ארכיון תגיות: joint venture

The Death and Resurrection of the JV –
The Ten Commandments for Foreign Companies who Enters Joint Venture in China

In recent years, more and more Chinese investors are presenting international companies with the option to form JVs in China. Therefore, our firm has recently assisted many Israeli and international companies in advising and supporting the establishment of Joint Ventures (JV) in China. Such recent activity lends to the feeling of a renaissance of the JV mechanism.

Until 2017, the Chinese government's policy was to encourage outbound investments in certain encouraged industries in order to acquire innovative technologies into China. During such time we ophave assisted Chinese companies in their outbound investments.

However, the current situation is that many Chinese outbound investments are restricted while the Chinese government is still encouraging and supporting the acquisition of innovative technologies using other methods. China's current method for bringing innovative technologies to China without transferring money outside of China (e.g. via the use of outbound investments) is through the JV model. Where the Chinese party contributes funds, but within Chinese territory and into the JV and the foreign party contributes technology or knowledge and intellectual property. This model actually serves a dual purpose for China: 1) It is able to acquire innovative technologies without transferring funds outside of China; and 2) the JV itself can receive significant grant payments and subsidies from the local government (mainly in remote provinces that are in need for innovative technologies).

In the past, when China was first opened up to the world, most foreign companies were incorporated in China in the form of a JV. This was because the Chinese government did not permit any other form of incorporation in most of the industries. Over the years, the restricted and prohibited industries in the Foreign Investment Catalogue (the "negative list") have been reduced, and additional industries became available for Wholly Foreign-Owned Enterprise ("WFOE") companies. In accordance with the development of the legislation, the JV mechanism became gradually less common until it almost disappeared and most of the foreign companies that entered the Chinese market chose to establish a WFOE. The main reason was that most JVs in China failed. Generally, the statistical chances of JVs to succeed are low, even more when it comes to intercultural JVs. While a well-known Chinese saying regards JVs in China as a win-win situation, others claim that the Chinese party is the main benefactor of such mechanism. I think that JVs in China truly are “one bed two dreams”…

We have listed below, in accordance with our extensive experience, the Ten Commandments on establishing and operating a JV in China. These are the main issues that are important to fully understand and pay attention to during negotiations, establishing and operating a JV in China:

  1. Preliminary DD on the potential partner: The first step is to keep in mind that JV is actually a partnership for all intents and purposes and it is always advisable to make preliminary checks and DD on the potential partner, and the legal entities associated with it. To assess the Chinese party’s ability to fulfil his obligations in the JV, it is advisable to review the company’s previous investments and overall financial strength, including registered and paid-in capital. Do not be blinded by the large amount guaranteed in the negotiation; in practice, the actual volumes are almost always much smaller.
  2. Negotiations: JV negotiations in China are usually long and arduous and many times the way to reach quick agreements is to meet in person with decision-makers. Sometimes, Chinese companies prefer to conduct negotiations without lawyers, but it is important that you have representation so that you can get full and transparent information in order to protect your interests. It is important to properly prepare to the negotiation and set clear goals prior to the negotiation. One should also be prepared with a lot of patience for all the changes that expected on the road and usually there will be many changes even after the signing of any such agreements. In one of the negotiations attended by representatives of our firm, the CEO of an Israeli company informed the Chinese party that he had arrived with a one-way ticket and he plans to stay until they closed all the open issues in the negotiations. It ended with a whole week of negotiations at a hotel in one of the most beautiful cities in China and with a signed agreement.
  3. The JV Law: It is important to know that JVs in China are subject to the very comprehensive regulation “Law of the People's Republic of China on Chinese-Foreign (Equity) Joint Ventures" ("JV Law"). Most of it determines the essential conditions for the establishment and operation of a JV in China. In accordance with the JV Law, the Board of Directors is the highest authority in the JV and all the following significant decisions in the JV must be made unanimously by all directors: the increase and reduction of registered capital (parallel to the issuance of new shares in the company), changes in the JV's articles of association, mergers and acquisitions, and the liquidation of the JV. Any transfer of shares to a third party is subject to the first right refusal. Any related agreements you make to circumvent such provisions of the JV Law shall not be enforceable in China, as the JV shall be subject to Chinese legislation and jurisdiction.
  4. Legal Representative and JV Chop: The Legal Representative (who is usually the Chairman of the Board) has the greatest authority and power but also bears great responsibilities and liabilities. In fact, pursuant to Chinese law, the JV’s chop with the signature of the Legal Representative can bind the JV in every respect. Therefore, it is important to ensure the division of powers in the JV and if the Chinese party appoints the Legal Representative, the foreign party shall demand that they shall have full control over the JV's chop.
  5. License/Service Agreement: It is worth to mention that in addition to the percentages due for your holding in the JV, it is better that the foreign party shall also have a License/Service agreement with JV that will allow them to receive fixed amounts that are independent of the JV's revenues/profits.
  6. Appointment of officials: In most cases, the Chinese party will demand to appoint the Legal Representative, the GM and the CFO, and will offer the foreign party to appoint the vice Chairman of the Board and supervisor, which essentially has no meaning or significance. From the perspective of the foreign party, it is very important to try to appoint the GM position, who governs the day-to-day operations and management of the JV, as well as the role of the CFO who is in charge of the JV's financial matters.
  7. Finance: It is important that the parties mutually agree on the accounting firm and the auditing firm appointed to accompany the JV. In addition, it is important to choose the bank where your bank account will be opened (ideally it will not be a small bank) with joint signatory rights and online access to the bank account.
  8. Veto Rights: in most cases, the foreign party will be a minority in the JV since the Chinese party most of the time demands control over the JV. Therefore, it is important to allow the foreign party to have veto rights with respect to many corporate resolutions. Apart from the day-to-day corporate resolutions in China, it is also important to pay attention to everything related to related party transactions that are common in China and less in the West, and allow the foreign party to veto any such transactions.
  9. Registered Capital: How will the parties contribute to registered capital in terms of time and volume? It is important that the articles in the JV agreement regarding registered capital are clear and it is always preferable that the investment be carried out according to detailed stages and milestones. Note that if the foreign party contributes the registered capital in know-how, intellectual property or technology, the foreign party must check that there is no commitment to any local authority (or any other applicable governmental body), educational institutions or any outstanding tax exposure, and if applicable, to examine such exposure. In addition, if the registered capital transferred in the form of license intellectual property, it is important to understand the significance of the matter since this is different from ordinary license agreements and is more similar to an IP assignment agreement to the JV.
  10. Miscellaneous: As the JV is submitted to the authorities in the Chinese language, it is important to remember the language barrier and always make sure that a suitable translator is present, otherwise many things may be lost in translation. It is important to define the territory and cooperation and of course limit issues of confidentiality, non-competition, non-circumvention and non-solicitation. It is important to clarify the conditions under which the JV Agreement may be terminated before the end of its term including reference to dead lock and appropriate mechanisms. In addition, it is important to choose a jurisdiction that will enable suitable enforcement.

