ארכיון תגיות: R&D

שנגחאי ממשיכה לתמוך ולקדם הקמת מרכזי פיתוח

עד חודש אוגוסט השנה הוקמו קרוב ל-400 מרכזי מחקר ופיתוח זרים בשנגחאי, שני שליש מהם במחוז פודונג. המרכזים שהוקמו בשנגחאי מהווים כ-25% מכלל מרכזי המחקר והפיתוח הזרים בסין.

החל מה-1 לנובמבר נכנס לתוקף מסמך עקרונות אותו יזמה הממשלה העירונית בשנגחאי, במטרה לעודד השקעות זרות בעיר ולהקים מרכזי פיתוח נוספים. העקרונות יוצרים מערכת המיועדת להתמודד בדרך יעילה יותר עם הקמה ותפעול של מרכזי מחקר ופיתוח, תוך אימוץ סטנדרטים וחוקים בינלאומיים.

הנושאים החדשים עליהם יושם דגש כוללים:

  • הליך נוח יותר להגשת בקשות וקבלת אשרות שהייה של עובדים בינלאומיים ("עובדים זרים").
  • יצירת "מסלול מהיר" לבחינת מקצועיות והערכת כישורי עבודה עבור מתן אשרות לעובדים.
  • מתן עדיפות לציוד מיובא בבדיקות מכס.
  • חברות היי-טק שיעמדו בתנאים שנקבעו יהיו זכאיות לתשלום מס חברות מופחת.
  • מתן עדיפות למרכזי מחקר ופיתוח בחיזוק אשראי.
  • ביו-רפואה – ישום מערכת יעילה לייבוא ושחרור דגימות מעבדה וחומרים כימיים, על פי עיקרון של מתן "אישור שנתי" שיצמצם את תדירות הפיקוח והבדיקות.
  • מתן דגש שמירת זכויות קניין רוחני של מרכזי המחקר והפיתוח הזרים.

בנוסף, העקרונות מעודדים משקיעים ומרכזי מחקר ופיתוח זרים לפיתוח חדשנות מקומית. לפיכך, תהיה תמיכה בפרויקטים שונים של שיתופי פעולה בין מרכזי מחקר ופיתוח זרים לאוניברסיטאות מקומיות, מכוני מחקר וחברות סיניות. מרכזי מחקר ופיתוח זרים אף יזכו לתמיכת הממשלה המקומית במידה וישלבו פיתוח פלטפורמות לשירותים ציבוריים, ישתפו פעולה עם מוסדות חינוך או חברות מקומיות ליצירת מרכזי הדרכות ותוכניות לפיתוח כישרונות.

SITI

פתיחת מרכז טכנולוגיה וחדשנות (סין-ישראל) בשנגחאי
ב-27 לאוקטובר נערך בשנגחאי פורום Pujiang לחדשנות וטכנולוגיה. הפורום הושק לראשונה בשנת 2008 ומאורגן על ידי המשרד הלאומי למדע וטכנולוגיה והממשלה העירונית של שנגחאי. השנה, בעקבות חתימת ישראל וסין על הסכם שת"פ יזמות וחדשנות תלת שנתי, ישראל נבחרה לכהן כמדינת הכבוד בפורום.

במסגרת אירועי הפורום, נערך טקס הפתיחה של מרכז SITI לפיתוח טכנולוגי בסין (Sino-Israel Technology Innovation Center) במעמד בכירים בממשלת סין וקונסול ישראל בשנגחאי מר ארנון פרלמן (למעלה בתמונה).

המרכז הוקם בפארק הטכנולוגי Zhangjiang בשנגחאי, וממומן בחלקו על ידי הממשלה העירונית. מטרת המרכז לחבר בין חברות טכנולוגיה וחממות מישראל למשקיעים וליזמים בסין, וכן ליצור פלטפורמה לשיתופי פעולה חוצי גבולות, שתסייע להחדיר טכנולוגיה וחדשנות ישראלית לשוק הסיני.

בתקופה זו מרכז SITI מתמקד בעיקר בתחומים: אנרגיה (חיסכון באנרגיה ואנרגיה מתחדשת), שימוש בחומרים חדשים כמו הדפסות תלת מימד, "האינטרנט של הדברים" (IOT – Internet Of Things) ואחרים.

צוות המחלקה המסחרית במשרדנו מסייע בפעילות SITI בישראל. במסגרת אירוע הפתיחה השתתפו מר אייב קלר מנכ"ל SITI ומר רועי גינוסר נציג ZAG בשנגחאי.

היי טק בסין – סיכוי או סיכון?!

 

"If you can't beat them, join them" חברות טכנולוגיה ישראליות רבות שואלות את עצמן נוכח השגשוג הטכנולוגי בסין האם להצטרף למגמה הזו וליהנות מהצמיחה המרשימה בתחום או שמא הסיכונים הטמונים הפעילות עסקית וכלכלית בסין גדולים מדי?!

