ארכיון תגיות: WFOE

(When China will Rule the World (of investment

China's Outbound & Inbound Investment the Legal Perspective

עו"ד תהילה לוי לאטי, ראש דסק סין ומזרח אסיה במשרד זיסמן, אהרוני, גייר ושות', הציגה בוועידה השנתית ה-5 לעסקים עם סין את ההזדמנויות העסקיות הקיימות היום בסין, ואת ההיבטים והדגשים המרכזיים בכניסה לשוק הסיני.

לחץ כדי לעבור לוידיאו 

השקעות זרות בסין

רפורמה בהליכי האישור והרישום של חברות זרות בסין  – הקלות בהשקעות זרות בסין

MOFCOM (רשות המסחר בסין) הודיעה על הוראות מנהליות חדשות המשנות את חוקי המשחק בכל הנוגע לדיווח ורישום הנוגע לחברות זרות. ההוראות חלות על הקמת חברות זרות בסין ועל דיווחי שינויים החלים בהן. הרפורמה למעשה מפשטת את הליכי האישור והרישום והופכת אותם ליעילים יותר, דרך הקמת מוסד האחראי על ההגשות והרישום.

הנפקת אישורים מרשות המסחר היו עד כה המסוכה הראשונה בה נתקלו משקיעים בבואם להקים חברות זרות בסין (JV, WFOE ו-Partnerships). כבר באוקטובר 2013 החלה הממשלה הסינית ליישם הליכי אישור ורישום מהירים יותר במטרה להקל על משקיעים זרים, אך אלו באו לידי ביטוי רק באזורי הסחר החופשיים בסין.
בעקבות הרפורמה האחרונה, ניתן כיום להגיש את המסמכים והטפסים הנדרשים דרך אתר רשות המסחר בכל מחוזות המדינה, וכך לקדם את הליך ההקמה באופן מהיר יותר, ולהתחיל פעילות עסקית בסין עוד לפני קבלת האישורים הסופיים בדבר הרישום.

לפיכך, הליך רישום חברה זרה בסין מתנהל כיום דרך הגשת בקשה באתר רשות המסחר על ידי המשקיע הזר (או נציג מטעמו), שכוללת את המידע הבסיסי הדרוש והעלאה של מסמכים רלוונטיים. בשלב הראשון של בקשה לרישום החברה, המסמכים העיקריים שיש לצרף כוללים מידע אודות המשקיעים ובעלי השליטה, תקנון החברה ועוד.

בעת רישום חברה, פרק הזמן החדש בו ניתן לדווח לרשות המסחר הוא מיום קבלת אישור שם החברה ועד 30 יום לאחר קבלת רישיון העסק. בדיווחים על שינויים בחברה (מינוי דירקטורים, שינוי תקנון, הגדלת הון, הקצאת מניות ועוד) יש לבצע את הדיווח עד 30 יום לאחר ביצוע השינוי במרשמי החברה. הרשות הבוחנת למעשה בודקת את ההגשות, ומחליטה האם לאשר את הרישום, לנתב את הבקשה לרשויות אחרות או לדרוש חומרים נוספים.

לאור ההגבלות והאיסורים השונים החלים על השקעות זרות בסין, הרפורמה לא תחול על השניים הבאים:

  1. "הרשימה השלילית": תחומים אסורים/מוגבלים להשקעות זרות עליהם חלים הוראות מיוחדות בחוק.
    הרשימה כוללת את התחומים הבאים: מחקר ופיתוח של טכנולוגיות כלי רכב; בנקאות, ביטוח וניירות ערך; מחקרי שוק וסקרים; חינוך; תקשורת; בנייה; ספנות; תעופה; רפואה, רדיו וטלוויזיה; טבק; פארקי שעשועים; משחקים; הוצאה לאור; קולנוע, טלוויזיה ועוד.
  2. מיזוגים ורכישות של חברות סיניות (100%) על ידי משקיעים זרים.

הרפורמה נועדה להקל על משקיעים זרים בבואם להקים חברה ולפעול בשוק הסיני.
מצד אחד, השיטה החדשה מייעלת את ההתנהלות ודרכי הדיווח של משקיעים זרים מול רשות המסחר בסין, וחוסכת את זמני ההמתנה הארוכים שהיו נדרשים כחלק מבירוקרטיית הרשויות עד לקבלת אישורים. מצד שני, הרפורמה מגדירה מחדש גם את היקף הפיקוח והבדיקות שייעשו מצד הרשויות על השקעות זרות במדינה, זאת תוך שיתוף פעולה ושיתוף במידע בין הרשויות השונות (רשות המסים, המכס, המטבע הזר, רשות ניירות ערך ועוד). יש לציין כי על חברות זרות הפועלות בסין חלה אחריות לפקח על הרישומים ולבצע את הדיווחים כנדרש על מנת לא להפר את הוראות החוק.