In conclusion, the foreign party must ensure that it understands all the implications and the JV Agreement is fully answers all the important issues. From our experience, we have found that when foreign companies know and understand the significance of the JV in China, conducted a preliminary examinations on the Chinese party and have ensured that the JV agreement is balanced and allows the foreign party to assume real control over JV, the JV's chances of succeeding are significantly greater.

There are many other important elements in JV negotiations and operations in China. It should be remembered that the JV would face many challenges, including business cultural and language differences in addition to the usual commercial challenges. It is important to have the right advisor who can walk you through it and to understand the 10 commandment as it will put you ahead of the game.

מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, הרבה מעבר למכסים…

איך יוזמת "תוצרת סין 2025" והשינוי במבנה ההשקעות של סינים מחוץ לסין השפיעה על מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, והאם ישראל יכולה להרוויח מכך?

בתקופה האחרונה הטילה ארה"ב מכסים על ייבוא מוצרים מסין, והיא מגבשת המלצות על הגבלות של השקעות סיניות בארה"ב ושוקלת לתבוע את סין בארגון הסחר העולמי בגין גניבה של קניין רוחני מחברות אמריקאיות. בתגובה, בתחילה, הטילה סין מכסים נוספים על למעלה ממאה מוצרים אמריקאיים. ולאחר מכן מסרה כי היא מתכננת הורדת מכסים על ייבוא רכבים לסין, הפחתת ההגבלות על השקעות זרות בתחום הפיננסי והגברת האכיפה בקניין רוחני וזאת כחלק ממאמציה לפתיחת הכלכלה הסינית.

יש אכן אי סימטריה משמעותית מבחינת המכסים שסין מטילה על ייבוא מוצרים מארה"ב לבין המכסים שארה"ב מטילה על אותם מוצרים סינים וכן אי סימטריה מבחינת התחומים שבהם הסינים יכולים להשקיע בשווקים זרים, לעומת תחומי הפעילות המוגבלים של חברות זרות בסין.

המכסים שארה"ב מבקשת להטיל על סחורות סיניות כמעט כולם מכוונים לתעשיות הקשורות ל"תוצרת סין 2025", יוזמה המבקשת לשדרג את הבסיס התעשייתי של סין באופן מקיף. סין אישרה ב-2015 את מדיניות "תוצרת סין 2025" אשר נועדה לקדם חדשנות "תוצרת בית" ולמצב את המדינה כמעצמת היי-טק אשר שולטת במרבית התעשיות המודרניות בעולם. כדי להגיע ליעד זה, סין מעוניינת להחליף את מרבית הטכנולוגיה הזרה שהיא מייבאת בטכנולוגיה סינית. על מנת לבצע זאת, הממשלה הסינית משקיעה משאבים רבים, הכוללים סובסידיות, הלוואות ואג"ח, לתמיכה בחברות היי-טק מקומיות ותימרוץ חברות סיניות להרחבת פעילותן מחוץ לסין, במטרה לרכוש חברות זרות בעלות טכנולוגיות חדשניות, על מנת שהן יוכלו להיות בעלי הקניין הרוחני להעביר את הטכנולוגיות לסין, להקים מרכזי מו"פ ולייצר את המוצרים הללו בסין. עשרת הסקטורים המקודמים תחת מדיניות זו הם טכנולוגיית מידע, מכונות מתקדמות ורובוטיקה, חלל, ציוד ימי וספינות, רכבות מתקדמת, כלי רכב המונעים באנרגיה חדשה, אנרגיה חשמלית, מכונות חקלאיות, חומרים חדשים וביו-מד. מסתמן כי רכישות והשקעות סיניות בשנים האחרונות אכן תאמו למדיניות זו. מדיניות "תוצרת סין 2025" נחשבת כסיבה העיקרית למלחמת הסחר בין סין לארה"ב, שכן ארה"ב רואה במדיניות זו כמערערת את עקרונות התחרות ההוגנת ומהווה דרך נוספת לקידום העברה של קניין רוחני מחברות אמריקאיות.

