות זרות רבות.

 

חברות היי טק בינלאומיות רבות כגון:  INTEL, HP, IBM כבר החלו להעביר את פעילותן למערב ומרכז סין, במטרה לנצל את הסובסידיות הרבות, העלויות הזולות וההזדמנויות הרבות הטמונות במחוזות אלו. לחברות ישראליות ישנו פוטנציאל רב בעיקר במערב סין בשל הטכנולוגיות הישראליות הרבות העוסקות בתחום המדבור והחקלאות הירוקה. תחומים אשר מערב סין מעוניין לקדם.

 

הרכבת המהירה אשר נחנכה לאחרונה מבייג'ין לשנחאי הינה בבחינת אבן פינה בתכנון הממשל הסיני להקים רשת רכבות מהירות בכל רחבי סין אשר יחברו את פנים היבשת לחוף המזרחי, ישפיעו ככל הנראה על החלטת חברות בינלאומיות רבות לגבי מיקומן בסין.

 

אשר על כן, כדאי למהר ולנצל את ההזדמנויות הגולמיות הטמונות כיום במערב ומרכז סין אשר למעשה מהוות את ההזדמנויות שהיו טמונות בחוף המזרחי של סין לפני כעשרים שנים.