שירותי "מחשוב ענן": שוק אטרקטיבי אך קשה לחדירה

ע"פ ההחלטה שהתקבלה על ידי הMIIT, והגדרת המחוקק הסיני, חברות WFOE המוקמות באזור הסחר החופשי יוכלו לספק "שירותי עיבוד מידע" (Data Processing) ו"עיבוד עסקאות" (Transaction Processing) ללא צורך בשותף מקומי. שירותים אלו כוללים בין היתר גם שירותי מחשוב "ענן", תחום שהתחזק מאוד בשנתיים האחרונות בסין.
במספרים: היקף השוק של שירותי "מחשוב ענן" בסין הגיע עד לכדי 18.78 מיליארד דולר בשנת 2014, סכום שכמעט הכפיל את עצמו לעומת שנת 2013. ע"פ התחזיות, שוק זה צפוי לגדול בעוד כ-60% עד סוף שנת 2016 ולהגיע עד לכ-57 מיליארד דולר.
מייקרוסופט הייתה החברה הזרה הראשונה שנכנסה לתחום מחשוב הענן בסין בפברואר 2013, בעת שחברה לשותפה מקומית בשם 21Viant. באותה שנה נכנסה גם IBM שחתמה גם היא על הסכם עם חברת 21Viant ועל הסכם נוסף עם חברת CapitalOnline. אמזון הייתה החברה השלישית שנכנסה לפני כשנה לשוק מחשוב הענן בסין.
הממשלה הסינית עדיין מטילה הגבלות מסוימות על חברות זרות בתחום שירותי האינטרנט, אך נראה שהחברות המקומיות המציעות "מחשוב ענן" הן אלו המהוות את האיום הגדול ביותר על החברות הבינלאומיות. בין החברות הסיניות הגדולות שמציעות שירותי ענן, קיימות: Aliyun, Tencent, Baidu, China Telecom, Huawei.
Aliyun, השייכת גם היא לקבוצת עליבאבא, נחשבת לחברה הגדולה ביותר בתחום ומציעה את שירותיה גם לסקטור הפרטי וגם למוסדות הממשלה בסין. מסיבות של ביטחון לאומי, חברות ממשלתיות לא מעוניינות לחתום על הסכמים הנוגעים לשירותי "מחשוב ענן" עם חברות מקומיות הקשורות לחברות מערביות.
התחרות של החברות הבינלאומיות ובעיקר של החברות המקומיות מול עליבאבא, באה לידי ביטוי ביותר ויותר תחומים עם הזמן. מעבר למסחר אלקטרוני ושירותי "מחשוב ענן" שצוינו לעיל, קבוצת עליבאבא מתחזקת מאוד גם בתחום שירותי התשלום מול החברה הדומיננטית כיום בתחום UnionPay. נכון לינואר 2015, אפליקציית Alipay Wallet המאפשרת למשתמש לשלם דרך המכשיר הנייד במבחר אפשרויות, מונה כיום 190 מיליון משתמשים והגיע לשיא של 45 מיליון טרנסקציות ביום אחד(!) בחודש אוקטובר 2014.
לסיכום, סין היא המדינה בה מספר משתמשי האינטרנט והסלולר הוא הגדול בעולם. עם זאת, מחסומים רגולטוריים ואסטרטגיים שונים עלולים להוות מכשול עבור משקיעים זרים בכניסתם לשוק פוטנציאלי זה.
על כן, יש לבצע מחקר מעמיק ולבדוק מול הגופים הרלוונטים בסין בטרם קבלת החלטות.

והסינים חוגגים – שנה לאזור הסחר החופשי בשנגחאי

מאת: תהילה לוי לאטי, עו"ד ושותפה ורועי גינוסר, משפטן

שנה עברה מאז ההכרזה על פתיחת פיילוט אזור הסחר החופשי בשנגחאי. על אף שקיימות חילוקי דעות על הרפורמות השונות החלות בו, האזור הוכיח עצמו כמקור לשינוי משמעותי וכפתיחת דלת אמיתית לקראת סטנדרט מסחרי בינלאומי. זאת, באמצעות חילול רפורמות חדשות ומהפכניות.