בנוסף, עקב ההגבלות שהוטלו בשנה האחרונה על ההשקעות מחוץ לסין, מבנה ההשקעות של חברות סיניות השתנה. כך שבמקום השקעה ישירה בחברה הבינלאומית, המשקיע הסיני מבקש מהחברה הבינלאומית להקים חברה משותפת בסין (JV) והמשקיע הסיני מזרים את ההשקעה אל תוך החברה הסינית כאשר הצד הבינלאומי מתחייב להעביר קניין רוחני\טכנולוגיות בשווי ההשקעה הכספית בהתאם לאחוזים שהוא מקבל במיזם המשותף. גם במקרים אלו בשל העברת הטכנולוגיה לסין, החברות הסיניות זכאיות לסוביסדיות ומענקים מהממשל המקומי. נראה כי שינוי המבנה של ההשקעות הסיניות אינו עולה בקנה אחד עם המדיניות האמריקאית אשר רוצה שההשקעות יהיו בתחומה ולכן רוצה לתבוע את סין בגין הדרישות של חברות סיניות מחברות אמריקאיות להעביר את הטכנולוגיות לסין תמורת השקעות שהמשקיעים הסינים יבצעו בסין ועל מנת לחדור לשוק הסיני.

בישראל לעומת זאת, יש חברות סטארט אפ וטכנולוגיה רבות אשר משוועות להשקעות. בנוסף בניגוד לחברות אמריקאיות, חברות ישראליות הם בד"כ קטנות ואין להם את החוזק והמשאבים הפיננסיים על מנת לחדור לשוק הסיני לבד ולכן לרוב הן צריכות את המשקיע הסיני על מנת לחדור לשוק הסיני. בהתאם לשינוי במדיניות ההשקעות של סין בשנה האחרונה, אנו סייענו לחברות ישראליות רבות להקים מיזמים משותפים עם חברות סיניות כאשר החברות הסיניות השקיעו את ההון הנדרש והחברה הישראלית השקיעה את הטכנולוגיות. המבנה הזה מאפשר לחברות הישראליות לקבל השקעה בחברה (אם כי בישות הסינית) ודריסת רגל לשוק הסיני דרך הקשרים של החברה הסינית ותוך שימוש בהון שמעניקה החברה הסינית כמו גם סובסידיות של הממשל המקומי. אולם, החברה הישראלית חייבת להגדיר במדוייק את הקניין הרוחני שהיא מעבירה והגבלת הטריטוריה וגם לוודא שיש לה שליטה אמיתית במיזם המשותף על ידי נוכחות בפועל ואמצעים משפטיים שונים.

במצב דברים זה, נראה כי עם מלחמת הסחר אשר עלולה לפרוץ בין ארה"ב לסין, חברות סיניות יתמקדו ביבוא טכנולוגיות ממדינות אחרות אל תוך סין. ישראל, אשר ממילא מהווה יעד אטרקטיבי ליבוא טכנולוגיות עבור החברות הסיניות, תוכל לשפר עוד יותר את עמדתה המסחרית מול סין ועמדתה הכלכלית ככלל. אני צופה כי נמשיך לראות יותר ויותר מיזמים משותפים בין חברות סיניות לחברות ישראליות בתקופה הקרובה.

בשורה למשקיעים וגופים פיננסיים הפעילים בסין- הסרת רגולציה המגבילה פעילות בתחום

ב-10 בנובמבר 2017 הודיעה ממשלת סין כי סין מתעתדת להסיר את המגבלות והחסמים הרגולטוריים בענף הפיננסים ולאפשר לחברות בינלאומיות לפעול ללא הגבלות בתחום.

הרגולטורים הסינים מכינים תקנות וכללים מפורטים, אשר יספקו למשקיעים, לחברות הפיננסיות ולבנקים גישה למגזר השירותים הפיננסיים של סין.

בשל הרגולציה הכבדה על תחום הפיננסים וההשקעות בסין, אין הרבה שחקנים זרים בענף. גודלו של ענף ההשקעות והפיננסים בסין ,הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, הוא עצום ומהווה פיתוי גדול עבור חברות בתחום.

בין היתר דובר על הסרת המגבלות והחסמים הבאים:

  • העלאת האחוזים המותרים להחזקה ע"י משקיע זר ל 51% מ – 49% הקיימים כיום בחברות JV העוסקות בני"ע וקרנות של חוזים עתידיים. (כל ההגבלות יוסרו שלוש שנים לאחר כניסת הכללים החדשים לתוקף)
  • הסרת המגבלות הנוכחיות על החזקת משקיעים הזרים בבנקים מקומיים ובחברות לניהול נכסים פיננסיים. המשקיעים הזרים והמקומיים יקבלו יחס שווה באשר ליכולת להחזיק מניות בבנקים מקומיים סיניים ובחברות לניהול נכסים פיננסיים.
  • העלאת האחוזים המותרים להחזקה ע"י משקיע זר ל 51% מ – 49% הקיימים כיום בחברות JV העוסקות בביטוח חיים.  (כל ההגבלות יוסרו לחלוטין בתוך חמש שנים)

נראה כי המהלך הינו אחד מיני רבים שאנו עדים להם בתקופה האחרונה בפתיחת השוק הסיני בפני חברות זרות מתוך רצון להגדיל את ההשקעות הישירות הזרות בסין ((FDI. לאור הירידה ביתרות המט"ח של סין בשנים האחרונות בין היתר לאור ההאטה בהשקעות זרות בסין, בשנים האחרונות סין מסירה מגבלות וחסמים רבים שעמדו בפני משקיעים זרים בסין.