תעשיית ההיי טק בסין פורחת וחברות ענק בינלאומיות רבות, כגון: איי.בי.אם, מיקרוסופט ומוטורולה כבר הקימו מרכזי מחקר ופיתוח בסין. בשנים האחרונות הייתה הצמיחה בתעשיית ההיי טק בסין עקבית, ומחקרים אף מראים כי חברות ההיי טק הסיניות צמחו פי שלוש מחברות היי טק מערביות באותה תקופה. בתוכנית החומש ה-12 (2011–2015) שמה הממשלה הסינית דגש נוסף על נושאים שהיא מעוניינת לקדם, ובראש הרשימה נמצאות תעשיות עתירות ידע, כגון היי- טק, אנרגיה מתחדשת, ביוטכנולוגיה, ביו-מדיקל וחקלאות מודרנית. הממשלה הסינית יודעת כי הטכנולוגיה היא השער לעתיד, ולכן היא מעוניינת להשוות את רמת הטכנולוגיה והפיתוח בסין לזו הקיימת במערב. בפני חברות ישראליות הפועלות בתחומים אלו עומדות אפוא הזדמנויות רבות בסין.

הסינים מבקשים לייבא את הידע הנחוץ להם על ידי רכישת טכנולוגיות או על ידי עידוד הקמת מרכזי מחקר ופיתוח בסין. כדי לעשות זאת ולצמצם בכך פערים בנושאי טכנולוגיות, הסינים מוכנים לשלם מחירים גבוהים ביותר ואף לספוג הפסדים לטווח קצר, ובלבד שיגרפו רווחים בטווח הארוך.

הצמיחה המהירה במזרח הרחוק בכלל, ההתפתחות המואצת בסין בפרט, ומימדיו העצומים של השוק המקומי בסין, מקשים על התחרות של המערב בסין.  מלבד זאת, חברות בין-לאומיות רבות כבר הבינו כי אין להן אפשרות להתעלם מהשוק המקומי הסיני. כוח העבודה הסיני הזול ובעיקר היכולת להעסיק מהנדס בפחות מאלף דולר לחודש הם גורמים מפתים עבור חברות אלה. גם פערי העלות הם גורם רב משמעות בשיקול להעברת מרכזי המחקר והפיתוח מזרחה.

הממשלה הסינית עושה רבות לפיתוח נושא ההיי טק בסין. כך למשל, היא מוכנה להעניק מימון לחברות סיניות הרוכשות טכנולוגיות, ומעודדת הקמת מרכזי מחקר ופיתוח של חברות בין-לאומיות בסין על ידי מתן מענקים וסובסידיות רבות. קרנות הון סיכון רבות משקיעות כספים רבים בעידוד ופיתוח טכנולוגיות מתקדמות בסין. כדי לעודד פעילות של חברות היי טק, ובעיקר לצורך מימון חברות אלו נפתחה בשנה שעברה בבורסה בשנזן זירת מסחר חדשה. זירת המסחר מיועדת לחברות היי טק, קלינטק וביו טק, והיא עדות למאמציה של סין לעודד צמיחה מקומית ולעזור לחברות היי טק סיניות במימון.

עם זאת, חברות רבות ברחבי העולם עדיין חוששות למכור טכנולוגיות לסין. החשש הוא בעיקר מתחרות לא הוגנת ומהפרת זכויות הקניין הרוחני. לפיכך מנסה סין לרכוש טכנולוגיות מתקדמות מחברות אשר מוכנות לשתף עמה פעולה.

מומחים מתעשיית ההון סיכון בישראל מעריכים כי חברות ישראליות רבות תעבֵרנה את פעילות המחקר והפיתוח שלהן למזרח הרחוק בשנים הקרובות, בין היתר בשל ההטבות והעלויות הזולות אשר פורטו לעיל. כבר היום, קרוב ל- 50 אחוזים מהייצוא הישראלי לסין הוא בענפי ההיי טק.

בשל הסיכונים הרבים הטמונים בהעברת מרכזי המחקר והפיתוח לסין או במכירת טכנולוגיות לסין חשוב להתייעץ ולבדוק משפטית את דרך ההעברה ואת האפשרות להגן על הקניין הרוחני של החברה העוברת לסין. חשוב לרשום את הזכויות הקנייניות בסין (סימני מסחר, פטנטים וכו’) וכן להחתים לקוחות, ספקים, יצרנים או חברות סיניות שמשתפים עמם פעולה, על הסכם סודיות. חשוב לציין כי מאז שסין התקבלה לארגון הסחר העולמי התפתחה חקיקה מתקדמת בנושא ההגנה על הקניין הרוחני. עם זאת, האכיפה עדיין לוקה בחסר ועדיין קיים חשש מהעתקה ומחשיפה של טכנולוגיות הליבה.