האזור מעניק הזדמנויות שונות לחברות ועסקים להיכנס לסין, ופותח אפיקים חדשים לתעשיות שלפני כן היו אסורות להשקעות זרות. לדוגמה, האזור פתח בפעם הראשונה מזה 14 שנה את השוק למשחקי וידאו היכולים להימכר כיום בסין כחוק. בנוסף, לאחרונה נפתח בית חולים בקנה מידה עצום של כ-10,300 מ"ר בתחומי אזור הסחר החופשי ע"י קבוצת משקיעים מגרמניה. בי"ח זה יהיה ה WFOE הראשון מסוגו שהוקם בסין.
מהלך זה של קבוצת המשקיעים נעשה בזכות ריכוך הכללים כלפי השקעות זרות במוסדות רפואיים. הרשימה השלילית (Negative List) המתוקנת ביטלה הגבלות ודרישות שונות כמו השקעה מינימאלית של 20 מיליון יואן, או תקופת מקסימום של 20 שנה לפעילות בסקטור הרפואי. ביה"ח שיוקם ממומן כולו מהשקעה זרה.

הקלות נוספות שחלות באזור הסחר החופשי כוללות בין היתר הקלות מכס, הליך הקמת חברות פשוט ומהיר יותר, ריכוך נהלים והגבלות בעסקי Ecommerce, מסחר חוץ ועוד.

בוררות:
כחלק מהכנת הקרקע לקראת משקיעים זרים, אזור הסחר החופשי יצר כלי ייחודי ואלטרנטיבי של גישור ובוררות (ADR) ליישוב סכסוכים.

תחת חוק הבוררות שנכנס לתוקף ב1 למאי 2014, הבוררות באזור תנוהל ע"י מרכז הבוררות הבינלאומי של שנגחאי (SHIAC -Shanghai International Arbitration Center) וע"י בית הדין ליישוב סכסוכים באזור הסחר החופשי. גולת הכותרת בחוק היא שגם מקרים שאינם קשורים לאזור הסחר החופשי יוכלו להגיע לבוררות על פי החוק, ובלבד שכך נקבע בסעיף מפורש בהסכם ההתקשרות בין הצדדים.

מס:
בחודש יולי 2014 משרד הממשלה לענייני מס הכניס חידושים שונים שמטרתם לחסוך למשלם המסים זמן וכסף. הרפורמה מקנה אפשרות לעסקים להשלים את רישום העסק, לנהל חשבוניות ולהפיק חשבוניות אלקטרוניות דרך מערכת ממוחשבת. שינוי נוסף מאפשר לעסקים לדווח לרשויות המס על בסיס רבעון (בניגוד לדיווחים על בסיס חודשי כפי שנהוג בשאר רחבי סין), וליהנות מהחזרי מס מהירים יותר.

הרשימה השלילית:
הרשימה השלילית מפרטת כלפי אילו תעשיות ופרויקטים חלות הגבלות על משקיעים זרים.
מכאן, משקיעים זרים יכולים ליהנות מתנאים דומים לאלו של משקיעים מקומיים בכל תעשייה, כל עוד לא חלים לגביה איסורים או הגבלות כלשהן ברשימה. הרשימה השלילית היא אבן פינה ברפורמות אזור הסחר החופשי החדש. תהליך ההקמה של פרויקטים שאינם מנויים ברשימה הוא מהיר ורציף יותר, ומתבצע דרך ועדת הניהול של אזור הסחר החופשי שעובדת בצורה יעילה יותר מהנהוג בסין.
ב-30 ליוני 2014 תוקנה הרשימה כך שהתעשיות שהוגבלו צומצמו ב-27% ל-139 קטגוריות בלבד. השינויים רובם היו בתעשיית הרכב, התחבורה הדואר ועוד.
תחומים נוספים כלפיהם צומצמו ההגבלות הינם: תעשיית ייצור קלטות דיו, צבע ומוצרים דומים, סיבים סינטטים, מנופים לבנייה, ייצור תה ירוק, רכיבים אלקטרוניים לרכב, הובלות ימיות בינלאומיות, טיפול במכולות ומטענים, תעשיות תיקון כלי טייס ועוד. בעתיד, אזור הסחר החופשי צפוי לחולל רפורמות חדשות כלפי תעשיית הסחר הבינלאומי, שירותים פיננסיים, שירותי שילוח ימי, וייצור High End.