הרפורמה הינה הזדמנות לחברות ישראליות העוסקות בחוזים עתידיים, בבנקאות ובתחום הביטוח להיכנס לשוק הסיני אשר הפוטנציאל בו עצום בתחומים אלו ללא המגבלות שהיו קיימות עד היום ולאפשר להם הזדמנות שווה בתחומים אלו.

יצוין כי בשלב זה טרם תוקנו התקנות הספציפיות ולוח הזמנים הסופי והמפורט טרם הוגדר.

בנוסף להסרת החסמים נראה כי ישנה כוונה בסין גם לפתוח את שוק ההון. לאחרונה דווח כי סין מתעתדת להמשיך להתקדם ליברליזציה פיננסית ולפתוח את שוק ההון בהמשך למהלכים והרפורמות שסין ביצעה בשנים האחרונות לרבות חיבור בין הבורסות בסין לבורסה בהונג-קונג ושינוי מנגנון הפסקות המסחר שהיה נהוג בסין.

(When China will Rule the World (of investment

China's Outbound & Inbound Investment the Legal Perspective

עו"ד תהילה לוי לאטי, ראש דסק סין ומזרח אסיה במשרד זיסמן, אהרוני, גייר ושות', הציגה בוועידה השנתית ה-5 לעסקים עם סין את ההזדמנויות העסקיות הקיימות היום בסין, ואת ההיבטים והדגשים המרכזיים בכניסה לשוק הסיני.

לחץ כדי לעבור לוידיאו 

השקעות זרות בסין

רפורמה בהליכי האישור והרישום של חברות זרות בסין  – הקלות בהשקעות זרות בסין

MOFCOM (רשות המסחר בסין) הודיעה על הוראות מנהליות חדשות המשנות את חוקי המשחק בכל הנוגע לדיווח ורישום הנוגע לחברות זרות. ההוראות חלות על הקמת חברות זרות בסין ועל דיווחי שינויים החלים בהן. הרפורמה למעשה מפשטת את הליכי האישור והרישום והופכת אותם ליעילים יותר, דרך הקמת מוסד האחראי על ההגשות והרישום.

הנפקת אישורים מרשות המסחר היו עד כה המסוכה הראשונה בה נתקלו משקיעים בבואם להקים חברות זרות בסין (JV, WFOE ו-Partnerships). כבר באוקטובר 2013 החלה הממשלה הסינית ליישם הליכי אישור ורישום מהירים יותר במטרה להקל על משקיעים זרים, אך אלו באו לידי ביטוי רק באזורי הסחר החופשיים בסין.
בעקבות הרפורמה האחרונה, ניתן כיום להגיש את המסמכים והטפסים הנדרשים דרך אתר רשות המסחר בכל מחוזות המדינה, וכך לקדם את הליך ההקמה באופן מהיר יותר, ולהתחיל פעילות עסקית בסין עוד לפני קבלת האישורים הסופיים בדבר הרישום.

לפיכך, הליך רישום חברה זרה בסין מתנהל כיום דרך הגשת בקשה באתר רשות המסחר על ידי המשקיע הזר (או נציג מטעמו), שכוללת את המידע הבסיסי הדרוש והעלאה של מסמכים רלוונטיים. בשלב הראשון של בקשה לרישום החברה, המסמכים העיקריים שיש לצרף כוללים מידע אודות המשקיעים ובעלי השליטה, תקנון החברה ועוד.

בעת רישום חברה, פרק הזמן החדש בו ניתן לדווח לרשות המסחר הוא מיום קבלת אישור שם החברה ועד 30 יום לאחר קבלת רישיון העסק. בדיווחים על שינויים בחברה (מינוי דירקטורים, שינוי תקנון, הגדלת הון, הקצאת מניות ועוד) יש לבצע את הדיווח עד 30 יום לאחר ביצוע השינוי במרשמי החברה. הרשות הבוחנת למעשה בודקת את ההגשות, ומחליטה האם לאשר את הרישום, לנתב את הבקשה לרשויות אחרות או לדרוש חומרים נוספים.

לאור ההגבלות והאיסורים השונים החלים על השקעות זרות בסין, הרפורמה לא תחול על השניים הבאים:

  1. "הרשימה השלילית": תחומים אסורים/מוגבלים להשקעות זרות עליהם חלים הוראות מיוחדות בחוק.
    הרשימה כוללת את התחומים הבאים: מחקר ופיתוח של טכנולוגיות כלי רכב; בנקאות, ביטוח וניירות ערך; מחקרי שוק וסקרים; חינוך; תקשורת; בנייה; ספנות; תעופה; רפואה, רדיו וטלוויזיה; טבק; פארקי שעשועים; משחקים; הוצאה לאור; קולנוע, טלוויזיה ועוד.
  2. מיזוגים ורכישות של חברות סיניות (100%) על ידי משקיעים זרים.

הרפורמה נועדה להקל על משקיעים זרים בבואם להקים חברה ולפעול בשוק הסיני.
מצד אחד, השיטה החדשה מייעלת את ההתנהלות ודרכי הדיווח של משקיעים זרים מול רשות המסחר בסין, וחוסכת את זמני ההמתנה הארוכים שהיו נדרשים כחלק מבירוקרטיית הרשויות עד לקבלת אישורים. מצד שני, הרפורמה מגדירה מחדש גם את היקף הפיקוח והבדיקות שייעשו מצד הרשויות על השקעות זרות במדינה, זאת תוך שיתוף פעולה ושיתוף במידע בין הרשויות השונות (רשות המסים, המכס, המטבע הזר, רשות ניירות ערך ועוד). יש לציין כי על חברות זרות הפועלות בסין חלה אחריות לפקח על הרישומים ולבצע את הדיווחים כנדרש על מנת לא להפר את הוראות החוק.

אזורי הסחר החופשי החדשים בסין

בעבר, כל פתיחת חברה בסין הייתה תהליך בירוקרטי ארוך ומורכב שנמשך חודשים רבים. כמו כן, היו תחומים רבים בהם חברות זרות לא היו מורשות לעסוק בסין. אולם, לאחרונה הנושא משתנה, וסין משיקה שלושה אזורי סחר חופשי נוספים ב-Tianjin, Guangdong ו-Fujian. עם התווספותם של האזורים החדשים, יתרחב השטח של אזורי הסחר החופשי בסין מ-28.78 קמ"ר ל-480 קמ"ר. משמעות הדבר היא כי חברות זרות שיוקמו באזורים אלו יזכו להליך מהיר ויעיל יותר, וכן חובת הדיווחים השנתיים תפחת משמעותית. בנוסף, תחומי עיסוק רבים אשר היו אסורים או מוגבלים עבור חברות זרות, יהיו פתוחים באזורי הסחר הללו בהתאם למפורט להלן.

אזורי הסחר החדשים צפויים להיות ממוקדים בתחומים מסוימים כדלקמן:

  • ב-Tianjin יתמקד האזור בפיתוח המשותף של Beijing, Tianjin ומחוז Hebei, כמו גם במסחר עם מדינות צפון-מזרח אסיה, בשינוע סחורות ובחכירה מימונית.
  • ב-Guangdong האזור החדש יהווה חלק חשוב בשיתוף הפעולה עם Macau ו-Hong Kong, בעיקר בתחום השירותים והייצור.
  • האזור ב-Fujian מתמקד בחיזוק שיתוף הפעולה והקשר הכלכלי של המחוז עם טאיוואן והגדלת הסקטור הפיננסי שלה להשקעות זרות . מדיניות זו, המעוררת אינטגרציה עם טאיוואן, מציעה גם הזדמנויות אטרקטיביות למשקיעים זרים בעלי נוכחות בטאיוואן ובכלל.

23372891_m (7)

Fujian

אזור הסחר החופש ב-Fujian משתרע על שטח של 118.04 קמ"ר ומורכב משלושה אזורי פיתוח קיימים:

  • Pingtan – ענפים עיקריים: תיירות, מסחר והשקעות.
  • Xiamen – מוקד עיקרי: שירותים פיננסיים בין סין לטאיוואן ותעופה.
  • Fuzhou – ענפים עיקריים: ייצור מתקדם, תעופה ושירותים מקצועיים.

יתרונות אזור הסחר החופשי:

  1. הקלה בהליכים להקמת חברה: האזור ב-Fujian יהיה הראשון ליישם את מערכת "טופס הבקשה היחיד", המאפשרת למלא טופס בקשה פשוט באינטרנט בכדי להקים חברה.
  2. מדיניות מס: מדיניות המס שהושקה באזור הסחר החופשי ב-Shanghai (מכסי יבוא מופחתים, דיווח מס על בסיס רבעון וכו') תיושם באזור הסחר החופשי ב-Fujian.
    יחד עם זאת, התכנית קובעת כי תמריצי המס שיושמו ב-Pingtan לא יחולו על החלקים האחרים של אזור הסחר החופשי ב-Fujian.
    האזור יישם נהלי מכס פשוטים באופן בלעדי עבור סחורות מיובאות ומיוצרות בטאיוואן. בנוסף, בדיקות והסגרים של המכס למוצרים מיובאים מטאיוואן יבוטלו, למעט סחורות אסורות ומוגבלות (לדוגמה: כימיקלים מסוכנים).
  3. מסחר חופשי עם טאיוואן:
    הליכי אישור הייבוא עבור מוצרים מתוצרת טאיוואן יהיו פשוטים יותר בתחום הבריאות והקוסמטיקה, תחום המכשור הרפואי ורפואה סינית מסורתית.
  4. הקמת חברה:
    – קיימת הקלה ייחודית למשקיעים מטאיוואן בתעשיות הכלולות "ברשימה השלילית".
    – משקיעים מטאיוואן רשאים לקחת חלק בתעשיית היבול וייצור הזרעים בשיתוף עם בעל שליטה סיני. ככלל,            תעשייה זו אסורה למשקיעים זרים.
    – ספקי שירות מטאיוואן רשאים להקים מיזמים משותפים (JV) או חברות בבעלות זרה מלאה (WFOE), לתפעול      מוקדים טלפוניים בטאיוואן ולצורך מתן שירותי תקשורת.
    – רואי חשבון מטאיוואן רשאים להקים סוכנויות תיווך למתן שירותי הנהלת חשבונות.
    – משקיעים מטאיוואן רשאים להקים חברות שירותי כוח אדם (מלחות) לספינות מסחריות בבעלות טיוואנית. זאת,     ללא צורך בהקמת עסק לניהול ספינות.
  5. תעשייה פיננסית:
    – חברות ובנקים שהוקמו באזור הסחר החופשי רשאים ללוות מטבע חוץ ויואן מחו"ל.
    – חברות רשאיות להמיר את מטבע החוץ המולווה מחו"ל ליואן.
    – בנקים ומוסדות פיננסיים באזור הסחר החופשי רשאים לשתף פעולה עם בנקים ומוסדות זרים בנוגע לתשלומים      בינלאומיים.
    – מוסדות פיננסיים טאיוואנים רשאים להקים חברות (JV) לניהול קרנות באזור הסחר החופשי.
    – משקיעים מטאיוואן יכולים כעת להיות בבעלות יותר מ-50 אחוז ממניות חברה לניהול קרנות (JV).
    – מוסדות פיננסיים רשאים להעביר נכסי יואן ולמכור מוצרי ניהול הון (יואן) בחו"ל.
    – המרות מטבע מקומיות עתידיות נתמכות על מנת להקים מקום מסירה עתידי באזור Pingtan.