למרות חגיגות השנה, נראה כי חברות זרות רבות בחרו לשבת על הגדר ולהמתין להזדמנויות עסקיות טובות יותר שאזור הסחר החופשי צפוי להציע. ע"פ נתונים רשמיים בסין, עד לספטמבר 2014 נרשמו כ-12,266 חברות באזור הסחר החופשי, אך רק 13.7% (או 1,677 חברות) מתוכן נפתחו ע"י משקיעים זרים.

העברת מטבע RMB מעבר לים
אחת התכונות באזור הסחר החופשי היא האפשרות הייחודית הניתנת למשקיעים זרים להעביר כספים בין החברה הסינית שבבעלותם לבין חברות החוץ שלהם. הבנק מעניק הקלה לחברות רב לאומיות, ומאפשר לבצע העברת הון מחברות הבת לחברת האם שמחוץ לסין בצורה של "הלוואה בין חברות". חברות מסוג זה יכולות להשתמש בפרקטיקה זו של Cash Pooling למטרות כמו יחס נזילות גבוה יותר של הכסף וניהול פיננסי יעיל יותר. ההגבלה על Cash Pooling הוסרה בחודש פברואר האחרון באזור הסחר החופשי, ועד אז הייתה אסורה בסין. בעתיד הקרוב צפויה פרקטיקה זו לנהוג גם בשאר סין, אך באזור הסחר החופשי עדיין יחולו יותר תנאים מקלים על החברות הזרות, כמו למשל אחוז הלוואה גבוה יותר מההון העצמי לחברת החוץ (יתאפשר 50% לחברה שבתוך אזור הסחר החופשי לעומת 30% לחברה שמחוץ לו).
התנאים בסיסיים להקמת Cash Pool הם בין היתר:
א) כל החברות חייבות להיות בעלות הון עצמי חיובי.
ב) החברות המשתתפות חייבות להיות תחת אותה חברת אם (ולא Joint Venture). במידה וישנן מספר חברות בת בסין, רק אחת יכולה מקור ה-Cash Pooling.
ג) מקור ה-Cash Pool חייב להיות חברה הרשומה באזור הסחר החופשי.

התאגדות בסין – איך לבחור את צורת ההתאגדות המתאימה לך

במסגרת עבודתי בסין הקים משרדנו ישויות משפטיות רבות בסין. בשונה מישראל, בפני חברות בינלאומיות המעוניינות לפעול בסין עומדת האפשרות להקים ישויות משפטיות שונות. לכל ישות משפטית יש יתרונות וחסרונות. לא פעם נתקלתי במצב בו חברה בחרה להקים ישות משפטית אשר אינה עונה על צרכיה ולפיכך, נאלצה לסגור את הישות המשפטית הקיימת ולהחל בתהליך מחדש. הליך הכרוך בעלויות רבות והשקעת זמן. אשר על כן, מומלץ לכל חברה המעוניינת לפעול בסין או הפועלת בסין להכיר את צורות ההתאגדויות האפשריות. בפוסט זה אציג בפניכם שלוש צורות התאגדות מרכזיות בסין, על יתרונותיהן וחסרונותיהן.

משרד מייצג – Representative Office

משרד מייצג הינו משרד המתפקד כשלוחה של החברה הבינלאומית בסין. חסרונו העיקרי של משרד מייצג הינו שאין המדובר בישות משפטית עצמאית ולפיכך, המשרד מוגבל לביצוע עבודות ייעוץ, חקר שוק, שיווק ותיווך בלבד. כמו-כן, המשרד אינו רשאי להתקשר בעסקאות אלא רק לתווך בין חברת האם לחברות השונות, אינו רשאי להעסיק עובדים ישירות ואינו רשאי להנפיק חשבוניות. היתרון העיקרי בהקמת משרד מייצג הינו שזמן ההקמה קצר ועלויות ההקמה נמוכות (אין דרישה להון מינימאלי). צורת התאגדות זו נפוצה בעיקר בקרב חברות בינלאומיות הנכנסות לפעילות בסין לראשונה ומעוניינות לבצע חקר שוק ושיווק ראשוני בטרם כניסתן לפעילות שוטפת בסין. בשנים האחרונות סין הכבידה סין על הליך הקמת משרד מייצג, וכיום רק חברה אשר קיימת שנתיים לפחות יכולה להקים משרד מייצג בסין. בנוסף לכך, העלתה סין את אחוז המיסוי של משרד מייצג (אשר אינו ישות רווחית) לסך של כ-15% מסך ההוצאות.

מיזם משותף – Joint Venture

מיזם משותף הינו חברה המוקמת כשותפות בין שתי ישויות (חברה או אינדיבידואל) בינלאומית וסינית.