Guangdong

אזור הסחר החופשי במחוז Guangdong משתרע על שטח של 116.2 קמ"ר ומורכב משלושה אזורי פיתוח קיימים:

  • Guangzhou Nansha – ענפים עיקריים:  ספנות, לוגיסטיקה, תעשייה פיננסית, מסחר בינלאומי, ייצור מתקדם.
  • Shenzhen Qianhai – ענפים עיקריים: תעשייה פיננסית, לוגיסטיקה מודרנית, שירותי מידע, שירותי טכנולוגיה.
  • Zhuhai Hengqin – ענפים עיקריים: תיירות, שירותים פיננסים, תרבות וחינוך, היי-טק.

מדיניות מס: התכנית קובעת כי תמריצי המס שיושמו באזור הפיתוח של Shenzhen, Qianhai ו- Zhuhai Hengqin לא יחולו על החלקים האחרים של אזור הסחר החופשי ב-Guangdong.

יתרונות אזור הסחר החופשי:

  1. הקלה בהגבלות למשקיעים זרים:
    שירותים בין Hong Kong, Macau ו-Guangdong

    • ספקי שירות מ-Hong Kong ו-Macau רשאים להקים חברות שילוח בינלאומי בבעלות זרה מלאה (WFOE), בתוך אזור הסחר החופשי.
    • ספקי שירות מ-Hong Kong ו-Macau רשאים להקים סוכנויות תיווך ללימודים בחו"ל, בתוך אזור הסחר         החופשי.
    • סוכנויות טיולים בהשקעה מ-Hong Kong או Macau יהיו רשאיות לספק שירותי נסיעות מאורגנות לחו"ל
      (למעט לטאיוואן).
    • משקיעים מ-Hong Kong או Macau רשאים לספק שירותים רפואיים מתקדמים ולהשיק תוכניות פיילוט לניוד
      חולים לצורכי טיפול.
    • עסקי שילוח: ניתן להקים חברה לניהול שילוח בינלאומי, בבעלות זרה מלאה (WFOE).

2.  תחום השירותים הפיננסיים:

  • חברות ומוסדות פיננסיים שהוקמו באזור הסחר החופשי רשאים ללוות RMB מחו"ל.
  • חברת אם ב-Hong Kong/Macau, בעלת חברת בת באזור הסחר החופשי, רשאית להנפיק אגרות חוב (RMB) בסין.
  • מוסדות פיננסיים זרים מוסמכים יכולים כעת להקים בנקים בבעלות זרה מלאה באזור הסחר החופשי; כמו כן, מוסדות פיננסיים זרים מוסמכים רשאים להקים מיזם בנקאי משותף עם חברות סיניות.
  • חברות ביטוח ומוסדות תיווך בביטוח, ב-Hong Kong ו-Macau, רשאים להקים סניפים באזור הסחר החופשי.
  • בנקים מסחריים מתומרצים להקים מוסדות באזור הסחר החופשי, לניהול פעילויות Offshore במטבע חוץ.
  • מוסדות פיננסיים (למעט בנקים) הממוקמים באזור הסחר החופשי רשאים לנהל סליקה בינלאומית ( (cross-border RMB settlement.
  • משקיעים מ-Hong Kong ו-Macau המפעילים מוסדות לא פיננסיים באזור הסחר החופשי רשאים לספק שירותי תשלום צד שלישי.
  • מוסדות מוסמכים הרשומים ב-Hong Kong ו-Macau יכולים כעת להקים חברות ליסינג מימוניות באזור הסחר החופשי.

Tianjin

אזור הסחר החופש ב-Tianjin משתרע על שטח של 119.9 קמ"ר ומורכב משלושה אזורי פיתוח קיימים:

  • נמל Tianjin – ענפים עיקריים: לוגיסטיקה (תחבורה), סחר בינלאומי וענפי שירות.
  • שדה התעופה Tianjin – ענפים עיקריים: תעופה, ציוד מכני הנדסי, מרכזי היי-טק למחקר ופיתוח, לוגיסטיקה (תעופה) ושירותי ייצור.
  • Binhai – ענף עיקרי: שירותים פיננסיים.

יתרונות אזור הסחר החופשי:

  1. מערכת ניהול יעילה:
  • שיפור בניהול זכויות קניין רוחני בעזרת מרכז מיוחד שיאפשר עסקאות קניין רוחני בינלאומיות. המרכז יישם שיטות חדשות למימון וביטוח קניין רוחני, ניהול סיכונים ושירותים פיננסיים אחרים.

2.  פיתוח תעשיית ההיי-טק:

  • האזור מעודד פיתוח טכנולוגיה ירוקה ומקיים רשת לשיתוף פעולה כלכלי Asia-Pacific לאספקת טכנולוגיה ירוקה (APEC) ב-Tianjin.
  • הממשלה המקומית מעודדת ייבוא של ציוד טכנולוגי מתקדם ומוצרים טבעיים.
  • השקת נקודות בדיקה למכוניות מיובאות (Parallel Import) העומדות בתקני בטיחות; יצואנים יישאו באחריות לשירות לקוחות לאחר מכירה.
  • האזור מעודד פיתוח טכנולוגיה מתקדמת זרה ותעשיות תחזוקת מוצרים. משקיעים זרים רשאים לעסוק בתיקון וייצור מחדש של מוצרים ורכיבים אלקטרוניים.

3.  פתיחת תחום השירותים הפיננסיים:

  • מוסדות פיננסיים מוסמכים באזור הסחר החופשי רשאים לבצע החלפות מטבע חוץ בהיקף נרחב, ועלויות יופחתו לעסקים קטנים ובינוניים.
  • משקיעים זרים יוכלו להמירRMB ישירות בחשבון ההון, וסכומי הלוואות יועלו.
  • האזור מעודד השקעות בינלאומיות על ידי ארגונים ויחידים, בשוק ניירות הערך ושווקי מניות בסין או מחוצה לה.
  • גופים מוסמכים (לא בהכרח ממשלתיים) רשאים להקים בנקים קטנים ובינוניים ומוסדות פיננסיים אחרים.
  • משקיעים זרים רשאים להקים בנקים במיזם משותף (JV) עם שותף סיני, או בנקים בבעלות זרה מלאה (WFOE) באזור הסחר החופשי.
  • לחברות זרות יתאפשר (בהדרגה) להשתתף בחוזים עתידיים על מחירי סחורות (Commodity Futures Trading).

4.  חברות ליסינג מימוני:

  • חברות ליסינג מימוני רשאיות לנהל עסקאות פקטורינג הרלוונטיות לעיסוק הראשי שלהם. הרפורמה תעודד ליסינג מימוני בחו"ל ושימוש בינלאומי מוגבר ב-RMB.
  • בדיקות המכס למטוסים, ספינות, הנדסה ימית וציוד מכני הנדסי, שנרכשו ויובאו על ידי חברות ליסינג מימוני באזור הסחר החופשי, יכולות להתנהל מחוץ לאזור הסחר החופשי. זאת, בנסיבות שנקבעו בחוק.
  • קיימת תמיכה בליסינג מימוני בחו"ל, ועידוד סוגים שונים של חברות ליסינג מימוני להרחיב את השימוש הבינלאומי ב-RMB.
  • חברות ליסינג מימוני מקבלות תמריצים להקמת חברות בת מקצועיות.

5.  עסקי שילוח:

  • חברות בבעלות זרה מלאה (WFOE) רשאיות לעסוק בניהול שילוח בינלאומי.
  • מגבלות על יחסי השקעות זרים יתמתנו עבור Equity Joint Ventures ו-Cooperative Joint Ventures בתחום ניהול שילוח בינלאומי. השינוי יאפשר למשקיעים זרים לנצל מודלים אלו על מנת לספק שירותי sub-contract  בתחום השילוח הבינלאומי, בעודם מחזיקים ב-51 אחוז מהמניות.
  • יוקמו מרכזי מימון לשילוח בינלאומי בצפון סין, לשם עידוד הקמת חברות ביטוח, חברות תיווך בביטוח, וארגוני תיווך אחרים בינלאומיים בענף השילוח.

התאגדות בסין – איך לבחור את צורת ההתאגדות המתאימה לך

במסגרת עבודתי בסין הקים משרדנו ישויות משפטיות רבות בסין. בשונה מישראל, בפני חברות בינלאומיות המעוניינות לפעול בסין עומדת האפשרות להקים ישויות משפטיות שונות. לכל ישות משפטית יש יתרונות וחסרונות. לא פעם נתקלתי במצב בו חברה בחרה להקים ישות משפטית אשר אינה עונה על צרכיה ולפיכך, נאלצה לסגור את הישות המשפטית הקיימת ולהחל בתהליך מחדש. הליך הכרוך בעלויות רבות והשקעת זמן. אשר על כן, מומלץ לכל חברה המעוניינת לפעול בסין או הפועלת בסין להכיר את צורות ההתאגדויות האפשריות. בפוסט זה אציג בפניכם שלוש צורות התאגדות מרכזיות בסין, על יתרונותיהן וחסרונותיהן.