ישנם שני סוגים של מיזמים משותפים:

  1. Cooperative Joint Venture.
  2. Equity Joint Venture.

בעבר, מיזם משותף היווה את צורת ההתאגדות הפופולארית ביותר בסין לחברות בינלאומיות, מאחר ובתחומים רבים הרגולציה לא אפשרה לחברות בינלאומיות צורת התאגדות שונה. כיום, מוקמים מיזמים משותפים בעיקר כדי לשלב בין היתרונות של שני הצדדים: הידע הרחב של השוק המקומי והיכולת היצרנית של הצד הסיני מחד והטכנולוגיות החדשניות ומקורות ההון של החברות הבינלאומיות מאידך. כמו-כן, בתחומי פעילות בהם הרגולציה הסינית עדיין מחייבת את החברות הבינלאומיות בהקמת מיזם משותף בלבד (תקשורת, ביטוח). היתרון והחיסרון הגדול במיזם משותף,הוא השותף הסיני, אשר הצלחת המיזם או כישלנו הרבה פעמים טמונה בו. שותף סיני מוצלח, יהיה בעל קשרים ענפים כדי להסדיר את ענייני הביורקטיה הרבים וכן בעל מערכת הפצה רחבה. כאשר שותף לא מוצלח יעשה בדיוק ההפך. רוב המשקיעים הישראליים במיזם משותף מודאגים מניגוד אינטרסים של השותף הסיני, חוסר שליטה של הצד הבינלאומי וכן הקושי להגן על זכויות הקניין הרוחני בסין. כמו-כן, מיזם משותף, הינו צורך זמן רב ודורש מעקב מדוקדק על כל ענייני הכספים, העובדים וההפעלה הבסיסית כדי שיצליח. פרט לכך מיזם משותף הינו חברה סינית בבעלות חלקית זרה. לפיכך, נדרש המיזם המשותף להפקדת הון רשום בסך של כ – 150,000 דולר (20% תוך שלושה חודשים והיתרה תוך שנתיים). מדובר בסכום שיש להמירו למטבע הסיני המקומי ולהפקידו בחשבון החברה בסין, אולם ניתן להשתמש בו למטרות החברה. מס החברות בסין עומד על כ – 25%.

חברה סינית בבעלות זרה מלאה – Wholly foreign owned enterprise

חברה סינית בבעלות מלאה זרה הינה אישיות משפטית נפרדת אשר מצויה בשליטה מלאה של ישות בינלאומית. צורת התאגדות זו הינה צורת ההתאגדות הפופולארית ביותר בסין עבור משקיעים בינלאומיים וישראליים. צורת התאגדות זו מאפשרת לחברה הבינלאומית/ישראלית להחזיק בבעלות מלאה במיזם ולהפעיל אותו ללא כל צורך בשותף סיני שעלול לא לחלוק עימך את אותן המטרות, הציפיות הערכים ותפיסת התרבות המשותפת. ניסיוננו מראה שהוצאות הקמת המיזם המשותף בד"כ עולות על הוצאות הקמת חברה בבעלות זרה מלאה, בעיקר בשל הצורך בקיום מו"מ ארוך עם השותף הסיני. בצורת התאגדות זה יותר קל להגן על הזכויות הקנייניות שלך. גם החברה הסינית בבעלות מלאה זרה נדרשת להפקדת הון רשום בסך של כ – 150,000 דולר.

 לאחרונה, נכנסה לתוקף חקיקה חדשה בנושא ישות משפטית חדשה לחברות זרות שהינה שותפות ותהווה ישות משפטית גמישה יותר ומיועדת בעיקר לקרנות הון הפועלות בסין.

לסיכום

ההקלות הרבות בחקיקה בשנים האחרונות (אשר אפשרו ליותר חברות זרות להקים חברה סינית בבעלות מלאה זרה) והמודעות שמיזמים משותפים רבים חוו קשיים רבים עם השותפים הסינים גרמו ליותר חברות בינלאומיות וישראליות להקים חברה סינית בבעלות מלאה זרה.

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי למיזם משותף יתרונות רבים, וביניהם ידע השוק המקומי והקשרים הענפים בשוק המקומי.

לפיכך, אנו ממליצים לכל חברה ישראלית המעוניינת להקים פעילות בסין לשקול היטב את האלטרנטיבות ולקבל ייעוץ משפטי בנוגע ליתרונות והחסרונות של כל אחת מהישויות בטרם קבלת ההחלטה בנושא.