משרד מייצג – Representative Office

משרד מייצג הינו משרד המתפקד כשלוחה של החברה הבינלאומית בסין. חסרונו העיקרי של משרד מייצג הינו שאין המדובר בישות משפטית עצמאית ולפיכך, המשרד מוגבל לביצוע עבודות ייעוץ, חקר שוק, שיווק ותיווך בלבד. כמו-כן, המשרד אינו רשאי להתקשר בעסקאות אלא רק לתווך בין חברת האם לחברות השונות, אינו רשאי להעסיק עובדים ישירות ואינו רשאי להנפיק חשבוניות. היתרון העיקרי בהקמת משרד מייצג הינו שזמן ההקמה קצר ועלויות ההקמה נמוכות (אין דרישה להון מינימאלי). צורת התאגדות זו נפוצה בעיקר בקרב חברות בינלאומיות הנכנסות לפעילות בסין לראשונה ומעוניינות לבצע חקר שוק ושיווק ראשוני בטרם כניסתן לפעילות שוטפת בסין. בשנים האחרונות סין הכבידה סין על הליך הקמת משרד מייצג, וכיום רק חברה אשר קיימת שנתיים לפחות יכולה להקים משרד מייצג בסין. בנוסף לכך, העלתה סין את אחוז המיסוי של משרד מייצג (אשר אינו ישות רווחית) לסך של כ-15% מסך ההוצאות.

מיזם משותף – Joint Venture

מיזם משותף הינו חברה המוקמת כשותפות בין שתי ישויות (חברה או אינדיבידואל) בינלאומית וסינית.

ישנם שני סוגים של מיזמים משותפים:

  1. Cooperative Joint Venture.
  2. Equity Joint Venture.

בעבר, מיזם משותף היווה את צורת ההתאגדות הפופולארית ביותר בסין לחברות בינלאומיות, מאחר ובתחומים רבים הרגולציה לא אפשרה לחברות בינלאומיות צורת התאגדות שונה. כיום, מוקמים מיזמים משותפים בעיקר כדי לשלב בין היתרונות של שני הצדדים: הידע הרחב של השוק המקומי והיכולת היצרנית של הצד הסיני מחד והטכנולוגיות החדשניות ומקורות ההון של החברות הבינלאומיות מאידך. כמו-כן, בתחומי פעילות בהם הרגולציה הסינית עדיין מחייבת את החברות הבינלאומיות בהקמת מיזם משותף בלבד (תקשורת, ביטוח). היתרון והחיסרון הגדול במיזם משותף,הוא השותף הסיני, אשר הצלחת המיזם או כישלנו הרבה פעמים טמונה בו. שותף סיני מוצלח, יהיה בעל קשרים ענפים כדי להסדיר את ענייני הביורקטיה הרבים וכן בעל מערכת הפצה רחבה. כאשר שותף לא מוצלח יעשה בדיוק ההפך. רוב המשקיעים הישראליים במיזם משותף מודאגים מניגוד אינטרסים של השותף הסיני, חוסר שליטה של הצד הבינלאומי וכן הקושי להגן על זכויות הקניין הרוחני בסין. כמו-כן, מיזם משותף, הינו צורך זמן רב ודורש מעקב מדוקדק על כל ענייני הכספים, העובדים וההפעלה הבסיסית כדי שיצליח. פרט לכך מיזם משותף הינו חברה סינית בבעלות חלקית זרה. לפיכך, נדרש המיזם המשותף להפקדת הון רשום בסך של כ – 150,000 דולר (20% תוך שלושה חודשים והיתרה תוך שנתיים). מדובר בסכום שיש להמירו למטבע הסיני המקומי ולהפקידו בחשבון החברה בסין, אולם ניתן להשתמש בו למטרות החברה. מס החברות בסין עומד על כ – 25%.

חברה סינית בבעלות זרה מלאה – Wholly foreign owned enterprise

חברה סינית בבעלות מלאה זרה הינה אישיות משפטית נפרדת אשר מצויה בשליטה מלאה של ישות בינלאומית. צורת התאגדות זו הינה צורת ההתאגדות הפופולארית ביותר בסין עבור משקיעים בינלאומיים וישראליים. צורת התאגדות זו מאפשרת לחברה הבינלאומית/ישראלית להחזיק בבעלות מלאה במיזם ולהפעיל אותו ללא כל צורך בשותף סיני שעלול לא לחלוק עימך את אותן המטרות, הציפיות הערכים ותפיסת התרבות המשותפת. ניסיוננו מראה שהוצאות הקמת המיזם המשותף בד"כ עולות על הוצאות הקמת חברה בבעלות זרה מלאה, בעיקר בשל הצורך בקיום מו"מ ארוך עם השותף הסיני. בצורת התאגדות זה יותר קל להגן על הזכויות הקנייניות שלך. גם החברה הסינית בבעלות מלאה זרה נדרשת להפקדת הון רשום בסך של כ – 150,000 דולר.

 לאחרונה, נכנסה לתוקף חקיקה חדשה בנושא ישות משפטית חדשה לחברות זרות שהינה שותפות ותהווה ישות משפטית גמישה יותר ומיועדת בעיקר לקרנות הון הפועלות בסין.

לסיכום

ההקלות הרבות בחקיקה בשנים האחרונות (אשר אפשרו ליותר חברות זרות להקים חברה סינית בבעלות מלאה זרה) והמודעות שמיזמים משותפים רבים חוו קשיים רבים עם השותפים הסינים גרמו ליותר חברות בינלאומיות וישראליות להקים חברה סינית בבעלות מלאה זרה.

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי למיזם משותף יתרונות רבים, וביניהם ידע השוק המקומי והקשרים הענפים בשוק המקומי.

לפיכך, אנו ממליצים לכל חברה ישראלית המעוניינת להקים פעילות בסין לשקול היטב את האלטרנטיבות ולקבל ייעוץ משפטי בנוגע ליתרונות והחסרונות של כל אחת מהישויות בטרם קבלת ההחלטה בנושא.